סבל מכאבים בברך, הלך לבדיקה שגרתית - וגילה שיש לו סרטן נדיר

אורן אברהמי בן ה-34, נשוי לירדן ואבא לעומר בן החודש, עובד בתפקיד DevOps בחברת הטכנולוגיה WIZ. את שירותו הצבאי עשה כלוחם, וכשנה לאחר שחרורו עבר ניתוח לשחזור רצועה צולבת בברך שכלל הנחת קיבוע ברגל. ביוני 2023, במהלך חופשה עם חברים באירופה, החל לחוש כאבים עזים בברך שנותחה והתקשה להניע אותה.

"תיארתי לעצמי שמדובר בכאב שקשור לניתוח שעברתי ושיכול להיות שהקיבוע השתחרר", שחזר אברהמי. עם חזרתו לישראל פנה לאורתופד שניתח אותו בעבר. הרופא העריך כי ייתכן ושרירי הברך התנוונו בעקבות הפסקה באימונים והנחה אותו לשוב לפעילות גופנית. לאחר שהכאב לא חלף, אברהמי התעקש על ביצוע צילום רנטגן ו-MRI.

"ההודעה השאירה אותי בשוק"

תוצאות הבדיקות העלו חשד לגידול ממאיר, אברהמי הופנה בדחיפות לד"ר ישראל וייס בבית החולים בילינסון. האבחנה הסופית אישרה כי מדובר באוסטאוסרקומה - סוג נדיר ואגרסיבי של סרטן העצמות, המאובחן בדרך כלל אצל ילדים ונוער.

"ההודעה שמדובר בגידול ממאיר השאירה אותי בשוק", סיפר אברהמי. "היה פחד, הייתי מבולבל מאוד ולא הבנתי עד הסוף את המשמעויות. אבל הייתה לי תחושה עמוקה בלב שזה לא הסוף - שאכנס לתקופה קשה של טיפולים ואצטרך להתמסר לתהליך שלא בשליטתי". אברהמי החל בפרוטוקול טיפולי שכלל שישה סבבי כימותרפיה וטיפול ביולוגי.

לדברי ד"ר עידית פרץ, אחראית התוכנית לבירור מהיר במרכז דוידוף בבילינסון, מדובר בגידול מסכן חיים. "הגיל של אורן היה מבוגר יותר ממה שאנחנו רגילים לראות בגידול הזה", היא הסבירה. "לא עשינו פשרות בטיפול בגלל הגיל. אורן עמד בטיפולים בגבורה, למרות שהטיפול הביולוגי שניתן פעמיים בשבוע הוא קשוח מאוד".

הניתוח והשיקום לצד פצועי המלחמה

בשלב הביניים של הטיפולים עבר אברהמי ניתוח מורכב לכריתת הגידול. ד"ר ישראל וייס, מנהל היחידה לאורתופדיה אונקולוגית בבילינסון, הסביר כי הניתוח כלל כריתה רחבה של הגידול ושחזור הגפה באמצעות שתל אונקולוגי מותאם אישית הכולל החלפה של מפרק הברך.

"המטרה בניתוח אונקולוגי היא להוציא את כל הגידול בשלמותו כדי למנוע פיזור בגוף", ציין ד"ר אברהמי. "הטכנולוגיה היום מאפשרת לנו להתאים פרותזה לכל מטופל ולבצע ניתוחים מדויקים ששומרים על תפקוד הגפה". לאחר הניתוח המשיך אורן בארבעה סבבי כימותרפיה נוספים ובשיקום פיזיותרפי אינטנסיבי.

תהליך השיקום של אברהמי התקיים זמן קצר לאחר אירועי 7 באוקטובר, והוא מצא את עצמו מתאמן לצד חיילים שנפצעו בקרבות. "לראות אותם ולהתאמן לצידם נתן לי המון כוח", הוא סיפר. "הם שמרו על אופטימיות למרות השיקום הקשה".

לאורך כל תקופת המחלה והאשפוזים, המשיך אברהמי לעבוד בחברת Unity שבה עבד באותה העת, דבר שסייע לו לשמור על שגרה ורווחה נפשית.

המאבק להורות: "הניצחון של החיים"

לפני תחילת הטיפולים הכימותרפיים עבר אברהמי תהליך של שימור זרע. לקראת סוף הטיפולים הביולוגיים החלו הוא ובת זוגו ירדן בטיפולי פוריות (IVF) במטרה להקים משפחה. לאחר מספר סבבים הצליחו להיכנס להיריון, אך בשבוע ה-21 חוותה בת הזוג לידה שקטה.

"בשבילי ההיריון היה ניצחון של החיים על המוות. הרגשתי שאחרי המאבק בסרטן ניצלתי ממוות ואני יוצר חיים חדשים, ואז לצערי חווינו את הלידה השקטה", אמר אברהמי. למרות האובדן, בני הזוג החליטו להמשיך לנסות, וכחצי שנה לאחר מכן זכו להיריון תקין שבסופו נולד בנם עומר.

כיום, אברהמי מתמודד עם נכות וכאבים כרוניים, אך מקפיד על אימונים בחדר כושר שלוש פעמים בשבוע. לדבריו, החוויה שינתה את הסתכלותו על החיים: "דברים מתגמדים ואתה מקבל פרספקטיבה אחרת על מה חשוב ומה פחות. המסר שלי הוא שחשוב לשמור על אופטימיות ותקווה. המעטפת של המשפחה והחברים לא נתנה לי לשקוע".

דגלים אדומים: מתי חשוב להיבדק?

ד"ר ישראל וייס וד"ר עידית פרץ הדגישו את חשיבות המודעות לסרקומה, במיוחד בקרב צעירים. "לפעמים קל לנפנף כאבים אצל צעירים פעילים ולייחס אותם לספורט", אמרה ד"ר פרץ. "אם כאב אינו חולף, צריך להתעקש על בדיקה".

הרופאים מנו את "הדגלים האדומים" המחייבים פנייה לבדיקה:

• כאבים שלא חולפים למרות שלא הייתה חבלה (מעל חודש).
• כאבים בזמן מנוחה שמעירים משינה.
• נפיחות מקומית או אודם שאינם חולפים.
• תחושת חולי כללית או ירידה בתיאבון.