"השמנה וסוכרת מסוג 2 הן שתי פנדמיות שהולכות יד ביד. רוב הסוכרתיים הקלאסיים סובלים מהשמנה מרכזית (בטנית) העומדת בבסיס מנגנון המחלה. 30 אחוז מהאנשים שנמצאים במצב של אוביסיטי (השמנת יתר) – כלומר, ה-BMI (משקל חלקי גובה בריבוע) שלהם גבוה מ-30 – יפתחו סוכרת מסוג 2. במקביל, 90 אחוז מהסוכרתיים מסוג 2 סובלים מעודף משקל או מאוביסטי. אנחנו קוראים לזה דיאביסיטי", כך מסביר ד"ר מיכאל ויינפאס, רופא סוכרת, ומדגיש כי יש קשר ישיר בין השמנה לבין סוכרת, ולהפך, ובין שתיהן למחלות לב וכלי דם שונות.
סוכרת סוג 2 היא המחלה הכרונית השכיחה בעולם, והיא מהווה מעל 90 אחוז מכל מקרי הסוכרת, ונחשבת למגיפה של המאה ה-21. "בסיס המנגנון שלה הוא עמידות לאינסולין – תפקידו של הורמון האינסולין הוא להכניס את הסוכר מהדם לתאים, אבל הוא נתקל בעמידות לבצע את הפעולה ונוצרת ירידה ברגישות לאינסולין שגורמת לתגובה מופחתת של תאים ובעיקר תאי שריר, שומן וכבד. בתגובה, עולות רמות האינסולין, אך עם התקדמות המחלה, בהרבה מקרים יהיה הרס של תאי הלבלב המפרישים אותו ואז גם מחסור באינסולין", אומר ד"ר ויינפאס.
איך כל זה מתקשר להשמנה? "השמנה גורמת לשקיעת שומן באיברים הפנימיים, בכבד ובלבלב, וזה גורם לעמידות לאינסולין. השומן הבטני זו רקמה מטאבולית חיה שמפרישה 'הורמוני דלקת' שגורמים לדלקתיות. במצב של עמידות לאינסולין, הסוכר לא נכנס לתאים, הוא נמצא בעודף בדם ומזיק לכלי הדם הגדולים והקטנים".
ירידה במשקל יכולה להביא להפוגה במחלה
המספרים מלמדים על הקשר. 30 אחוז מהסוכרתיים סובלים גם ממחלה קרדיו-וסקולרית. "לסוכרתיים שגם סובלים מהשמנה סיכוי גבוה ב-33 אחוז לאירוע מוחי, ב-50 אחוז להתקף לב וב-70 אחוז לתמותה. השמנה גורמת לסוכרת ויחד הן יוצרות סיכון משמעותי יותר", מנתח ד"ר ויינפאס, אבל מבהיר: "אם אדם ירד במשקל, הוא ישפר את מצב הסוכרת שלו. הרבה מחולי סוכרת מסוג 2 שיצליחו להשיל כ-10-15 אחוז ממשקלם, יגיעו גם להפוגה של המחלה".
כלומר, ירידה במשקל או הפחתה באחוזי השומן הבטני, מאוששת את הלבלב עד למצב שהעמידות לאינסולין עוברת. ד"ר ויינפאס מבהיר שלא מדובר בהבראה, אלא בהפוגה עד מצב שאין צורך בשימוש בתרופות במקרים מסוימים. "אם החולה יעלה במשקל, גם הסוכרת תחזור. לכן המטופל צריך להתמיד בשינויי התזונה בהם בחר כדי שההישג המטבולי יישמר דרך טיוב התזונה, אימוץ אורח חיים בריא, פעילות גופנית ולפעמים בעזרה של תרופות שמפחיתות סוכר ומעודדות תהליך של ירידה במשקל".
"התרופה היא רק חלק מהטיפול המשולב"
בכל הנוגע לטיפול התרופתי אליו מתייחס ד"ר ויינפאס, אפשר לומר שמדובר במהפכה של ממש שמתרחשת בשנים האחרונות. עד לפני לא הרבה שנים, תרופות לסוכרת גרמו להשמנה והיה בזה פרדוקס. כיום ישנן תרופות לטיפול בסוכרת שבמקביל מפחיתות משקל בצורה משמעותית. התרופות הללו הן ממשפחת ה-SGLT2 וה-GLP1.
התרופות מקבוצת ה-GLP-1, מחקות את פעולת הורמון השובע ונותנות למטופל תחושת שובע ומכאן, זה מאפשר לו לשלוט באכילה שלו, משפר מטבוליזם ומפחית עמידות לאינסולין. המחקרים מראים כי חלק מהתרופות מפחיתות כ-6 ק"ג בממוצע ממשקל החולה הסוכרתי במקביל להפחתה ברמות הסוכר. בפועל, חלקם יורדים הרבה יותר.
כשהמטופל הוא סוכרתי שסובל מהשמנה, יש לטפל בשני הדברים יחד. כמובן שהטיפול התרופתי במצבי סוכרת והשמנה ניתן במקביל לשינוי באורח החיים – תזונה, פעילות גופנית, הפחתת לחצים והימנעות מעישון.
נזקים עתידיים וכיצד ניתן למנוע אותם
סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכון לפגיעה בכלי דם גדולים וקטנים בגוף. הפגיעה בכלי הדם הגדולים מתבטאת בטרשת עורקים בכלי הדם הקורונרים המובילים דם אל הלב, ובכלי הדם המגיעים למוח ולגפיים. הנזק בכלי דם אלו מעלה את הסיכון להתקפי לב, לאירועים מוחיים, לירידה קוגניטיבית ולתמותה. הפגיעה בכלי הדם הקטנים מתבטאת בנזק לרשתית (הפרעות ראייה עד לעיוורון), לכליות (אי ספיקת כליות) ולסיבי עצב (פגיעה ברגליים).
"איזון רמות הגלוקוז לצד טיפול בשאר גורמי הסיכון כמו השמנה, היפרכולסטרולמיה, יתר לחץ דם, הפסקת עישון, טיוב אורחות החיים והתאמת התרופות לפי הצורך מפחית את הסיכון לפגיעה בכלי הדם", מדגיש ד"ר ויינפאס. התרופות מקבוצת 1-GLP עליהן הוא מדבר יודעות להיטיב עם כלי הדם והוכחו כמפחיתות סיכון להתקף לב, שבץ מוחי וטרשת עורקים במקביל להשפעה המיטיבה של איזון סוכר וירידה במשקל. ועדיין, "מהלך המחלה תלוי ברצון ובהתמדה של חולה הסוכרת בכל רבדי הטיפול בו", מסכם ד"ר ויינפאס.
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת נובו נורדיסק ללא מעורבות בתכנים.