לימפומה מסוג תאי מעטפת (Mantle Cell) היא מחלה אגרסיבית המתקדמת במהירות, ומדירה שינה מעיני רופאים וחוקרים. עד היום נגזר דינם של חולים שמחלתם חזרה בפעם השנייה – לתוחלת חיים קצרה של מספר חודשים. בכנס ההמטולוגיה העולמי (ASH) האחרון שהתקיים בתחילת חודש דצמבר יצאו טיפולים חדשים ומבטיחים אשר עשויים לשנות את גורלם של החולים במחלה הקשה.
בכנס הוצג מוצר חדש – KTE-X19 – המשתייך לטכנולוגית CAR-T, שנועדה לטפל בסוג זה של לימפומה. "עד היום לא היה לנו טיפול להציע לחולים במחלה זו שמחלתם נשנתה, מלבד השתלת מח עצם מתורם. השתלת מח עצם היא פרוצדורה מסובכת, רבת סיכונים שמתאימה למטופלים עד גיל 65. גופם של מטופלים מבוגרים יותר מתקשה לעמוד בפרוצדורה הזו, וגם בקרב הצעירים היא לא תמיד משיגה את התוצאות המקוות. רק בכ-20-30 אחוז מהמקרים, גופם של החולים מגיב להשתלת מח עצם", מדווח ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המערך ההמטולוגי (במשותף עם פרופ' אביחי שמעוני) ומנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.
כמה מילים על טכנולוגיית CAR-T
במהלך החיים נוצרים בגוף תאי סרטן שמערכת החיסון מזהה, ולרוב היא מחסלת אותם בטרם הספיקו להתפתח. אלא שתקלות שונות שמתרחשות בגוף כגון היווצרות של מוטציות כאלה ואחרות – מאפשרות במקרים מסוימים לתאי הסרטן להתחמק מתאי מערכת החיסון, והם ממשיכים להתחלק בקצב מהיר עד להתפתחות מחלה סרטנית. "טכנולוגית CAR-T למעשה מחנכת את תאי מערכת החיסון כדי שתזהה את התאים הממאירים", מסביר ד"ר אביגדור.
"זו טכנולוגיה חדשה יחסית שפותחה במכון ויצמן בישראל, על ידי פרופ' זליג אשחר, במודל עכברים. בהמשך מדענים בארצות הברית הצליחו לייצר טיפול מקביל המתאים לבני אדם", מוסיף ד"ר אביגדור. "בכנס ASH הוצגו מספר מחקרים המתייחסים לשימוש CAR-T למחלות מסוג לימפומה. CAR-T היא טכנולוגיה שמשנה את תגובת תאי T של מערכת החיסון ולמעשה מחנכת אותם להגיב לתאי סרטן. זו בשורה אמיתית לחולים במחלות המטו-אונקולוגיות, ותקווה חדשה שבעתיד הנראה לעין נוכל לחדול משימוש בכימותרפיה בחולים אלה".
טיפולי CAR-T כרוכים באיסוף תאי T מדמו של החולה, במכשיר המזכיר מכונת דיאליזה. התאים שנאספו מקודדים, ובשיטות של הנדסה גנטית מחדירים להם גנים שפותחו במעבדה. גנים אלה מפעילים את תאי החיסון לייצר קולטנים (רצפטורים) לחומרים שנמצאים במעטפת תאי הסרטן, ובכך מעודדים אותם לזהות את התאים הסרטניים ולחסל אותם. "בהמשך, לאחר שהתאים המהונדסים ממשיכים להתרבות בתנאי מעבדה, וכשיש מהם כמות מספקת בהתאם למשקלו של החולה – הם מוחדרים לגופו. תאי CAR-T שהוחזרו ממשיכים להתרבות בגופו של החולה, מזהים את תאי הסרטן ומפרישים חומרים שהורגים אותם", מסביר ד"ר אביגדור.
האם הטיפול שמבטיח תוחלת חיים ארוכה לחולים – ייכנס לסל הבריאות?
"המחקר החדש שהתפרסם ב-ASH הראה ש- 76 אחוז מהחולים שטופלו ב- KTE-X19 שורדים 15 חודשים לאחר הטיפול. בנוסף, המחקר מוכיח כי 92 אחוז מהחולים שאובחנו עם לימפומה של תאי המעטפת הגיבו לטיפול ו-67 אחוז מכלל המטופלים במחקר הגיעו לתגובה מלאה", מספר ד"ר אביגדור. "כלומר, כל הנגעים הסרטניים נעלמו וזאת במעקב של 17.5 חודשים אחר חולים שקיבלו את הטיפול. מדובר בחולים, כאמור, שחוו כישלון לאחר שני קווי טיפול, ושתוחלת החיים שלהן עמדה על חודשים ספורים. עבור חולים אלה מדובר תוצאות מדהימות".
"למחקר הזה, שנקרא 2ZUMA, גויסו 68 חולים שמחלתם נשנתה למרות שני קווי טיפול. סיכויי ההישרדות של חולים אלה ללא KTE-X19 היו נמוכים מאד, ועם תכשיר זה מעל מחצית החולים הראו רמיסיה מלאה – כלומר, המחלה נעלמה. זו פריצת דרך ובשורה חשובה לחולים האלה, ואנחנו מקווים שבדיוני סל הבריאות השנה הטכנולוגיה הזו תיכנס לסל הבריאות, מבהיר ד"ר אביגדור, "זו טכנולוגיה יקרה, אבל מדויקת מאד, שכבר קיימת בישראל לחולים של לימפומה מסוג תאי B גדולים. נותר לנו לחכות לקוות שתיכנס גם עבור סוגי לימפומה נוספים".
KTE-X19 הוא טיפול מסוג CAR-T השני של חברת התרופות גיליאד, הטיפול הראשון נקרא axi-cel. שני הטיפולים פותחו על ידי חברת קייט פארמה, שנרכשה על ידי גיליאד, ושיתפו פעולה עם ה- NCI National Cancer Institute שבארצות הברית.
טיפולים ביולוגיים חדשניים שייתכן שיחליפו את טיפולי הכימותרפיה
מחקר נוסף שמעלה תקוות בקרב מטופלי לימפומה עוסק בטיפול ביולוגי אימונותרפי שאופן פעולתו דומה לזה של CAR-T, מבחינת השפעול שהוא מבצע במערכת החיסון. "מטרת הטיפול היא לרתום את מערכת החיסון להילחם בתאי הסרטן. בטיפול זה, המתבצע בעירוי, מכניסים לדמם של המטופלים נוגדן חדש, דו ראשי הנקשר לשני חלבונים. ראש אחד של הנוגדן נקשר לחלבון מסוים (CD3) שנמצא על גבי תאי T. הזרוע השנייה נקשרת לחלבון אחר (CD20) שנמצא על גבי התאים הסרטניים. בצורה זו, הנוגדן מזמן את תאי ה-T של מערכת החיסון לתאי הלימפומה, כדי שבהמשך יפרישו חומרים (ציטוקינים) שנלחמים בלימפומה", מסביר ד"ר אביגדור.
הטיפול בנוגדן התפרסם בכנס ASH האחרון, למען הגילוי הנאות, ד"ר אביגדור נמנה על צוות החוקרים, במחקר שנקרא MOSUNETUZUMAB. "מדובר במחקר שנמצא בשלביו הראשונים, שהתקיים גם בישראל", הוא מסביר, "השתתפו בו 29 חולים בלימפומה אגרסיבית של תאי B גדולים. מדובר במטופלים מבוגרים מאוד, בגילאי 67-100. אלה חולים שמפאת גילם גופם אינו מסוגל להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפול הכימותרפי ולכן, אין לנו אפשרות טיפולית להציע להם. תוצאות המחקר היו מרשימות מאד, הטיפול הראה בטיחות גבוהה ללא תופעות לוואי משמעותיות. אמנם מדובר בתוצאות ראשוניות אך הן מאוד מעודדות וכן מעלות אפשרות כי בעתיד נוכל להשתמש בטכנולוגיה מתקדמת שתחליף את הכימותרפיה. בעיני מדובר בפריצת דרך של ממש".
מוגש כשירות לציבור בחסות חברת גיליאד ללא מעורבות בתכנים