לפעמים פחות זה אולי דווקא יותר, זוהי אחת מהמסקנות האופטימיות שניתן היה להסיק מתוך כמה וכמה מחקרים שהוצגו בכנס ה־64 של ASH, שהתקיים בדצמבר האחרון בניו אורלינס שבלואיזיאנה. מדובר במחקרים שהציגו אפשרויות לשינוי פרוטוקולי טיפול אינטנסיביים שכללו טיפולים אגרסיביים למדי אשר הביאו לא אחת לתופעות לוואי קשות, ולייצר סטנדרטים חדשים באופן שיפחית את הנטל מהמטופלים, וזאת מבלי לפגוע בתוצאות הטיפול.
אחד המחקרים עסק בסרטן מסוג ALL (לוקמיה לימפבלסטית חריפה). במחלה זו התוכנית הטיפולית כולל לרוב סבב טיפול כימותרפי שלאחריו ניתנים טיפולים סטרואידים, אשר מטרתם 'לתחזק' את תוצאות הטיפול ולמנוע את חזרת המחלה. אלא שתופעות הלוואי של הסטרואידים כידוע אינן פשוטות כלל. מחקר UKALL 2011, מחקר שלב 3 אקראי, שנערך בקרב ילדים וצעירים עד גיל 25 החולים בלוקמיה לימפובלסטית או לוקמיה לימפובלסטית חריפה, הראה כי ייתכן שאין צורך במתן של סטרואידים לאחר הטיפול בכימותרפיה מסוג מטרוסקט במינון גבוה, וכי ויתור על סבבי הטיפול בסטרואידים לא ישפיע על שיעורי ההישנות של המחלה. מחקר נוסף דרוש כמובן כדי להבטיח שתוצאות אלו מחזיקות מעמד לטווח הארוך, ואם כן המשמעות היא מתן איכות חיים טובה בהרבה לכל אותם חולים.
בניסוי קליני אחר נבדק פרוטוקול הטיפול המקובל עבור מחלת לוקמיה אחרת, היא לוקמיה מיאלואידית חריפה, עבור מטופלים שמחלתם חזרה או לא הגיבה לטיפול הראשון. על פי רוב, כדי לעבור לטיפול בהשתלת מח עצם, נדרשים אותם מטופלים להגיע להפוגה מלאה, כלומר עליהם להתמודד עם טיפול כימותרפי נוסף ואינטנסיבי יותר. אלא שתוצאות הניסוי הראו כי מטופלים שלא נדרשו להשיג את אותה הפוגה וניגשו ישר להשתלת מח עצם הצליחו להגיע לאותן תוצאות כפי שהושגו בקרב מטופלים שכן עברו טיפול אינטנסיבי נוסף.
ויש גם בשורות טובות למטופלים המועמדים להשתלת מח עצם שאינם מרוצים מהתזונה ההדוקה הנדרשת מהם לקראת ההשתלה. מטופלים אלו מתבקשים להכניס לצלחת שלהם רק מזון שבושל ביסודיות, וזאת כדי להגן עליהם מפני זיהומים חיידקיים. אלא שבאחד המחקרים שהתפרסמו בכנס נמצא כי תזונה זו אינה מפחיתה את שיעורי ההדבקה בקרב אותם חולים, כלומר ייתכן שהם יכולים להמשיך ליהנות מהאוכל האהוב עליהם ללא חשש.
טיפול ממוקד כתחליף לפרוצדורה מסובכת
ואילו אחת מהבשורות המרגשות שהתקבלו בכנס הייתה זו שהגיעה ממחקר שערכה הקבוצה האירופית ללימפומה של תאי מעטפת (European MCL Network), שהצביע על הטיפול הממוקד Ibrutinib כטיפול שאפשר יהיה לשלב בקו ראשון עבור חולים עם לימפומה של תאי מעטפת בנוסף או במקום טיפול בהשתלת מח עצם עצמית. לימפומה של תאי מעטפת היא מבין מחלות הלימפומה שאינה הודג'קין הפוגעת באזור המעטפת של תאי דם לבנים המכונים לימפוציטים מסוג B, הנחשבת למחלה אגרסיבית שלא אחת מאובחנת בשלבים מתקדמים.
משתתפי המחקר, חולים בשלב מתקדם של לימפומה של תאי מעטפת, מתחת לגיל 65 ושלא טופלו בעבר, חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות. שליש טופלו בטיפול סטנדרטי, אימונו-כימותרפי ואחריו השתלת מח עצם עצמית, שליש טופלו בנוסף לכך גם ב־ Ibrutinibובשליש ניתן הטיפול הסטנדרטי בתוספת Ibrutinib אך ללא השתלת מח עצם עצמית. החוקרים עקבו אחר תוצאות הטיפול במשך חציון של שנתיים וחצי. נמצא כי מטופלים שנטלו Ibrutinib הראו שיעורי הישרדות ללא התקדמות והישרדות כללית השווים לסטנדרט הטיפול המקובל, בין שעברו השתלת מח עצם עצמית בנוסף לטיפול או לא. כעת מחכים החוקרים לתוצאות השוואה נוספת בין מטופלים שעברו השתלה למטופלים שלא עברו השתלה, אך לטענתם התוצאות שהתקבלו עד כה תומכות בטיפול הכולל Ibrutinib על פני הטיפול הסטנדרטי שהיה מקובל עד כה. בשורה התחתונה, ייתכן כי חלק מהחולים עם לימפומה של תאי מעטפת יוכלו לדלג לחלוטין על השתלת מח עצם עצמית הודות לתרופה הממוקדת ibrutinib.
בכל אחד מהמחקרים הללו המסקנה היא שבמקרים מסוימים פחות טיפול עשוי להיות אולי טוב יותר למטופלים, ובכל מקרה איננו מזיק. "כחוקרים בהמטולוגיה, אנו רואים בחובתנו להטיל ספק בגישות הסטנדרטיות שבהן אנו משתמשים לטיפול בחולים", אמר ד"ר מיקל סקרס ממרכז הטיפול בסרטן בבית הספר לרפואה שבמיאמי, במסיבת העיתונאים שהתקיימה במהלך הכנס, "אפילו הגישות שבהן ראינו כבדוקות ואמינות".