הייתי הילד הכי קטן בכיתה: מי זכאי לטיפול בהורמון גדילה וכמה זה עולה?

זיו היא ילדה בת 7, בריאה לחלוטין. על פניו, אין לה שום סיבה רפואית לבלות את הבקרים שלה בבית החולים לילדים שניידר בפתח תקווה. אבל זיו נמצאת שם במסגרת טיפול רפואי קבוע שהיא מקבלת. אין לה שום מחלה, היא פשוט נמוכה משמעותית מחבריה בכיתה.

"זה התחיל לצוף ולהציק לי כשהייתי לוקחת אותה לבריכה", מספרת אימה של זיו. "אנשים היו מסתכלים עליה עושה כל מיני דברים ואומרים: 'יא, איזה חמודה, היא קופצת לבריכה'. ואני בתגובה הייתי אומרת: 'ברור, כי היא בת חמש'. זה לא היה תואם. היא נראתה כמו תינוקת, אבל היא לא הייתה תינוקת".

בחדר הבדיקות, זיו מצמידה רגליים לקיר, נעמדת ישר מול מד הגובה. "111.7 סנטימטרים", מכריזה האחות. עבור זיו ומשפחתה, כל מילימטר הוא ניצחון במערכה שמתנהלת כבר שנה וחצי.

החלבון שמעודד צמיחה

הורמון גדילה הוא חלבון שמיוצר ומופרש מבלוטת יותרת המוח, בעיקר בזמן השינה ובגיל ההתבגרות. תפקידו המרכזי הוא עידוד הצמיחה לגובה. מחסור בהורמון הזה גורם לקומה נמוכה, ולכן הרופאים מדגישים עד כמה חשוב לבקש בדיקת מעקב גדילה בכל ביקור שגרתי אצל רופא הילדים. האבחון מתחיל במדידת גובה ומשקל פשוטה, כדי לזהות חריגות בזמן.

בישראל ישנם כיום כעשרת אלפים ילדים המוגדרים נמוכי קומה על פי הקריטריונים של משרד הבריאות. לאחר שאובחנו בבדיקות מעקב וקיבלו אישור מרופא מומחה בתחום, הם מתחילים לקבל טיפול בהורמון גדילה סינתטי. הטיפול ניתן בזריקות ביתיות יומיות.

"המחט של המזרק של הורמון הגדילה היא ממש דקה, כמו בזריקות ההרזיה", מסבירים בצוות הרפואי. זיו, שכבר התרגלה לשגרה, כמעט לא מרגישה את הדקירה. התוצאות מדברות בעד עצמן: "גבהתי", היא אומרת בחיוך כששואלים אותה על השיפור. קצב הגדילה שלה עומד כיום על כ-6.5 סנטימטרים לשנה. לשם השוואה, ילד שלא מקבל הורמון גדילה גדל בשלב הזה בקצב של כ-4 עד 4.5 סנטימטרים לשנה.

למרות ההצלחה, ההחלטה להתחיל בטיפול לא הייתה פשוטה עבור הוריה של זיו. "הייתה התלבטות ממש קטנה", משתפת האם. "רק בעניין שלא חסר לה כלום, אז למה שאני אכניס לה דברים לגוף?" אבל עבור זיו, התשובה הייתה ברורה: "רציתי להיות כמו כולם".

מה קורה בתוך העצם?

הטיפול בהורמון גדילה סינתטי, שהפך לנפוץ מאז שנת 1985, מחקה את הפעילות של ההורמון הטבעי. הוא פועל ישירות על לוחיות הגדילה - האזורים בקצוות העצמות הארוכות שאחראים לצמיחה. ההורמון גורם לפעילות מטבולית מוגברת באזורים אלה, מגדל את לוחיות הגדילה ובכך מאריך את העצם ומוסיף לגובה הילד.

אבל מעבר לפיזיולוגיה, קיים המחיר החברתי הכבד. אדם, היום בן 11, התחיל לקבל את ההורמון בגיל שש. "החלק הכי קשה בזה הוא שכולם גבוהים ממך", הוא מספר בכנות. "מבחינה חברתית זה גם השפיע. הייתי קצת יותר מתבודד ומשחק לבד. בגלל הגובה חשבתי: 'מי רוצה לשחק עם ילד נמוך?'. לי קראו 'נמוכצ'יק' וכל מיני כאלה. זה מעליב".

המומחים מסכימים כי הגובה הוא מרכיב משמעותי בביטחון העצמי של הילד, במיוחד בשלב הבנייה החברתית. "זה מאוד משמעותי לילד, הגובה שלו", מסבירים הרופאים. "בטח בשלב שהוא יוצר קשרים ותשתית לביטחון עצמי. ואם אפשר לעזור בזה - אז רוצים לעזור".

צוואר הבקבוק של האישורים

הדרך לטיפול עוברת דרך מומחים לאנדוקרינולוגיה ילדים. בישראל קיימים רק כ-70 רופאים כאלה, מה שיוצר עומס כבד. התור דרך קופות החולים יכול לקחת חצי שנה ויותר, בעוד שבמרפאות הפרטיות ההמתנה קצרה בהרבה - שבועיים עד שלושה.

הקריטריונים לקבלת הטיפול קשיחים ומבוססים על צפי הגדילה של הילד כאדם מבוגר. אצל ילדים כמו אדם, שהגוף שלהם לא מייצר הורמון גדילה בכלל, השינוי הוא דרמטי. ללא טיפול ישנה אפשרות שהם יישארו בגובה של 1.20 מטר בלבד. הודות להורמון, הם יכולים לממש את הפוטנציאל הגנטי המלא שלהם ולהגיע לגובה תקין.

בניגוד לאדם, הגוף של זיו כן מייצר הורמון גדילה, אך היא עדיין הוגדרה כנמוכה משמעותית. היא קיבלה אישור משום שצפי הגדילה שלה כבוגרת היה פחות מ-1.50 מטר. עבור הוריה, השינוי הוא לא רק בסנטימטרים: "במקום תינוקת שהיא הייתה, פשוט נהייתה ילדה. כיף לי לראות אותה שהיא שמחה. פתאום היא צריכה מידה 5 בבגדים, לא מידה 3".

הסנטימטר שקובע הכול

הזכאות להורמון הגדילה בסבסוד מלא של קופות החולים הם ילדים ובני נוער שהגוף שלהם לא מייצר הורמון גדילה, כאלו שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד וגם כאלו עם תסמונות נדירות כמו טרנר ונונאן. ילדים שהם כן בעלי הורמון גדילה יהיו עדיין זכאים אם לפי בדיקה ניתן לחזות שהם לא יגיעו לגובה של 1.60 מטר וילדות ובנות נוער שלפי בדיקה ניתן לחזות שלא יגיעו לגובה של 1.50 מטר. כללית מושלם ומכבי שלי יסבסדו את ההליך בעלות של כ-400 שקלים.

המתח הגדול ביותר נוצר סביב הילדים שנמצאים על הגבול. "חלק מההורים מתוסכלים כשאתה אומר להם שהבן שלהם הולך להיות 1.70 מטר או הבת 1.55 מטר, ולא נותן להם טיפול", מספר אחד הרופאים המומחים. "ילד שהוא עם צפי גדילה של 1.59 מטר יקבל הורמון, וילד של 1.61 מטר לא יקבל. אבל גם 1.61 מטר זה מאוד נמוך".

ההורים לא מוותרים בקלות. רבים מהם עוברים מרופא לרופא ומחפשים חוות דעת נוספות. "איפה שלא נשים את הסייג, זה יהיה אכזרי", מודים במערכת הרפואית. "תמיד כשאתה שם גבול, מישהו נפגע. אנחנו כהורים רוצים שהילדים שלנו יהיו מאושרים".

הסיבה המרכזית לזהירות של הרופאים היא חשש תאורטי, שמעולם לא הוכח, כי הטיפול עלול להגביר את הסיכון לגידולים סרטניים בעתיד. לכן, לילדים שהם בריאים והולכים לגובה שנחשב "תקין", גם אם הוא נמוך, הרופאים מסרבים להעניק את הטיפול.

בין הסיכונים גם ישנה סטטיסטיקה של 1 מתוך כל 1,000 ילדים שעלול לפתח יתר לחץ תוך גולגלתי. הטיפול עלול גם להשפיע על רמות הסוכר בדם. הוא עלול גם להוסיף עקמת בגב, אצל ילדים שכבר סובלים מהבעיה הזאת.

העתיד: גובה כבחירה?

כשנשאלים המומחים מה בכל זאת ניתן לעשות עבור ילד נמוך שלא עומד בקריטריונים, התשובה פשוטה אך מאתגרת: "תפקידם של ההורים הוא להבין שהילדים האלה לא יטופלו. צריך לחזק אותם ולהסביר להם שהם בריאים והכול טוב אצלם. החום והאהבה עוזרים - ילדים שהם לא בסטרס כל הזמן, גדלים טוב יותר".

ומה לגבי מיתוסים? המומחים מבהירים חד-משמעית: אין תוספי תזונה שבאמת עוזרים לצמוח לגובה, וחדר כושר בגיל ההתבגרות ממש לא פוגע בצמיחה. "לא בגלל זה מישהו נמוך", הם מרגיעים.

העתיד של הטיפול בהורמון גדילה עשוי להיראות אחרת לגמרי. ההערכות הן שבשנים הקרובות, ככל שהחששות הבריאותיים יופרכו סופית, הקריטריונים יתרחבו. ייתכן שבעתיד גם ילדים פחות נמוכים יוכלו לקבל את ההורמון כדי "לשפר" את גובהם הטבעי. אולי, בדומה למהפכה שעובר עולם ההרזיה עם זריקות ה-GLP-1, גם הצמיחה לגובה תהפוך יום אחד לעניין של בחירה פשוטה וזמינה הרבה יותר.