מאז נכנסה הקורונה לחיינו, ההגדרה המפחידה "פנדמיה" (או מגפה) בעיקר מיוחסת אליה. קצת קשה להיזכר בכך, אך בתקופה שלפני הקורונה (כן, הייתה כזו), זו שקיבלה את הכינוי "המגפה של המאה ה-21" היא בכלל מחלת הסוכרת.
ואכן, הסוכרת נחשבת למגפה כבר עשורים רבים אך לעומת הקורונה, היא אינה מדבקת אלא מורשת או נרכשת, ובעיקר נפוצה מאוד - בישראל, 6.5 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת חולים בסוכרת, ובמספרים מדובר במאות אלפי בני אדם. בעולם, מספר החולים שנרשם עומד על מיליונים. הטיפול במחלה מורכב ונמשך לכל אורך חיי המטופלים, תוך היצמדות לדיאטה מתאימה, פעילות גופנית סדירה ושימוש בתרופות שונות בכדי לשפר את איזון רמות הסוכר.
סיבוכי מחלת הסוכרת
לאחרונה פורסם כי חולי סוכרת היוו 25 אחוז מקרב הנפטרים בישראל מקורונה, וזה לא מפתיע – סוכרת לא מאוזנת מעלה את הסיכון לקרשתיות יתר, מעלה את הפעילות הדלקתית בגוף ופוגעת ביעילות מערכת החיסון בלוחמה נגד הנגיף. כמו כן, הסוכרת מביאה לסיבוכים רבים נוספים: "רוב האנשים יודעים שסוכרת פוגעת בעיניים ובכליות", אומרת ד"ר מאיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ורופאה בכירה במכון האנדוקריני באיכילוב, במרפאת מאוחדת במודיעין ובמרפאת DMC. "אבל מה שפחות מוכר הוא מחלות הלב וכלי הדם. פגיעת הסוכרת בכלי הדם הגדולים עלולה להוביל לטרשת עורקים, עם סיכון מוגבר להתקפי לב, אי ספיקת לב או לסתימות כלי דם בגפיים ושבץ מוחי. 30 אחוז מהחולים בסוכרת מסוג 2 חולים לוקים במחלה קרדיו-וסקולרית, ושני שליש ממקרי התמותה של חולי סוכרת מיוחסים בפועל למחלות לב וכלי דם".
זה נשמע מאוד מלחיץ. יש דרך למנוע סוכרת?
"יש מספר גורמים שמשפיעים על התפרצות הסוכרת", אומרת ד"ר איש שלום. "ראשית, מדובר במחלה תורשתית, עם אחוזי העברה גבוהים. אבל תורשה היא כמובן לא הסיבה היחידה. בעשורים האחרונים אנחנו רואים עלייה מטאורית בשיעורי המחלה, שנובעת מאורח חיים שכולל מעט תנועה ופעילות גופנית לצד תזונה עתירת קלוריות, עם פחות פירות וירקות ועם יותר מזון תעשייתי ומהיר. אנחנו רואים גם כן עלייה גדולה בתחלואה בכל הגילים, עם סטטיסטיקות של יותר ויותר בני נוער וילדים שסובלים מעודף משקל וחולים בסוכרת 2, כלומר סוכרת מבוגרים. זה דבר שמעולם לא ראינו קודם לכן, ולמרבה הצער זה אומר שנראה גם הרבה יותר מחלות לב בגילים מוקדמים. הפחתת צריכה של מזון מעובד ושל פחמימות פשוטות, וכן שמירה על משקל גוף תקין ופעילות גופנית סדירה מפחיתים את הסיכון לסוכרת במעל 50 אחוז מהמקרים".
איך ניתן למזער את הסיכון לפתח מחלות לב ועורקים בעקבות מחלת הסוכרת?
"קודם כל, חשוב לאבחן את הסוכרת כמה שיותר מוקדם, לפני שהתפתחו הסיבוכים של המחלה", מדגישה ד"ר איש שלום. "למרבה הצער, הסוכרת מאובחנת הרבה פעמים בשלב די מתקדם, כי העלייה ברמות הסוכר לרוב אינה מורגשת, אלא אם הסוכר כבר מעל 200 או 220, שאז מתחילות תופעות כמו השתנת יתר, צמא מוגבר וירידה פתאומית במשקל. אבל גם רמות סוכר של 180 או אפילו מעט פחות עלולות להיות מסוכנות לאורך זמן, והחולים יכולים בקלות לא לדעת מזה כי הם מרגישים מצוין. הדרך לאבחון מוקדם היא פשוט מעקב בבדיקות הדם השגרתיות ושימת לב לערכי הסוכר וההמוגלובין המסוכרר, שמהווה מדד לממוצע רמת הסוכר בשלושה חודשים האחרונים, על אחת כמה וכמה אם מדובר בחולים שנמצאים בסיכון עקב גורם תורשתי".
"כאמור, אורח חיים בריא שכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית יפחית את הסיכון להתפתחות של סוכרת, ישפר את איזונה ויפחית גם את הסיכון למחלות לב", מסבירה ד"ר איש שלום. "גורמי סיכון נוספים להתפתחות מחלות לב וכלי דם הם עישון, יתר לחץ דם לא מאוזן, רמות כולסטרול מוגברות (LDL) וכן עודף משקל, וסיפור משפחתי של מחלות לב וכלי דם בגיל צעיר. לטרשת עורקים לרוב אין סימנים מקדימים והיא יכולה להתבטא לראשונה בארוע מוחי, התקף לב או הצרות כלי דם בגפה עם כאבים בהליכה. בסוכרתיים עם פגיעה עצבית עלולים להתרחש ארועים לבבים שקטים מבלי שהמטופל ירגיש. כשליש מהסוכרתיים סובלים מאי ספיקת לב, לעיתים על רקע מחלת לב שלא היו מודעים לה. בכדי למנוע את התחלואה הזו מעבר להקפדה על תזונה מתאימה, פעילות גופנית סדירה והמנעות מעשון, יש לדאוג לאיזון של לחץ הדם ושל ורמות הכולסטרול".
ומה קורה אם לא אבחנו מספיק מוקדם והסיבוכים כבר התרחשו?
"כיום ישנן תרופות חדשות שלא רק מאזנות סוכר אלא גם מיטיבות עם הכליות, הלב וכלי הדם", אומרת ד"ר איש שלום. "התרופות לסוכרת כבר כל כך טובות ששוקלים לתת אותן למי שעברו התקפי לב או אירועים מוחיים - גם אם הסוכרת שלהם מאוזנת, או לתת את חלקן לחולים עם אי ספיקת לב או הפרעה בתפקוד כליתי ללא סוכרת למרות שמראש הן היו תרופות שמיועדות לסוכרת".
פריצות דרך וטיפולים חדשים ומבטיחים לחולים
לדברי ד"ר איש שלום, בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת, לאחר שהושלם פיתוח שתי קבוצות חדשות של טיפולים תרופתיים שהוכחו כמפחיתות בצורה משמעותית לא רק את רמות הסוכר בדם, אלא את הסיכון לפתח התקפי לב ושבץ מוחי. הן משפרות את התפקוד הלבבי, מפחיתות תמותה על רקע אי ספיקת לב, וכן הופעה של אי ספיקת כליות או התקדמותה לדיאליזה.
"המשפחה הראשונה של התרופות מכילה אנלוגים ל-GLP-1, שהוא הורמון שקיים בגוף ומופרש ממערכת העיכול", היא מסבירה, "ההורמון הזה משפיע על תפקוד הלבלב - הן על הפרשת אינסולין והן על גלוקגון, שפועל פעולה נגדית לו ומעלה את רמת הסוכר בדם. ההורמון הזה אחראי, בנוסף, על תחושת השובע שלנו, והוא מפחית תיאבון ועוזר לרדת במשקל".
"התרופות מהמשפחה הזאת הן מהפכניות, ואף הומלצו על ידי איגוד הלב האמריקאי AHA ועל ידי החברה האירופאית לקרדיולוגיה ES. הן מהפכניות כי מטרתן העיקרית, מעבר לאיזון הסוכר, היא בכלל הגנה על הלב: להורמון GLP-1 ולאנלוגים שלו יש השפעה אנטי-טרשתית, כלומר כזו שמפחיתה היווצרות טרשת עורקים וכך מגינה מפני אירועים מוחיים ומחלות לב. לתרופות אלו יש גם השפעה מתונה מגנה על הכליות. התרופות מהמשפחה הזו קלות השימוש: הן ניתנות בהזרקה שבועית ולא יומית, עם מחט מאוד עדינה, באופן עצמי על ידי המטופלים".
"המשפחה השנייה, אומרת ד"ר איש שלום, מורכבת ממעכבי SGLT-2. "תרופות ממשפחה זו מורידות את הסף להפרשת סוכר בכליה, מעלות את נפח השתן במידה קלה, וגם תורמות לירידה מתונה במשקל ובלחץ הדם. התרופות הללו מגנות על הלב והכליה, כשעיקר ההגנה כאן היא מפני ארועים של אי ספיקת לב, ותמותה על רקע אי ספיקת הלב. התרופות הללו מגנות על הכליות ומפחיתות הגעה לדיאליזה. התרופות ניתנות בעזרת כדור דרך הפה".
*מוגש כשירות לציבור מטעם חברת נובו נורדיסק ללא מעורבות בתכנים.