הכבד הינו איבר חיוני הממוקם מתחת לסרעפת, באזור העליון של חלל הבטן, ופעילותו התקינה הכרחית לתפקודנו. הכבד בעל פונקציות מרובות, בניהן סינון הדם ונטרול רעלים מהדם, תהליכי חילוף חומרים, יצירה ואגירה של חלבונים וויטמינים חיוניים, ייצור נוזלי המרה ועוד.
ישנם כמה גורמים שיכולים להביא לפגיעה בכבד כמו זיהומים, מחלות מטבוליות, מחלות גנטיות או אוטואימוניות וכן סרטן. באשר לסרטן הכבד רוב הגידולים בכבד הם גידולים שמקורם לא בכבד אלא גרורות שהגיעו מאיברים אחרים, כך מסבירה ד"ר נעמה הלפרן-קלמוביץ, רופאה בכירה ביחידה לגידולי מערכת העיכול ומנהלת אשפוז יום אונקולוגי, תל השומר. "רק מיעוט מהמקרים הם גידולים ראשוניים של הכבד, העיקרי שבהם הוא 'הפטומה' או קרצינומה הפטוצלולרית (HCC), שמקורו בתאי הכבד, ההפטוציטים".
רוב המתמודדים עם סרטן כבד ראשוני הם מבוגרים, כששיעור הגברים גבוה יותר מנשים. קיים קשר משמעותי בין שחמת הכבד להתפתחות של הפטומה. " שחמת הכבד יכולה להיגרם ממחלה נגיפית כמו הפטיטיס B או הפטיטיס C, מצריכת אלכוהול מוגברת ומכבד שומני, שבעשור האחרון הופך לשכיח יותר. חלקם הגדול של מטופלים עם שחמת כבד נמצאים במעקב במסגרת מרפאות כבד בשל מחלות הרקע, כך שפעמים רבות הפטומה מאובחנת בקרב אותם חולים בשלב מוקדם. עם זאת, אנשים שאינם נמצאים במעקב סדיר על אף קיומה של מחלת כבד עלולים להגיע לאבחון בשלב מאוחר יותר של המחלה".
אבחון של הפטומה נעשה דרך בדיקות הדמיה כמו גם בדיקת דם לסמן הגידול AFP וביופסיה. "מטופלים שנמצאים במעקב בגלל מחלת כבד ברקע מבצעים בדיקות הדמיה כחלק מהמעקב, למשל בדיקת אולטראסאונד כבד אחת לחצי שנה וכן מעקב אחר סמן גידול בשם AFP (Alpha Feto Protein). יש לציין כי לא תמיד יימצא AFP מוגבר, והוא לא תנאי לאבחנה אבל הוא כן מסייע לבסס את האבחנה. באשר לביופסיה, לעומת מחלות אחרות שבהן כמעט תמיד נדגום את הגידול, בחשד להפטומה, כיוון שמדובר בגידול שהוא אופייני מאוד לכבד שהוא כבר שחמתי, נוכל לזהות את החולים ה'מועדים' גם ללא ביופסיה, ולעיתים נסתפק בתוצאות בדיקת CT ובסמן AFP מוגבר כדי לבסס את האבחנה", מסבירה ד"ר הלפרן קלמוביץ.
הטיפול בחולים בסרטן כבד ראשוני מופקד על רופאים מדיסציפלינות שונות, אם אלו האונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים פולשניים ורופאי גסטרואנטרולוגיה המתמחים בכבד, שלא אחת כבר מכירים את המטופל בשל התמודדותו עם השחמת. "פעמים רבות ההחלטה על הטיפול הטוב ביותר נעשית בישיבה רב-תחומית. בבחירת הטיפול עלינו להביא בחשבון כמה שיקולים שונים, ראשית מהו השלב שבו אובחן הגידול, כמה נגעים ישנם, מה המיקום שלהם בתוך הכבד בכלל וביחס לכלי הדם והאם הם מערבים כלי דם, וכן באיזה מצב החולה נמצא מבחינת תפקודי הכבד, שכן מחלת כבד ברקע יכולה להפוך את החולה למורכב מאוד, לשם כך אנו נעזרים במדד מסוים שבו נקבע ניקוד לכבד על פי מצבו".
מהטיפול המקומי ועד לבשורת האימונותרפיה
בשלבים מוקדמים כשהמחלה עוד לא מפושטת בכבד או לא שולחת גרורות, ואם מצב הכבד מאפשר זאת, אפשר לטפל בהפטומה בעזרת טיפוליים מקומיים, טיפולים שהמטרה שלהם היא לרפא את החולה. "בשלב מוקדם מאוד נוכל להוציא את הגידול בניתוח או לטפל בגידול מקומית ב'אבלציה', כלומר צריבה של הגידול תחת CT או אולטראסאונד. אפשרות נוספת בשלבי המחלה המוקדמים היא השתלת כבד, אלא שמחסור בתרומת איברים בישראל יקשה עלינו פעמים רבות להציע את האפשרות הזו למטופל גם אם הוא נמצא מתאים לכך. בשלב מחלה מתקדם מקומית, כאשר הגידול אינו נתיח ומטרת הטיפול היא הארכת חיי המטופל, מקובל טיפול בכימו-אמבוליזציה, פעולה שמבצע רדיולוג פולשני שבה באמצעות צנתור נחסם כלי הדם שמזין את הגידול. לעיתים גם מוזרקת כימותרפיה ישירות לגידול. שיטה נוספת היא אמבוליזציה המשולבת בטיפול רדיו אקטיבי, שבו מוזרקים לכבד בצורה ממוקדת מאוד חלקיקים רדיו אקטיביים".
בשלבים מתקדמים, כשכבר ישנן גרורות באיברים נוספים, כמו בעצמות, בריאות וכיוצא באלה, או כשלמרות הטיפולים המקומיים המחלה כבר מפושטת בכבד, מקובל מתן טיפול סיסטמי. "עד לפני שנתיים הטיפול במחלה מתקדמת היה בתרופות ממשפחת TKI (מעכבי טירוזין קינאז). תרופות אלו הביאו להארכת חיים לחודשים בודדים בהישרדות ממוצעת של פחות משנה, והיו מלוות בתופעות לוואי לא פשוטות", מסבירה ד"ר הלפרן קלמוביץ.
הבשורה אודות טיפול חדש בשלבי מחלה מתקדמים הגיעה לאחרונה, בשנת 2020, עם פרסום מחקר שהציג תוצאות משלב של אימונותרפיה עם מעכב התפתחות כלי דם לגידול. "מטרת הטיפול באימונותרפיה היא לעודד את מערכת החיסון של האדם עצמו להילחם בגידול, לתקוף את תאי הסרטן, להסיר את החסמים שיש למערכת החיסון שלנו באופן רגיל וכך להגביר את פעילותה נגד המחלה".. "באותו מחקר נמצא כי אצל חלק מהמטופלים שטופלו במשלב המחלה נעלמה לחלוטין ובכ-75% מהמטופלים הושגה שליטה במחלה. כמו כן, נצפתה תגובה ממושכת לטיפול. יעילות המשלב הטיפולי לצד פרופיל בטיחות טוב, היתרגם לשיפור משמעותי קלינית במדדי איכות החיים. המשלב הטיפולי נכלל בסל התרופות בשנה האחרונה וניתן היום כסטנדרט טיפולי לחולים עם מחלה גרורתית דרך קופות החולים".
זהו שינוי משמעותי מאוד ולמרבה השמחה מחקרים חדשים בוחנים טיפולים נוספים, כמו שילוב של שני טיפולים אימונותרפיים או שילוב בין טיפול אימונותרפי לטיפול ביולוגי אחר והתקווה היא שבקרוב נוכל לקבל עוד אפשרויות טיפול טובות".
ככל שהטיפולים החדשים נותנים מענה טוב, הטיפול הטוב ביותר הוא כמו תמיד מניעה וגילוי מוקדם, מניעה כוללת שמירה על הרגלי חיים בריאים כמו הימנעות משתייה מופרזת והקפדה על תזונה מאוזנת ומשקל תקין. "ישנם היום חיסונים וטיפולים מצוינים כנגד דלקת כבד נגיפית . בכל מקרה רצוי שמטופלים בסיכון גבוה יהיו במעקב במרפאת כבד, כך שאם חלילה יתגלה סרטן ראשוני בכבד, סיכויי הריפוי יהיו טובים יותר" מסכמת הלפרן קלמוביץ.
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לפברואר 2022.
למידע נוסף יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.
