N12
פרסומת

הרופאים לא התריעו על הממצאים החריגים בהיריון – ההורים יפוצו במיליונים

בנם של בני הזוג נולד עם פגם גנטי שהוביל לנכות קשה, לאחר שבמהלך ההיריון התגלו ממצאים מדאיגים שלא הוסברו להם כנדרש • בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות הצוותים הרפואיים בשיבא, בוולפסון ובקופת חולים מאוחדת, וקבע כי נמנעה מההורים האפשרות לשקול את הפסקת ההיריון • השופטת: "התמונה הקלינית הוחמצה"

יעל יפה
פורסם:
בית חולים, חדר אשפוז, רפואה, צג, מוניטור, מערכת בר
בית חולים, אילוסטרציה | צילום: magnific
הקישור הועתק

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שלשום (ראשון) פיצויים בסך 11 מיליון שקלים להורים שבנם נולד עם פגם גנטי שהוביל למוגבלות שכלית ולנכות קשה. בפסק הדין נקבע כי הצוותים הרפואיים בבתי החולים שיבא וולפסון ובקופת חולים מאוחדת, שבהם התנהל מעקב ההיריון, לא התריעו בפני ההורים כנדרש על ממצאים מדאיגים שהתגלו בבדיקות העובר. השופטת ארנה לוי קבעה כי התנהלות הצוותים הרפואיים מנעה מההורים לקבל את מלוא המידע על מצבו של העובר ולשקול את האפשרות להפסיק את ההיריון.

השופטת קיבלה את תביעת ההורים ומתחה ביקורת על התנהלות הגורמים הרפואיים לאורך ההיריון. לדבריה, בשל חוסר התיאום בין הגורמים המטפלים, התובעת "נפלה בין הכיסאות מבחינת הגורם המטפל בה". בפסק הדין נקבע כי היה על הצוותים הרפואיים לבחון את כלל הממצאים החריגים, להצליב ביניהם ולהסביר להורים את משמעותם.

"היה על הצוותים הרפואיים להקפיד על בחינת התמונה המלאה של כלל הנתונים והדגלים האדומים בכל עת, לערוך אינטגרציה ביניהם בנקודות זמן קריטיות במהלך ההיריון ולשתף את התובעים באותם דגלים אדומים ובמשמעויות שעשויות להיות להם", כתבה השופטת. היא סיכמה: "הדבר לא נעשה כפי שהיה צריך להיעשות, והתמונה הקלינית הוחמצה".

הממצאים החריגים במהלך ההיריון – והבדיקות שלא בוצעו

המקרה החל בשנת 2011, כאשר האישה, שהייתה אז אם לילד אחד, נכנסה להיריון וטופלה בקופת חולים מאוחדת. בשבוע ה-26 להיריון הפנתה אותה רופאת הקופה למיון ולבדיקת אולטרסאונד, בעקבות חשד להצטברות נוזל חריג סביב לב העובר.

האישה אושפזה בבית החולים וולפסון, שם עברה סקירת מערכות ובדיקות נוספות. במסמכים הרפואיים צוין כי הומלץ לה לעבור ייעוץ גנטי, אך למרות ההמלצה, רופאת קופת החולים לא נתנה לה הפניה לייעוץ.

בהמשך מעקב ההיריון בוולפסון התגלה ממצא נוסף: הצטברות נוזל חריג סביב אחת מריאות העובר. בעקבות זאת הופנתה האישה לבדיקת אולטרסאונד בבית החולים שיבא, שבה התברר כי היקפי הראש והבטן של העובר קטנים מהמצופה לשלב ההיריון. בהמשך עברה בשיבא הליך לניקוז הנוזל מריאות העובר ואושפזה לקראת הלידה.

פרסומת

גם במהלך הצירים, שנמשכו כמה ימים, עלו ממצאים חריגים שהצביעו על גודלו הקטן של העובר ועל הצורך בייעוץ גנטי. האישה עברה את הייעוץ בבית החולים שיבא, והרופאה תיעדה את סיכום הביקור בשני מסמכים שלא הועברו להורים בזמן אמת. במסמכים נכתב כי לכאורה הומלץ להם לבצע בדיקת צ'יפ גנטי ובדיקות נוספות.

בסופו של דבר ילדה האישה בניתוח קיסרי חירום. התינוק נזקק להנשמה בימים הראשונים לחייו, וכיום הוא סובל מהפרעה מוחית ומנכות לצמיתות ונזקק לסיוע מסביב לשעון.

הביקורת על בתי החולים: "לא בחנו את התמונה המלאה"

בפסק הדין קבעה השופטת כי לאורך ההיריון לא הוסברה להורים כראוי חשיבותה של בדיקת הצ'יפ הגנטי, שהייתה יכולה לגלות את התסמונת שממנה סבל העובר. היא הדגישה כי אף שמדובר בבדיקה יקרה שאינה מסובסדת, הממצאים החריגים שהתגלו חייבו את הצוותים הרפואיים להסביר להורים בפירוט על חשיבותה.

השופטת מתחה ביקורת גם על בית החולים וולפסון, שלא המליץ להורים לבצע בדיקת MRI לעובר, למרות הממצאים החריגים שהתגלו במהלך המעקב.

ביקורת נוספת הופנתה כלפי בית החולים שיבא, ובפרט כלפי סיכומי הייעוץ הגנטי שנערכו בו. השופטת הטילה ספק באמינות המסמכים בשל הפערים ביניהם, וציינה כי נראה שנכתבו בדיעבד, לאחר לידת התינוק, ולא בזמן אמת.

השופטת דחתה גם את הגישה שהציג בית החולים, שלפיה תפקידו הסתכם בביצוע ההליך לניקוז הנוזל מריאות העובר, מבלי לבחון את מכלול הממצאים הרפואיים שנאספו במהלך ההיריון.

בית החולים שיבא, כתבה השופטת, "לא נתן את הדעת לכך שהוא הגורם שצריך לבחון עתה את כלל הנתונים הרלוונטיים עוד מראשית ההיריון".

הפיצויים: 11 מיליון שקלים, מהם כ-7 מיליון שישולמו מבתי החולים

בעקבות הממצאים קבעה השופטת פיצויים בסך 11 מיליון שקלים. מסכום זה ינוכו התגמולים שהילד צפוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, וכן סכום שכבר קיבלו ההורים מקופת חולים מאוחדת במסגרת הסדר פשרה.

לאחר הניכויים צפויים ההורים לקבל מבתי החולים שיבא וולפסון כ-7 מיליון שקלים. הסכום ישולם בפועל על ידי המדינה, שכן שני בתי החולים נמצאים בבעלותה.

במסגרת חישוב הפיצויים התייחסה השופטת גם לפגיעה באוטונומיה של ההורים, לאחר שנמנעה מהם האפשרות לקבל החלטה מושכלת על המשך ההיריון. בגין פגיעה זו נפסקו להם 260 אלף שקלים.

עורכי הדין ישראל וינברג ושירי חסידוב פרג, שייצגו את ההורים, מסרו: "פסק הדין ניתן לאחר שמונה שנות התדיינות, שבמהלכן הושקעו מאות רבות של שעות עבודה בהכנת התיק. במסגרת ההליך נערכו חקירות נגדיות מעמיקות של מומחים רפואיים בכירים והוגשו סיכומים שהכנתם נמשכה שבועות. ההכרעה התבססה על מכלול הראיות שהוצגו לבית המשפט, העדויות שנשמעו וחומרת הפגיעה".

פרסומת
עורכי הדין שירי חסידוב פרג וישראל וינברג
עורכי הדין ישראל וינברג ושירי חסידוב פרג | צילום: באדיבות המצולמים

מבית החולים וולפסון נמסר בתגובה: "קיבלנו את פסק הדין אתמול. נלמד אותו לעומקו ונפיק לקחים ככל שיידרש".

בבית החולים שיבא הודיעו שהם מתכוונים לערער על פסק הדין. בתגובה שהעבירו נכתב: "לצערנו, בפסק הדין נפלו אי-דיוקים מקצועיים וההליך בעניינו ימשיך להתברר בבית המשפט/ אנו מודעים היטב למורכבות ולכאב הכרוכים בהתמודדות עם לידת ילד עם מוגבלות. בדיקות גנטיות מתקדמות הן כלי משמעותי באבחון ממצאים ומחלות גנטיות במהלך ההיריון, ועשויות לספק להורים מידע חיוני שיסייע להם בקבלת החלטות מושכלת ביחס להמשך ההיריון.

"גם במקרה זה, שאירע לפני כ־15 שנה, הוצע למטופלת יותר מפעם אחת להרחיב את הבדיקות הגנטיות, אך היא בחרה שלא לעשות זאת. יתרה מכך, המטופלת הגיעה למרכז הרפואי שיבא 10 ימים בלבד לפני הלידה, כאשר מעקב ההיריון כולו התנהל בקופת החולים ובבית חולים אחר. במסגרת הבירור שנערך בשיבא הוצע למטופלת להעמיק את הבירור הגנטי, וכן צוינה האפשרות לפנות לוועדה להפסקת היריון. המטופלת בחרה להמשיך בהיריון, ואנו כיבדנו את רצונה.

"אנו שבים וממליצים לנשים בהיריון לבצע בדיקות גנטיות ולעבור ייעוץ גנטי, כדי לנהל את מהלך ההיריון באופן מושכל ובטוח. לצד זאת, אנו מכבדים כל החלטה של המטופלת ומלווים אותה בהתאם לרצונה".