11 שעות בלי כבד: ההליך הרפואי יוצא הדופן שהציל את חייה של צעירה

במשך 11 שעות נותרה צעירה ללא כבד בגופה, לאחר שהרופאים נאלצו לכרות את האיבר שנפגע אנושות בעקבות הרעלה תרופתית. בזמן שצוותי טיפול נמרץ נאבקו לשמור עליה בחיים, נבחנה האפשרות להשתיל בגופה כבד שומני שנחשב בלתי מתאים להשתלה בתנאים רגילים. שילוב של החלטות רפואיות חריגות וטכנולוגיה מתקדמת אפשר להציל את חייה. "הכבד הפגוע שלה הרג אותה. לא הייתה לנו שום ברירה אחרת", מספר הרופא שביצע את ההליך.

הליך רפואי יוצא דופן בוצע לאחרונה במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, כאשר רופאים נאלצו להותיר צעירה במשך 11 שעות ללא כבד בגופה, עד להשתלת איבר חלופי. הצעירה הגיעה לבית החולים במצב אנוש בעקבות הרעלה תרופתית שגרמה לפגיעה קשה בכבד ולכשל רב-מערכתי. כשהבינו הרופאים שהכבד הפגוע מסכן את חייה, הם קיבלו החלטה חריגה: לכרות אותו עוד לפני שידעו בוודאות אם הכבד המיועד לתרומה יוכל לשמש להשתלה.

"הכבד הפגוע שלה הרג אותה", מסביר ד"ר גיא מאירוביץ, מומחה בכירורגיה כללית, ניתוחי כבד, לבלב והשתלות כבד, לבלב וכליה במרכז הרפואי איכילוב. "כדי לאפשר לה יותר זמן לחכות לכבד היינו צריכים לקחת את ההחלטה הקשה הזו ולכרות את הכבד הישן ולתת לה את הטיפול התומך המיטבי". לדבריו, ההחלטה התקבלה כאשר הייתה סבירות גבוהה שכבד חלופי יהיה זמין בתוך שעות, אך עדיין לא הייתה ודאות שניתן יהיה להשתילו.
מצבה של הצעירה היה קריטי.

הכבד, שאחראי בין היתר על סילוק רעלים מהדם, ייצור גורמי קרישה וויסות רמות הסוכר, חדל לתפקד. מעבר לכך, הכבד הפגוע עצמו גרם לתגובה דלקתית הרסנית בגופה, שסיכנה את פעילותם של איברים חיוניים נוספים. "המטופלת הייתה בכשל רב-מערכתי, במצב בו הכול ייכל לקרוס, ותוך שעות", מתאר ד"ר מאירוביץ. "בצקת מוחית, אי ספיקת לב, כשל נשימתי, כשל כלייתי, דימומים, זיהומים והפרעות מטבוליות. כל אחד לחוד וכולם ביחד איימו על חייה".

11 שעות ללא כבד: המאבק להשאיר אותה בחיים

לאחר כריתת הכבד הועברה הצעירה לטיפול נמרץ, שם נדרשו הצוותים הרפואיים לשמור על תפקוד מערכות גופה ללא אחד האיברים החיוניים ביותר. חום גופה צנח ל-33 עד 34 מעלות, בין היתר משום שהכבד משמש מעין מנוע מטבולי האחראי לחלק משמעותי מייצור החום בגוף. במהלך השעות הקריטיות היא קיבלה טיפול תומך קפדני, שכלל בין היתר החלפת פלזמה, הליך המאפשר לסלק מהדם חומרים מזיקים ולהחזיר אליו חלבונים וגורמי קרישה חיוניים.

איך אפשר בכלל לשרוד בלי כבד? "בקושי, אבל בעזרת טיפול קפדני ביחידה לטיפול נמרץ, זה אפשרי לכמה שעות", מסביר ד"ר מאירוביץ. "יש תיאורים לא רבים בעולם על שמירת מטופלים אנהפטים, זאת אומרת ללא כבד, אפילו עד 30 שעות. זה נעשה בעזרת איזון עדין של כלל מערכות הגוף".

באופן מפתיע, דווקא לאחר הוצאת הכבד החולה חל שיפור מסוים במצבה. "לאחר ניתוח הכריתה התפקוד הלבבי שלה השתפר פי שניים", מספר הרופא. "המטופלת התייצבה באופן יחסי, ירדה במינון התרופות לשמירת לחץ הדם, התפקוד הלבבי שלה השתפר מאוד". אלא שלמרות ההתייצבות, היה ברור שמדובר בחלון זמן מוגבל ביותר, וכי ללא השתלה לא תוכל לשרוד.

הכבד שנחשב לא מתאים להשתלה הפך להזדמנות להצלת חיים

במקביל למאבק על חייה, התמודדו הרופאים עם אתגר נוסף: הכבד שהיה מיועד לתרומה הכיל 60% עד 70% שומן, שיעור גבוה משמעותית מהמקובל להשתלה. בתנאים רגילים, כבד כזה לא היה נבחר להשתלה בשל החשש שלא יתפקד לאחר הניתוח.

כדי לבחון אם בכל זאת ניתן להשתמש בו, חיברו הרופאים את הכבד למכונת פרפוזיה מתקדמת, המדמה את התנאים בגוף האדם. המכונה מזרימה דרך האיבר דם מחומצן וחומרים חיוניים, ומאפשרת לרופאים לבדוק את תפקודו עוד לפני ההשתלה.

"הערך המקובל להשתלת כבד הוא עד 30% שומן מסוג מסוים. בכבד שקיבלנו היו 60-70% ולכן חיברנו אותו למכונת הפרפוזיה", מסביר ד"ר מאירוביץ. "על גבי המכונה הכבד תפקד באופן משביע רצון ולכן יכולנו להשתיל אותו בביטחון".

לאחר 11 שעות שבהן שהתה הצעירה ללא כבד, בוצעה ההשתלה בהצלחה. הכבד החדש החל לתפקד, והצעירה הצליחה להתאושש מההליך המורכב.

לדברי ד"ר מאירוביץ, ייחודו של המקרה אינו רק בפרק הזמן שבו שהתה המטופלת ללא כבד, אלא בשילוב של כמה פעולות רפואיות חריגות: השתלה בשני שלבים בעקבות כשל כבדי חריף, שימוש בכבד שומני במיוחד, וההחלטה לכרות את הכבד החולה עוד לפני שהייתה ודאות שהאיבר החלופי מתאים להשתלה.

"כל אחד מהמרכיבים בוצע בעבר, גם אם רק במקרים בודדים", הוא מסביר. "אנחנו לא מודעים שהשילוב, שהמקרה הזה דרש, אי-פעם נוסה". לדבריו, לא מוכר לצוות מקרה דומה שפורסם בספרות הרפואית, אך אין בכך כדי לקבוע בוודאות שהליך כזה לא בוצע בעבר.

למרות ההצלחה, הרופא מדגיש כי אין מדובר בטיפול שמתאים לכל חולה. "השתמשנו בשיטות קצה למקרה קצה, זה לא אומר שכל מטופל צריך לקבל את הטיפול הזה".