N12
פרסומת

ליווי דיגיטלי לשמירה על הרצף הטיפולי בסרטן השד

כשהטיפול התרופתי לסרטן השד ניטל בכדורים בבית, יש למטופלות אחריות מוגברת להקפיד על ההיענות לטיפול. יוזמה חדשה מבקשת לסייע בהתמודדות עם האתגר, באמצעות ליווי דיגיטלי מחוץ לכותלי בית החולים. האונקולוגית ד"ר עינב גל־ים ומנכ"ל יוביטל אלון זילברברג מסבירים על האתגרים והפתרון שמציע המיזם

פורסם:
 סרטן השד
צילום: shutterstock
הקישור הועתק

בשנים האחרונות חלה התפתחות משמעותית בטיפול בסרטן שד, בין היתר עם כניסתם של יותר טיפולים הניתנים באופן פומי, בכדורים, אותם המטופלת נוטלת בביתה. עבור מטופלות רבות מדובר בהקלה משמעותית – אך גם באתגר, משום שהאחריות על ההתמדה וההיענות לטיפול והקשר עם הצוות הרפואי עוברת במידה רבה אל האישה עצמה. על הרקע הזה נולד פרויקט חדש אשר במסגרתו ייתבצע פיילוט קליני לבחינת כלי דיגיטלי שילווה נשים עם סרטן השד גם מחוץ לכותלי בית החולים – במטרה לשפר את מסע המטופלת, ההתמדה וההיענות לטיפול, ואת איכות החיים שלה.

הפרוייקט נבחר במסגרת תוכנית Roche for a Better Future, בשיתוף חברת רוש ישראל, מרכז חוסידמן לרפואת הסרטן במרכז הרפואי שיבא תל השומר, ארגון Startup Nation Central וזרוע החדשנות של שיבא - ARC. במסגרת התוכנית פורסם אתגר סרטן השד, שמטרתו איתור פתרונות דיגיטליים חדשניים לשיפור מסע המטופלת של נשים המתמודדות עם סרטן השד.

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בעולם ובישראל, ומדי שנה מאובחנות בארץ כ ־ 5,000 נשים עם המחלה. "לשמחתנו, כ־97% מהן מאובחנות בשלב מוקדם שבו ניתן להביא לריפוי המחלה", כך על פי ד"ר עינב גל־ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד. "זהו כמובן נתון מצוין, אבל יש לו משמעות נוספת – מספר הולך וגדל של נשים שנמצאות בסטטוס 'מחלימות'", מסבירה ד"ר גל־ים. במקרים רבים מטופלות מחלימות נדרשות לקבל טיפול תרופתי משלים לאחר ניתוח להוצאת הגידול, שמטרתו להפחית את הסיכון לחזרת המחלה. "כשמדובר בסרטן שד הורמונלי למשל, המהווה כ־70% מכלל מקרי סרטן השד, חלק משמעותי מהטיפול המשלים הוא טיפול אנטי־הורמונלי, המעכב את ייצור ההורמון הנשי, האסטרוגן או פועל ישירות על הקולטן שלו, ובעשור האחרון התווספו לטיפול בנשים עם סיכון גבוה לחזרת מחלה גם תרופות ממשפחת מעכבי CDK4/6. טיפולים אלה ניטלים פומית ודורשים התמדה בטיפול למשך זמן ממושך".

כשהטיפול הופך לשגרה

כאשר הטיפול ניטל עצמאית בבית, המשמעות היא אחריות גדולה יותר על המטופלת בניהול המחלה, והיא מציבה שלושה אתגרים מרכזיים: התמדה בנטילת התרופות לאורך זמן, צורך בניטור רציף ותקשורת יעילה עם הצוות הרפואי ושמירה על איכות החיים והתפקוד היום־יומי.

"התמדה בטיפול, או כפי שמכונה בעגה המקצועית Adherence, היא בעיה שקיימת בטיפולים הנלקחים בבית לאורך זמן רב, כמו למשל בטיפול בלחץ דם, סוכרת וכיוצא באלה. בסרטן שד מוקדם, טיפולים אנטי־הורמונליים למשל לא נדרשים אומנם לנטילה כל החיים אך מדובר בתקופה די ארוכה של כחמש עד עשר שנים", מסבירה ד"ר גל־ים, "מטרת הטיפול היא להפחית את הסיכון להישנות המחלה, וחוסר התמדה עלול לפגוע ביעילותו". לדברי ד"ר גל־ים, נתונים ממחקרים בעולם מצביעים על כך שכ-40% מהנשים מפסיקות את הטיפול האנטי-הורמונלי לפני סיומו או אינן נוטלות אותו לפי הפרוטוקול: "בישראל אנו יודעים שהאחוזים נמוכים יותר, אבל הם בוודאי רחוקים מלהיות אידיאלים".

בנוסף ל"התעייפות" של המטופלות מנטילה יומיומית של תרופות, הקושי בהתמדה בטיפול נובע במידה רבה מתופעות לוואי אפשריות של הטיפולים אשר עלולות לפגוע באיכות החיים. לדברי ד"ר גל-ים, רבות מהמטופלות מתמודדות עם התסמינים לבד בין ביקור לביקור: "הקשר עם הצוות הרפואי הוא לא רציף כל הזמן, במיוחד עקב העומס הקיים במערכת הבריאות ובמציאות הזו יש גם נשים שנושרות מהטיפול ומהמעקב".

פרסומת

שמירה על איכות חיי המטופלות הפכה בשנים האחרונות למדד טיפולי חשוב בפני עצמו. "היום איכות חיים היא פרמטר קליני לכל דבר", מדגישה ד"ר גל־ים. "אנחנו מסתמכים יותר ויותר על מה שנקרא patient-reported outcomes, דיווחים של המטופלות עצמן על האתגרים שלהן. מאחר שהפגיעה באיכות החיים עקב תופעות לוואי היא לעיתים הגורם המרכזי להפסקת הטיפול, כל מענה טיפולי נדרש להתייחס לא רק למחלה – אלא גם לאופן שבו החיים נראים במהלכה".

מהקליניקה אל החיים עצמם

על רקע האתגרים הללו תוכנית Roche for a Better Future, בחרה להתמקד במציאת מענה דיגיטלי לליווי המטופלות גם מחוץ לבית החולים – לאורך השגרה, בין ביקור לביקור. לתוכנית הוגשו כ־30 הצעות מחברות סטארט־אפ ישראליות שונות, אותן בחנה וועדה מייעצת, שכללה בכירים מחברת רוש העולמית, אונקולוגים מובילים, מומחי חדשנות מקרנות הון סיכון ועוד, במטרה לאתר את הפתרון שיאפשר באופן הטוב ביותר להביא לשינוי של ממש במסע המטופלת. בסיום התהליך נבחרה הצעתה של חברת הסטארט־אפ 'יוביטל', המפתחת פלטפורמות דיגיטליות לקידום אורח חיים בריא ושינוי התנהגותי, באמצעות תמריצים, ניתוח נתונים וכלי פרסונליזציה, ופועלת כיום עם ארגונים גדולים בארץ ובעולם תוך עמידה בתקני אבטחת מידע ופרטיות מחמירים.

הפתרון של 'יוביטל' נשען על פלטפורמה קיימת לקידום אורח חיים בריא, שתותאם באופן ייעודי לאותה קבוצת נשים מחלימות מסרטן שד המקבלות טיפול משלים. "המטרה שלנו היא לייצר 'מלווה דיגיטלי', שיתמרץ את המחלימות וייתן ערך אמיתי גם למטופלות וגם לצוות הרפואי", אומר אלון זילברברג, מנכ"ל יוביטל. "מהצד של המטופלת מדובר באפליקציה שמלווה את חיי היום־יום, ומהצד של הצוות הרפואי – בכלי שמאפשר תמונת מצב רציפה".

מעבר לפתרון נקודתי, זילברברג רואה במיזם ביטוי למגמה רחבה יותר של רפואה מותאמת אישית – כזו שלא עוסקת רק בהתאמת התרופה לגידול, אלא בהתאמת הליווי הרפואי לאישה עצמה. "בעזרת מנועי AI אנחנו אוספים מידע ולומדים על המאפיינים האישיים של כל מטופלת, לומדים מה מניע אותה ומתאימים אליה את חוויית המשתמש, מתי נכון לפנות אליה, מה ייכתב בהודעה ובאיזו דרך, כדי להביא בסופו של דבר לאפקט מקסימלי – לשינוי התנהגות ולאורח חיים בריא יותר". נדבך נוסף שיכלל בכלי הדיגיטלי הוא היכולת לאסוף נתוני פעילות, בריאות וסביבה באמצעות מכשירים לבישים (Wearables), כמו שעון חכם, שמתחברים לאפליקציה. "במקום לשאול את המטופלת איך היא מרגישה בין 1 ל־10, הצוות יוכל לבחון את נתוני הדופק או מדדים אחרים להערכת רמת הסטרס שלה, מה שיאפשר להם לקבל החלטה באופן מושכל יותר", אומר זילברברג. אחת הדוגמאות הרלוונטיות במיוחד לקבוצת המחלימות מסרטן שד, כפי שמשתפת ד"ר גל־ים, היא היכולת למדוד פרמטרים הקשורים בשינה, "הנשים האלו לא אחת סובלות מירידה באיכות השינה, נדודי שינה, קושי להירדם, יקיצה מוקדמת וכיוצא באלה. זה משהו שבהחלט אפשר למדוד ולייצר עבורה תוכנית מותאמת, להביא לשיפור איכות החיים שלה ובסופו של דבר גם לשפר את ההיענות שלה לטיפול".

פרסומת

השלב הבא – הפיילוט

תהליך אפיון האפליקציה נמצא כעת בעיצומו ונעשה באופן פרטני עם הצוותים בשיבא, במכון סרטן השד ובזרוע החדשנות של שיבא ודרך מפגשים עם מחלימות, בין היתר באמצעות עמותת 'אחת מתשע', במטרה להבין לעומק את הצרכים הספציפיים שלהן. לאחר סיום תהליכי האפיון יצא לדרך הפיילוט הקליני בשיבא. הפיילוט, שייערך בקנה מידה מצומצם, נועד לבחון כיצד הכלי משתלב בשגרה היום־יומית, מהי מידת ההיענות לשימוש בו ואילו נתונים ניתן לאסוף בצורה רציפה ואמינה. מדדי ההצלחה יכללו בין היתר שיפור בהתמדה בטיפול, שינויים במדדי איכות חיים ונתונים אובייקטיביים, כמו פעילות גופנית ושינה. בהתאם לתוצאות, יוחלט כיצד להמשיך – לטייב את הפתרון, להרחיב את השימוש בו ולבחון את שילובו כחלק קבוע ממערך הטיפול.

עבור זילברברג, ההשתתפות בפרויקט היא קודם כול הזדמנות לקחת חלק בתהליך משמעותי עבור נשים רבות. "יש לנו זכות להיות חלק מתהליך שמטרתו לשפר את איכות החיים בזמן הטיפול, והדרך שבה מטופלות חוות את ההתמודדות עצמה, בתקווה שהדבר יתרום גם להתמדה בטיפול ולתוצאות מיטביות". ד"ר גל־ים מסכמת ואומרת כי שיתופי פעולה מהסוג הזה אינם מובנים מאליהם: "צריך לציין לטובה את החיבור שיזמה חברת רוש ישראל עם ארגון Startup Nation Central ומכון השד בשיבא. זה לא טריוויאלי, וזה בדיוק מה שמאפשר לפתח פתרונות שיכולים לעשות שינוי אמיתי למען המטופלים".

**יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לינואר 2026. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.