לא רק בראש: המחלות שסטרס ממושך עלול לעורר בגוף

רובנו מכירים את התחושות שמגיעות עם סטרס - עייפות, עצבנות, כאבי ראש או קשיי שינה. אבל בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שסטרס כרוני משפיע כמעט על כל מערכת בגוף. ואף כי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, כאשר הוא הופך למצב כרוני ומתמשך, הגוף מתחיל לשלם את המחיר.

מעבר לתחושה הנפשית, מתח ממושך עלול להשפיע על מערכת החיסון, הלב, העור, מערכת העיכול ואפילו על הסיכון להתפתחות מחלות שונות. אמנם סטרס אינו הגורם היחיד למחלות הללו, אך מחקרים מראים כי הוא עשוי להוות טריגר משמעותי להתפרצות, להחמרה או להופעת תסמינים אצל אנשים בעלי נטייה מוקדמת.

פסוריאזיס - כשהעור מגיב למתח

אחת הדוגמאות הבולטות לקשר בין הגוף לנפש היא מחלת הפסוריאזיס. רבים מהמטופלים מדווחים כי התפרצות המחלה או החמרתה מופיעות דווקא בתקופות של לחץ נפשי משמעותי.

הסיבה לכך קשורה להשפעת הסטרס על מערכת החיסון. במצבי מתח הגוף מפריש הורמונים וחומרים דלקתיים שעלולים לעודד תהליכים דלקתיים בעור. לעיתים נוצר מעגל שבו הסטרס מחמיר את המחלה, והמחלה עצמה מגבירה את תחושת המתח והחרדה.

תסמונת המעי הרגיז - כשהבטן עושה לנו צרות

מערכת העיכול נחשבת לאחת המערכות הרגישות ביותר למצבי לחץ. אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מדווחים פעמים רבות כי כאבי הבטן, הנפיחות, השלשולים או העצירויות מופיעים או מחמירים בתקופות עמוסות ומתוחות. כיום ידוע כי קיים קשר ישיר בין המוח למערכת העיכול, ולעיתים מכנים את המעי "המוח השני". סטרס משפיע על תנועתיות המעי, על רגישות לכאב ואף על הרכב חיידקי המעי, ולכן עלול לגרום לתסמינים גופניים משמעותיים.

מחלות מעי דלקתיות - קרוהן וקוליטיס

בניגוד למעי רגיז, קרוהן וקוליטיס הן מחלות דלקתיות אמיתיות של מערכת העיכול. אמנם סטרס אינו נחשב לגורם הישיר למחלה, אך מחקרים מצביעים על כך שהוא עשוי לעורר התלקחויות ולהחמיר את הפעילות הדלקתית. חוקרים מזהים בשנים האחרונות מנגנונים ביולוגיים המקשרים בין מתח נפשי לבין הפעלת תהליכים דלקתיים במעי, כחלק מהקשר ההדוק בין מערכת העצבים למערכת החיסון.

מחלות אוטואימוניות - כשהגוף תוקף את עצמו

אחד התחומים המסקרנים כיום ברפואה הוא הקשר בין סטרס למחלות אוטואימוניות. מחקרים מצביעים על כך שאנשים הסובלים מסטרס ממושך או מטראומה נפשית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות שבהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף, כגון דלקת מפרקים שגרונית, זאבת (לופוס) וטרשת נפוצה. ההערכה היא שסטרס כרוני עלול לשבש את האיזון של מערכת החיסון ולהוביל להפעלה מוגברת של מנגנונים דלקתיים. עם זאת, חשוב להדגיש כי זהו גורם אפשרי אחד בלבד, לצד גורמים גנטיים, סביבתיים וחיסוניים. מחקר שוודי רחב היקף, שפורסם ב-JAMA וכלל יותר ממיליון משתתפים, מצא כי אנשים שסבלו מהפרעות הקשורות לסטרס היו בסיכון גבוה בכ-36 אחוז לפתח מחלה אוטואימונית בהמשך החיים.

מחלות לב - הסכנה השקטה של סטרס כרוני

הקשר בין סטרס לבריאות הלב כבר מבוסס היטב בעולם הרפואה. מתח מתמשך עלול להוביל לעלייה בלחץ הדם, להגביר תהליכים דלקתיים בכלי הדם ולהשפיע על קצב הלב.

נוסף להשפעה הישירה על הגוף, אנשים הנמצאים תחת סטרס נוטים לעיתים פחות להקפיד על שינה, תזונה ופעילות גופנית - גורמים שמגבירים עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

להאט ריפוי פצעים

סטרס יכול להאט ריפוי פצעים בכרבע מהזמן הנדרש. באחד המחקרים המפורסמים בתחום, חוקרים מצאו כי אנשים שחיו תחת סטרס כרוני החלימו מפצעי ביופסיה ב-24 אחוזים לאט יותר בהשוואה לאנשים שלא היו תחת עומס נפשי משמעותי. בממוצע, תהליך ההחלמה התארך בכתשעה ימים. אפילו ויכוח זוגי יכול להשפיע על הגוף יותר ממה שחושבים - חוקרים מאוניברסיטת אוהיו מצאו שגם סטרס יום-יומי כמו ריב זוגי בן חצי שעה עשוי להאט את יכולת הגוף לרפא פצעים.

להידבק במחלות בקלות

במחקר מפורסם משנות ה-90 של הפסיכולוג האמריקאי פרופ' שלדון כהן, חשפו החוקרים מתנדבים בריאים לנגיפי הצטננות ובדקו מי יפתח מחלה. נמצא שככל שרמת הסטרס הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון לפתח הצטננות בפועל. כלומר, הסטרס לא רק גרם להרגיש חולים הוא הגדיל את הסיכוי להידבק מלכתחילה.

5 סימנים לכך שהסטרס כבר משפיע גם על הגוף

לעיתים הגוף מאותת לנו שהוא נמצא בעומס עוד לפני שאנחנו עוצרים לזהות זאת בעצמנו. הנה כמה סימנים שכיחים שיכולים להעיד על השפעה גופנית של סטרס ממושך:

1. נשירת שיער מוגברת
   תקופות של מתח משמעותי עלולות לגרום לנשירת שיער מוגברת, לעיתים אפילו שבועות מספר לאחר האירוע המלחיץ עצמו.
2. כאבי בטן ושינויים במערכת העיכול
   סטרס יכול להתבטא בכאבי בטן, נפיחות, שלשולים, עצירויות או תחושת אי-נוחות מתמשכת במערכת העיכול.
3. החמרה במחלות עור
   פסוריאזיס, אטופיק דרמטיטיס, אקנה ולעיתים גם גרד או פריחות עלולים להחמיר בתקופות של עומס נפשי.
4. עייפות וזיהומים חוזרים
   מתח כרוני עשוי להשפיע גם על מערכת החיסון ולהוביל לעייפות ממושכת, חולשה או זיהומים חוזרים.
5. הפרעות שינה ודפיקות לב, קושי להירדם, יקיצות מרובות, תחושת דריכות או דופק מהיר הם תגובות פיזיולוגיות מוכרות למצבי סטרס.

   

שמירה על איזון נפשי אינה מותרות. שינה מספקת, פעילות גופנית, קשרים חברתיים, זמן מנוחה ולעיתים גם פנייה לעזרה מקצועית הם חלק בלתי נפרד משמירה על הבריאות הכללית, בדיוק כמו תזונה נכונה או בדיקות רפואיות.

ד"ר רוני פרבר הוא מנהל מערך בריאות הציבור ב'פמי'