N12
פרסומת

ביקורת פתע גילתה: מסעדות באירופה מגישות מי ברז מזוהמים כמים מינרליים

ביקורות פתע באיטליה ובדיקות בפורטוגל חשפו כי יותר ממחצית מהמסעדות שנבדקו הגישו מי ברז מסוננים במתקנים לא מחוטאים במקום מים מינרליים, מה שהוביל לקנסות כבדים ולסגירת עסקים. יחד עם אזהרות על איכות הצנרת ביעדים כמו בריטניה, קרואטיה ובולגריה, מתברר שכדאי לבדוק היטב את הבקבוק שמוגש לכם לשולחן בחופשה

דניאל ארזי
פורסם: | עודכן:
סן מרקו איטליה ונציה
צילום: Sergejs Filimon, shutterstock
הקישור הועתק

כאשר מטיילים מתיישבים בבית קפה או במסעדה בחו"ל ומבקשים בקבוק מים, רובם בטוחים שיקבלו מים מינרליים טבעיים בבקבוק מסחרי סגור. אלא שבפועל, יותר ויותר פעמים מה שמגיע אל השולחן בקראף זכוכית מעוצב או בבקבוק רב-פעמי ממותג הם מי ברז עירוניים שהמסעדה סיננה או קיררה בעצמה במקום. בעוד שהמים האלה משווקים כחלופה ירוקה וידידותית לסביבה לעומת בקבוקי הפלסטיק החד-פעמיים, ביקורות בריאות שנערכו לאחרונה באירופה חושפות כי מתקני המזיגה במסעדות עלולים להסתיר סיכונים תברואתיים של ממש.

הסיפור תפס כותרות נרחבות בעקבות מבצע אכיפה גדול שנערך בקיץ באיטליה. בין 1 ל-31 ביולי, יחידת הבריאות המיוחדת של הקרביניירי (NAS), יחד עם משרד הבריאות האיטלקי, יצאו לביקורות פתע ב-272 ברים ומסעדות ברחבי המדינה. התוצאות היו מדאיגות במיוחד: יותר ממחצית מבתי העסק שנבדקו, 147 מקומות שהם 54 אחוזים, לא עמדו בדרישות החוק. הפקחים תיעדו 256 הפרות, הטילו קנסות בסך כולל של 175,000 אירו, החרימו שבע מכונות לטיהור מים ו-2,000 ליטרים של מים, ואף הורו על סגירה זמנית של עשרה עסקים.

פירנצה איטליה
רוב התיירים לא שואלים מהיכן הגיעו המים. איטליה | צילום: Bumble Dee, shutterstock


ההפרות שנמצאו נעו בין סימון מטעה של המוצר לבין כשלי היגיינה חמורים, ובהם צנרת מזיגה פנימית בלויה ומלוכלכת, היעדר יומני תחזוקה טכניים ובקבוקי הגשה רב-פעמיים מזוהמים. ארגון הגנת הצרכן האיטלקי, קודקונס (Codacons), מיהר לגנות את שיעור אי-הסדרים הגבוה של 54 אחוזים והגדיר אותו כבלתי מתקבל על הדעת כשמדובר במוצר בסיסי כמו מי שתייה, תוך שהוא קורא להגביר את הבדיקות, בעיקר במוקדי תיירות עמוסים.

פרסומת

המבצע באיטליה הצית דאגה רחבה ברחבי היבשת והוביל לבדיקה מעמיקה גם במדינות כמו פורטוגל, שבהן השימוש במתקני מזיגה של מסעדות זינק לקראת כניסתן לתוקף של תקנות חדשות למחזור אריזות. לדברי איגוד המלונות, המסעדות ובתי העסק בפורטוגל (AHRESP), מפעילי המסעדות מתקשים לא פעם לעמוד בדרישות הטכניות של התחזוקה היום-יומית. ברגע שמי הברז הציבוריים נכנסים למכונת הסינון הפנימית של המסעדה, הבטיחות שלהם כבר אינה באחריות ספק המים העירוני ותלויה לחלוטין בנוהלי ההיגיינה של המקום. ללא הקפדה הדוקה על פרוטוקולי בטיחות מזון, כמו החלפת מסננים בזמן, מניעת עמידה ממושכת של מים במערכת וחיטוי ראוי של המכלים, מערכות המזיגה הופכות לקרקע פורייה לזיהום מיקרוביאולוגי ולהיווצרות ביופילם (רובד חיידקי) מזיק.

מסעדה ליסבון תיירים פורטוגל
גם בפורטוגל הממצים במסעדות מדאיגים. ליסבון | צילום: Luis Overlander, shutterstock

גם הפיקוח הרגולטורי נופל לעתים בין הכיסאות. בפורטוגל, בעוד שהרשות לבטיחות מזון וכלכלה (ASAE) אישרה כי איתרה ליקויי היגיינה ותיאורים מטעים בתפריטים בכל הנוגע למי ברז מטופלים, גופי בריאות הציבור והווטרינריה מתנערים במידה רבה מאחריות לביצוע בדיקות שגרתיות בציוד הזה. מעבר לכך, השקיפות מול הלקוח נפגעת לעתים קרובות כאשר מסעדות מגישות מי ברז מטופלים בצורה שמחקה מים מינרליים טבעיים, ונמנעות מלציין בבירור בתפריט מה מקור המים או איזה טיפול הם עברו.

פרסומת

איך תדעו שהמים שמגישים לכם באמת בטוחים?

עבור המטיילים המשמעות של הנתונים האלה חורגת בהרבה מכללי נימוס ליד השולחן. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 80 אחוזים מכלל המחלות הקשורות לנסיעות נובעות ממי שתייה מזוהמים, כאשר מחלות מעיים ושלשולים הן התופעה הנפוצה ביותר. גם ביעדים שבהם תקני המים העירוניים גבוהים, איכות האספקה המקומית מובטחת רק עד לנקודה שבה המים נכנסים לבניין עצמו. צנרת פנימית ישנה, כמו צינורות עופרת שעדיין ניתן למצוא בחלקים מקרואטיה, או תשתיות צנרת מיושנות בבניינים בבריטניה, עלולה לפגוע באיכות המים עוד לפני שהם מגיעים לברז של המסעדה או למכונת הסינון שלה.

נוסף על כך, מטיילים מופתעים לעתים לגלות שחברות ביטוח בריאות, דוגמת AOK הגרמנית, ממליצות להימנע משתיית מי ברז בכמה יעדים פופולריים, ובהם בולגריה, רומניה, קוריאה הדרומית ואורוגוואי, ואפילו ממליצה להימנע משתיית מים בישראל.

מסעדה לצ'ה איטליה
עדיף לשאול מהיכן הגיעו המים ולא להתחרט על כך מאוחר יותר. איטליה | צילום: gph-foto.de, shutterstock
פרסומת

כדי להגן על עצמכם בזמן הארוחה, כדאי לדעת בדיוק למה לשים לב ברגע שההזמנה מגיעה לשולחן. על פי תקנות האיחוד האירופי, מים מינרליים טבעיים אמיתיים מבוקבקים ישירות במקור שנמצא תחת ניטור מתמיד, וחובה להגיש אותם במכל חתום עם סגר ביטחון. במדינות כמו גרמניה, החוק אף מחייב את המלצרים להביא את הבקבוק הסגור לשולחן ולפתוח אותו לעיני הסועדים. אם הבקבוק מגיע כשהוא כבר פתוח, עומדת לכם הזכות המלאה להחזיר אותו.

חשוב לזכור גם שמים מוגזים אינם ערובה לניקיון, שכן מסעדות רבות נוהגות להשתמש במי ברז מטופלים במקום, ולכן גם במקרה של סודה או מים מוגזים יש לבדוק שהבקבוק מגיע סגור. כאשר הניסוח בתפריט אינו ברור, שאלה ישירה לצוות המסעדה אם מדובר במים שבוקבקו מסחרית במקור או במים שסוננו במקום, תחסוך אי-הבנות. ולבסוף, באזורים שבהם מי הברז אינם בטוחים לשתייה, חשוב לשמור על ערנות גם בכל הנוגע לקוביות קרח, שבהם סיכוני זיהום זהים לחלוטין, אלא אם הוקפאו ממים מטוהרים או ממים מינרליים שנמזגו מבקבוק סגור.