לוקמיה לימפוציטית כרונית: לנהל את המחלה, לשמור על איכות החיים

לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) היא הלוקמיה השכיחה במבוגרים בעולם המערבי. בישראל, בשל שכיחות יתר בקרב יהודים אשכנזים, היא נפוצה אף יותר – עם כ-550 מאובחנים חדשים מדי שנה ומספר כולל של כ-5,000 מטופלים, מרביתם גברים. זוהי מחלה שמאפיינת בעיקר את הגיל המבוגר, כשהגיל החציוני עומד על 70 שנים. הודות להתקדמות טיפולית משמעותית  מתאפשרת כיום למטופלים איכות חיים טובה לצד המחלה, כאשר חלק מהמחקרים מצביעים על תוחלת חיים דומה לזו של האוכלוסייה הכללית.

CLL נגרמת עקב התרבות בלתי מבוקרת של לימפוציטים, אחד מסוגי תאי הדם הלבנים שתפקידם להילחם בזיהומים. "באופן תקין, הלימפוציטים מיוצרים במח העצם, יוצאים לזרם הדם, מתמקמים בעיקר בבלוטות הלימפה ופעילים כשיש זיהום, מה שגורם לנפיחות זמנית של הבלוטה", מסבירה פרופ' תמר תדמור, מנהלת המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי בני ציון ויו"ר הקבוצה הישראלית ל-CLL. "ב-CLL, התא יוצא משליטה – הלימפוציטים מתרבים יתר על המידה ומצויים לרוב ברמה מוגברת בדם, ויכולים גם להגדיל את בלוטות הלימפה, הטחול או הכבד. מאחר שהם אף אינם מבצעים את תפקידם באופן תקין קיימת גם נטיית יתר לזיהומים".

הסיבה למחלה, מעידה פרופ' תדמור, אינה ידועה בשלב זה. "ככל הידוע, אין מדובר במחלה תורשתית שניתן לבודד בה גן אחד ולערוך בהתאם בדיקה למשפחה. יחד עם זאת, נמצאה שכיחות גבוהה יותר בקרב משפחות עם היסטוריה של תחלואה ב-CLL". ברוב המקרים, החשד הראשוני למחלה עולה בעקבות נוכחות מספר גבוה מהתקין של לימפוציטים בבדיקת דם שגרתית, או עקב התנפחות של בלוטות לימפה שרופא המשפחה או המטופל עצמו הבחינו בה. תיתכן גם פגיעה בתאי דם אחרים המובילה לאנמיה שיכולה להתבטא בחולשה ובעייפות, או לירידה בטסיות שעלולה לגרום לנטייה לדמם מוגבר. האבחון הסופי של המחלה והערכת השלב שבו היא מצויה ייעשו בבדיקת דם מיוחדת, אשר מסווגת את התאים לפי החלבונים המאפיינים את המעטפת שלהם, ולעיתים גם בדיקות הדמיה.

אלא שבמקרה של CLL, אבחון אין פירושו בהכרח תחילת טיפול. בקרב שליש מהמאובחנים המחלה איננה פעילה או סימפטומטית, והיא תישאר כך לכל אורך חייהם. הם יידרשו רק למעקב המטולוגי ובדיקות דם, בתדירות של שתיים עד ארבע ביקורות בשנה. "עבור רבים זו התמודדות מורכבת, כי למעשה, אני מבשרת להם שלקו בסרטן דם – אבל לא מציעה להם טיפול. אפשר לדבר על רפואה מונעת, כמו הקפדה על חיסונים נוכח הסיכון הגבוה יותר לזיהומים. אבל מעבר לכך ולמעקב, שנועד לוודא שאין שינוי פתאומי בספירת הדם או הגדלה של בלוטות, אין צורך בהתערבות רפואית". כשליש נוסף מהמאובחנים יזדקקו לטיפול בשלב מאוחר יותר של מחלתם, וישנן הנחיות בינלאומיות מקובלות למתי מומלץ להתחילו, למשל אם המטופל סובל מסימפטומים הפוגעים באיכות החיים כדוגמת חולשה עקב אנמיה או מדימום מוגבר עקב ירידה בטסיות. כשליש נוסף מהחולים ייזדקקו לטיפול מיד בסמוך לאבחון.

סל של אפשרויות לטיפול ללא כימותרפיה

חשוב להדגיש כי למחלת ה- CLL אין כיום ריפוי מוחלט. אולם הודות לפיתוח אופציות טיפוליות מתקדמות, ניכר שיפור משמעותי הן בפרוגנוזה והן באיכות החיים של המטופלים. הטיפול המקובל בעבר היה כימותרפיה. ציון דרך משמעותי היה כניסתם של טיפולים מכווני מטרה, שפוגעים באופן ממוקד בעיקר בתאים הממאירים ולפיכך מתאפיינים ככלל בסבילות טובה. טיפולים אלה כוללים תרופות הפועלות במנגנונים שונים:

הקבוצה הראשונה היא נוגדנים המכוונים כנגד החלבון CD20- "CD20 הוא חלבון שנמצא על גבי מעטפת תא לימפוציט, התא הסרטני הגורם למחלה. הנוגדן נקשר לחלבון וגורם להרס התאים". טיפול זה ניתן דרך הווריד.

משפחה נוספת של טיפולים ממוקדים הן תרופות ממשפחת מעכבי BTK - "חלבון ה-BTK מעביר אות תוך תאי שגורם לגרעין להתחלק ולהתרבות. בגישה טיפולית זו, אותו חלבון 'נחסם' מלגרום להתרבוּת של התאים הממאירים. הטיפול ניתן בכדורים שיש ליטול באופן מתמשך"

קיים גם טיפול ממוקד של תרופות מסוג מעכבי BCL2 – בגוף קיימת מערכת חלבונים שבמצב של שיווי משקל, קובעת מתי תא צריך להישאר בחיים ומתי עליו למות. כך, למשל, תאי דם אדומים אמורים לחיות 120 יום, ואילו חלק מתאי הדם הלבנים – ימים ספורים בלבד. "כשהמערכת יוצאת מאיזון כמו בסרטן, התאים שורדים זמן רב מהתקין ומתרבים ביתר. הטיפול הזה מעכב את החלבון  BCL2 המסייע לתאי הסרטן לשרוד וכך להביא להשמדת והפחתת מספר תאי הסרטן".

המגמה כיום היא לתת שילוב של טיפולים מוכווני מטרה תוך הגבלת משך הטיפול  לתקופה קצובה בת 15-12 חודשים. שילובים אלה יכולים להשיג שיעורי תגובה גבוהים הנשמרים לטווח ארוך. "90% מהחולים מגיבים לטיפול משולב, וב-60% מהמקרים אין הישנות של הסימפטומים והזדקקות לקו טיפול נוסף על פני חמש שנים לפחות". פרופ' תדמור מוסיפה כי הגבלת משך הטיפול מהווה שיפור משמעותי באיכות החיים, שכן הוא עלול להיות כרוך בתופעות לוואי כדוגמת ירידה בספירת הדם ובפרט בכדוריות הלבנות ולעלייה בסיכון לזיהומים.  

עם הזמן, האופציות הטיפוליות מתרבות, הולכות ומשתכללות. כדי לההשיג יעילות מרבית, חשוב להתאים את הטיפול למאפייני המטופל – גיל, מחלות רקע, סמנים מולקולריים, מוטציות בגידול ועוד. "יש לנו כיום סל של אפשרויות שלא היו בעבר ואף טיפול ללא כימותרפיה Chemo-free)), שלרוב אף לא מצריך אשפוז. אין ספק שההתמודדות עם CLL עברה כברת דרך בעשור האחרון, ונראה שהיד עוד נטויה".

יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לספטמבר 2025.  למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.