צעירה חשבה שהכאבים באוזניים נגרמו מהטיסה - בדיקה במרפאה חשפה את הסיבה האמיתית

מה שהחל בתחושה מוכרת ולא חריגה אחרי טיסה הפך בתוך חודשים למסע רפואי מטלטל: איידה ברקינס, בת 22 מקליפורניה ואם לשני ילדים קטנים, הבחינה לאחר טיסה לשיקגו כי אחת מאוזניה נותרה סתומה. היא לא ידעה אז שהסימפטום הזה יהיה הסימן הראשון למחלה נדירה.

"הכול התחיל כשהאוזן שלי לא נפתחה אחרי הטיסה שלי לשיקגו במאי 2025", סיפרה ברקינס ל-Newsweek. אלא שהתחושה לא חלפה גם לאחר שחזרה הביתה. להפך - מצבה הלך והחמיר.

בהמשך היא החלה לדמם לגרון, כשהדם היה יוצא דרך האף רק כאשר התכופפה. במקביל, השמיעה שלה הידרדרה בהדרגה, היא החלה לסבול מעייפות משמעותית וירדה במשקל. "כל דבר נשמע עמום מאוד, והיה לי צפצוף שלא הפסיק", סיפרה.

ברקינס פנתה לקבלת טיפול רפואי, אך בתחילה נאמר לה שמדובר ככל הנראה ב"מחלת גבהים" בעקבות הטיסה, ושזה יעבור, אלא שהתחושות לא עברו.

בסופו של דבר הרופאים גילו כי ישנו גוש שחוסם את חצוצרת השמע - התעלה שמחברת בין האוזן התיכונה לאזור שמאחורי האף והלוע. היא הופנתה לרופא אף-אוזן-גרון, שבבדיקה זיהה גוש נוסף.

לדבריה, הרופא העלה אפשרות שמדובר בסרטן, אך ציין כי בשל גילה הצעיר הדבר אינו סביר. במקביל התברר כי האדנואידים שלה, המכונים גם "השקד השלישי", מוגדלים ומודלקים.

ברקינס עברה ביופסיה, אך בזמן ההמתנה לתוצאות מצבה המשיך להשתנות. הצד השמאלי של הגרון שלה החל להתנפח, עד שהנפיחות הסתירה את קו הלסת. היא נאלצה לעבור ביופסיה נוספת.

"הרופא אמר לי שהוא מעולם לא ראה משהו בדיוק כמו מה שהיה לי", סיפרה. הוא אומנם לא היה יכול לקבוע בוודאות שמדובר בסרטן, אך הגדיר את הממצאים כ"חשודים מאוד". בדיקת CT כבר הציגה תמונה רחבה יותר: נמצאו גושים וממצאים במספר אזורים, בהם בלוטות לימפה בבסיס הגולגולת.

בסופו של דבר, בפברואר 2026, לאחר חודשים של בדיקות, ניתוחים והמתנה לתשובות, התקבלה האבחנה: סרטן הלוע האפי - Nasopharyngeal carcinoma (NPC), גידול נדיר המופיע באזור שמאחורי האף, בחלק העליון של הלוע. "המחשבה הראשונה שלי כששמעתי שיש לי סרטן הייתה שלא אוכל לראות את התינוקות שלי גדלים או לעשות את הדברים שהם רוצים לעשות בחיים. זה היה מחריד", סיפרה.

"לא מדובר בדרך כלל בסרטן שכיח"

פרופ' עודד כהן, מנהל מחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, מסביר כי סרטן הלוע האפי אכן אינו שכיח בקרב גידולי הראש והצוואר, ויש לו כמה מאפיינים ייחודיים. "הוא שכיח במיוחד בקרב אוכלוסיות מהמזרח הרחוק, אך גם בישראל יש אוכלוסיות המצויות בסיכון מעט מוגבר", אומר פרופ' כהן. לדבריו, המחלה קשורה לווירוס אפשטיין-בר.

אחד האתגרים באבחון הוא המיקום של הגידול. "בשל מיקומו הנסתר של הלוע האפי, הגידול מתגלה לעיתים רק בשלב מתקדם, למשל בעקבות הופעת 'גוש' בצוואר המעיד על גרורה", הוא מסביר.

הלוע האפי נמצא מאחורי האף, באזור שאליו הגיע המטוש בבדיקות הקורונה. דווקא המיקום הזה יכול להסביר את הקשר בין גידול באזור לבין בעיה באוזן. "אחד הסימנים המוקדמים לגידול באזור זה הוא חסימה של חצוצרת השמע, שעלולה לגרום לתחושת מלאות ולהצטברות נוזלים באוזן אחת", אומר פרופ' כהן.

כלומר, תחושה של אוזן סתומה או "אוזן שלא נפתחת" אינה בהכרח סימן לסרטן - ובוודאי שלא לאחר טיסה, שבה שינויי לחץ הם תופעה שכיחה. אבל כאשר הבעיה נמשכת או מופיעה ללא הסבר ברור, היא עשויה להצדיק בירור. לדברי פרופ' כהן, סימנים נוספים שיכולים להופיע הם חסימה של צד אחד באף ודימום מהאף.

מתי אוזן סתומה דורשת בירור?

"הצטברות נוזלים באוזן אחת, במיוחד ללא סיבה מקדימה כמו טיסה או מחלה נגיפית, או כשהיא נמשכת כחודש, מחייבת בדיקה אנדוסקופית של חלל האף והלוע האפי", אומר פרופ' כהן.

מדובר בבדיקה נפוצה המתבצעת במרפאות אף, אוזן וגרון בקהילה. אם במהלך הבדיקה עולה חשד לגידול, המטופל מופנה למרפאת מומחים לכירורגיית ראש וצוואר, שם מתקבלת החלטה אם יש צורך בביופסיה ובהדמיה.

"באסותא אשדוד, כמו במרפאות אחרות בארץ, אנו מקיימים 'מסלול מהיר' לבירורים מסוג זה", הוא אומר. "את הביופסיה נהוג לבצע לרוב בהרדמה מקומית".

הטיפול – והבשורה המעודדת

למרות שמדובר במחלה נדירה, פרופ' כהן מדגיש כי יש גם סיבה לאופטימיות. "הטיפול בסרטן הלוע האפי משלב לרוב כימותרפיה והקרנות, והתגובה אליו טובה מאוד", הוא אומר.

במקרה של ברקינס, לאחר האבחנה היא החלה בטיפולים משולבים של כימותרפיה והקרנות. לפי הדיווח, הגידול הגיב לטיפול והצטמצם באופן משמעותי. "אני יכולה להגיד שהכול מתכווץ ומגיב לטיפולים שהרופאים נותנים לי", סיפרה, והוסיפה כי הרופאים אופטימיים שהיא תהיה נקייה מסרטן.

ברקינס, שהפכה את הסיפור שלה לפומבי, מבקשת להעביר מסר פשוט: "סרטן לא מפלה". לדבריה, המחלה יכולה להופיע גם בגיל צעיר, ולכן היא מעודדת אנשים שלא להתעלם מתסמינים שנמשכים לאורך זמן ולבקש בירור רפואי כאשר משהו בגוף אינו מסתדר.

לדברי פרופ' כהן, לגילוי מוקדם יש משמעות נוספת: "גילוי מוקדם משפר את התוצאות האונקולוגיות ועשוי גם לחסוך למטופל טיפול כימותרפי. מכאן חשיבותו".