במשך 11 שנה היא עברה כימותרפיה לסרטן שלא היה לה – עכשיו היא דורשת תשובות

המקרה הרפואי שמעורר סערה בבריטניה: בקי ג'ונס הייתה בת 21 כשפנתה לבירור רפואי בעקבות כאבי ראש חזקים. בדיקות העלו ממצא במוח, ובהמשך נאמר לה כי היא סובלת מגליובלסטומה בדרגה 4 - אחד מסוגי סרטן המוח האגרסיביים ביותר. לדבריה, הרופאים העריכו שנותרו לה בין חצי שנה לשנה לחיות.

היא הייתה בתחילת מערכת יחסים עם בן זוגה, פיט, וחלמה על קריירה במשטרה. במקום לתכנן את עתידה, היא החלה לעבור הקרנות וכימותרפיה. לדבריה, הרופא שטיפל בה הבהיר שתצטרך לקחת את התרופה למשך כל חייה, ושאם תפסיק - היא עלולה למות.

אלא שבמהלך השנים, בדיקות ההדמיה שעברה לא הראו גידול מוחי ברור. כששאלה על כך, סיפרה, הוסבר לה שהגידול אינו נראה בבדיקות. היא האמינה לרופא והמשיכה בטיפול.

המחיר היה כבד: בחילות, כאבי בטן, כיבים בפה ועייפות מתמשכת. החשש מזיהומים גרם לה להימנע ממפגשים חברתיים ומשפחתיים, והחלום להתגייס למשטרה התרחק ממנה. לדבריה, נאמר לה גם שלא תוכל להביא ילדים לעולם. בהמשך היא ילדה שני ילדים.

התגלית ששינתה את חייה

ב-2024, אחרי יותר מעשור של טיפולים, נמסר לג'ונס כי עליה להפסיק את הכימותרפיה. לדבריה, היא לא קיבלה הסבר ברור, ונותרה עם שאלות רבות לאחר שהרופא שטיפל בה פרש לגמלאות.

ב-2025 פנו עורכי דינה למומחים עצמאיים כדי שיבחנו מחדש את התיק הרפואי. המסקנה הייתה מטלטלת: ג'ונס לא סבלה מסרטן, אלא ממצב דלקתי במוח שנקרא דה-מיאליניזציה טומפקטיבית. מדובר בתהליך שעלול ליצור נגעים שנראים בבדיקות כמו גידול סרטני, אך עשוי להגיב לטיפול אחר, בין היתר בסטרואידים.

"מעולם לא היה לי גידול במוח. אובחנתי בטעות ועברתי את כל הטיפולים האלה במשך החלק הגדול של חיי הבוגרים, בלי שום סיבה", אמרה בריאיון ל-BBC.

הגילוי לא יכול היה להשיב לה את השנים שאבדו, אך הוא שינה את האופן שבו היא מבינה את חייה. במשך שנים היא קיבלה החלטות מתוך האמונה שהיא חולה בסרטן סופני, חיה תחת מגבלות ופחדה שהפסקת הטיפול תעלה לה בחייה. כעת היא יכולה להתחיל לחזור לחיים שתכננה לעצמה - ולדרוש תשובות.

"איך אפשרו לזה להימשך כל כך הרבה זמן?"

ג'ונס היא אחת מיותר מ-40 מטופלים ובני משפחותיהם שנוקטים צעדים משפטיים נגד בית החולים University Hospitals Coventry and Warwickshire, בעקבות טענות לטיפול ממושך או מיותר בכימותרפיה.

בדיקה ראשונית של הקולג' המלכותי לרופאים בבריטניה, שבחנה 20 מקרים, מצאה כי 15 מהם לא היו מספקים באופן כללי. לפי הדיווח, בחלק מהמקרים נמשכו טיפולים במשך שנים עם מעט ראיות לתועלת, והמעקב אחר הסיכונים לא תועד כראוי.

ג'ונס רוצה להבין כיצד ייתכן שהטיפול נמשך יותר מעשור, ומדוע איש לא בחן מחדש את האבחנה לנוכח היעדר גידול ברור בבדיקות. לדבריה, השאלה אינה רק מה קרה במקרה שלה, אלא כיצד מערכת שלמה אפשרה לזה להימשך.

בית החולים מסר כי המטופלים שנפגעו נבדקו בידי רופאים בכירים ונקבעו עבורם תוכניות טיפול מתאימות. הוא הוסיף כי הוא בוחן את המנגנונים המאפשרים לעובדים להעלות חששות ויבחן את הדוח המלא. ה-BBC דיווח כי פנה לרופא שפרש, אך לא קיבל ממנו תגובה.

איך אפשר למנוע טעות כזו?

ד"ר אלה קוזלינר, מומחית באונקולוגיה קלינית ומנהלת מרפאה אונקולוגית במכבי שירותי בריאות במחוז הצפון, מסבירה מתי חשוב לקבל חוות דעת שנייה ומדוע מדובר במקרה חריג.

למה ממצאים שנראים כמו סרטן עלולים להתגלות כמחלה אחרת?

"יש מצבים שבהם מחלות שונות, כמו דלקות או מחלות של כלי הדם במוח, עלולות ליצור ממצאים הדומים לגידול סרטני בבדיקות הדמיה. לעיתים קיימת גם אי-ודאות באבחנה הפתולוגית או טעות בפענוח הבדיקות. לכן, כאשר האבחנה אינה חד-משמעית, חשוב לבצע בדיקות נוספות, לקבל חוות דעת שנייה ובמידת הצורך להיעזר בבדיקות מולקולריות וגנומיות".

איך ייתכן שכימותרפיה נמשכה שנים בלי שהתברר שהמטופלת אינה חולה בסרטן?

"מדובר במקרה חריג מאוד. במהלך טיפול כימותרפי נהוג לבצע בדיקות הדמיה תקופתיות, לעיתים מדי שלושה חודשים, כדי לעקוב אחר תגובת הגידול לטיפול. במקרה של גידול מוח אגרסיבי, הישרדות ממושכת של יותר מעשור אמורה לעורר שאלות לגבי האבחנה המקורית ולהוביל לבירור נוסף.

"ייתכן שסטרואידים שניתנו כחלק מהטיפול השפיעו גם על המחלה הדלקתית, אך ללא התיק הרפואי המלא לא ניתן לקבוע זאת. קיימים מנגנוני בקרה שנועדו למנוע טעויות מסוג זה, ולכן המקרה מחייב בחינה מעמיקה של תהליך האבחון והמעקב".

מה כדאי לעשות כשמקבלים אבחנה קשה?

כאשר האבחנה אינה חד-משמעית, או כשהממצאים אינם תואמים את התמונה הקלינית, חשוב לבקש הסבר ולברר אם נדרשות בדיקות נוספות. במקרים מורכבים, ובמיוחד לפני התחלת טיפול משמעותי, אפשר לפנות לחוות דעת שנייה של מומחה מתאים. אין להפסיק או לשנות טיפול על דעת עצמכם, אלא לברר את השאלות מול הצוות הרפואי.