האם רמת הקרינה ברכבים ההיברידיים והחשמליים שנמכרים בארץ מסכנת את הציבור?

האם רמת הקרינה ברכבים ההיברידיים והחשמליים בארץ מסכנת את הציבור? לפי מדידות שבוצעו במעבדה של חברת SafeFields על ידי מודד בכיר מוסמך של המשרד להגנת הסביבה, וכן לפי מחקר גרמני שבוצע בהתאם לתקן בין-לאומי שפורסם ב-2022, נראה כי בחלק מהדגמים קיימות רמות קרינה גבוהות ביחס לסף הממוצע היומי התקין (4 מיליגאוס).

סף זה נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, לנוכח עמדת הגופים הבין-לאומיים הגורסת כי חשיפה ממושכת לסוגים אלה של קרינה עלולים להגביר את הסיכון לסרטן.

במחקר מטא-אנליזה שנעשה על ידי קבוצת חוקרים בין-לאומית בהובלת המכון הלאומי לרפואה סביבתית של מכון קרולינסקה בשוודיה, שפורסם בכתב העת המדעי British Journal of Cancer, צוין כי בקרב קבוצת הילדים שנחשפו לרמה של 4 מיליגאוס ומעלה של שדות מגנטיים, שיעור הלוקמיה היה בערך פי שניים לעומת קבוצת הילדים שנחשפו לרמות נמוכות יותר. על פי החוקרים לא סביר שהתוצאה המובהקת נובעת מיד המקרה.

מבדיקות שנעשו בארץ ובעולם עולה כי רכבים חשמליים והיברדיים פולטים שדות מגנטיים בתדר נמוך, הדומה לאלו של קווי מתח גבוה. מומחים מחברת SafeFields המתמחה בקרינה אלקטרומגנטית ברכבים, מציינים כי במדידות שבוצעו ברכבים שונים נמצאו רמות קרינה של עשרות ואף מאות מיליגאוס mG, בעת האצה או בלימה, בעוד שהסף המומלץ בישראל לחשיפה כרונית לקרינה מסוג זה עומד, לפי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות הישראלי, על 4 מיליגאוס בלבד.

אגב, כמו ישראל, גם בלגיה, הולנד, שוויץ, צרפת, אוסטריה, נורבגיה ופינלנד אימצו ערכי סף להגנה מפני חשיפה כרונית. סין, מעצמת הרכב הגדולה בעולם, החלה לדרג רכבים לפי מדד של EMF Pollution, ולהציג לצרכן ציוני קרינה. מומחים שעמם שוחחנו, מבהירים כי המטרה, במקרה הזה, היא אינה להוריד רכבים מהכביש, אלא לייצר שקיפות עבור צרכני הרכבים, ולעודד את יצרניות הרכב להפחית את הקרינה. לפיהם, שקיפות תגרום ליצרנים להשקיע יותר בתכנון בטוח. לדבריהם, מגמה זו צפויה לחלחל גם לקוריאה ובהמשך לאירופה, שם כבר מתקיימים מחקרים נרחבי היקף בנושא.

בחלק מהדגמים נמצאו רמות קרינה גבוהות יותר בהשוואה לרכבים רגילים, ובמצבים של חשיפה ממושכת הן עשויות להגיע לרמות שמעוררות דאגה

פרופ' סטיליאן גלברג, מ״מ סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה

פרופ' סטיליאן גלברג, מ״מ סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, אומר כי יצרניות הרכב בארץ מודעות לבעיה, וחלקן אף נערכות כדי להיות מוכנות לרגע שבו תחול רגולציה על התחום. "חלקן משקיעות משאבים משמעותיים בצמצום הקרינה, ואחרות פחות - מה שמעמיק את הפערים בין הרכבים", הוא מסביר ל-mako בריאות. "למרבה הצער, הרגולציה הגלובלית עדיין אינה אוסרת שימוש ברכבים בעלי רמות קרינה גבוהות".

הוא מסביר כי קרינה אלקטרומגנטית קיימת גם ברכבים חשמליים וגם בהיברידיים, וככל שאדם שוהה יותר זמן ברכב - כך גדלה החשיפה. לדבריו, "מדידות שבוצעו לאורך השנים הצביעו על כך שבחלק מהדגמים נמצאו רמות קרינה גבוהות יותר בהשוואה לרכבים רגילים, ובמצבים של חשיפה ממושכת הן עשויות להגיע לרמות שמעוררות דאגה". לכן, הוא אומר כי יש חשיבות לשקיפות מלאה ולפרסום נתוני הקרינה לציבור, כדי שכל צרכן יוכל לקבל החלטה מושכלת ולבחור את הרכב המתאים לו על בסיס מידע זמין וברור.

"יש לנו מדידות של קרינה של כל מיני סוגים של מכוניות. גם מדידות שהן לא רק שלנו. יש מדידות גם של הגרמנים, גם של השוויצרים ומדידות וולנטריות", הוא אומר ומזהיר: "סיכון רמת הקרינה תלוי בזמן שאתה נמצא ברכב. לנוכח מצב הכבישים היום, כשאנשים מבלים הרבה זמן ברכב, זה בהחלט יכול להגיע לרמות מסוכנות".

עוד מציין פרופ' גלברג כי "מדידות שבוצעו על ידי גופים בחו"ל בהתאם לתקן בין-לאומי שפורסם רק ב-2022, מלמדות כי בחלק מהרכבים קיימות רמות קרינה גבוהות ביחס לסף הממוצע היומי. סף זה נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה, יחד עם משרד הבריאות, והוא מתחשב בעמדת הגופים הבין-לאומיים הגורסת כי סוגים אלה של קרינה הם מסרטן אפשרי".

"יש שוני בין סוגי הרכב הנמכרים ולכן האחריות לבדיקה, במקרה הזה, מוטלת על הצרכן"

במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי בשונה מחשיפה לרשת החשמל, לדוגמה, החשיפה לשדות מגנטיים בתוך הרכב היא חשיפה וולונטרית ומוגבלת בזמן, בדומה לטלפון סלולרי ולמכשירי חשמל ביתיים. לפיכך, הם טוענים, "המשרד אינו מסדיר את השימוש בכלי רכב באמצעות היתרים מכוח חוק הקרינה הבלתי מייננת (התשס"ו-2006)".

הם מציינים כי "המשרד ממשיך לתמוך במעבר לכלי רכב מופחתי פליטות - ובראשם רכבים חשמליים, בשל תרומתם הניכרת להפחתת זיהום האוויר ולהגנה על בריאות הציבור והסביבה, לרבות בריאותם של משתמשי הרכבים עצמם". עם זאת, הם מבהירים כי "המשרד רואה חשיבות רבה בהנגשת הנתונים ומידע מהימן לכלל האזרחים, על מנת לאפשר קבלת החלטה מושכלת וירוקה יותר, ורכישת רכב שהוא גם בטוח לסביבה וגם עומד בסף הקרינה המומלץ. חשוב להדגיש כי יש שוני בין סוגי הרכב הנמכרים ולכן האחריות לבדיקה, במקרה הזה, מוטלת על הצרכן". במשרד מדגישים כי 4 מילי גאוס הוא סף לממוצע יומי. הסף הרגעי לחשיפה הוא 1000 מילי גאוס.

באילו רכבים נמצאו חריגות ברמת הקרינה?

ברכב ה-Tiggo8pro של היצרן Chery (פלאג אין היבריד) נמצאו רמות קרינה של 249 מיליגאוס ברצפה אחורה צד שמאל; ברכב ה-EHS של היצרן MG (פלאג אין היבריד) נמצאו רמות קרינה של 124 מיליגאוס ברצפה אחורית שמאל; ברכב ה-Ioniq 4 של היצרן Hyundai (היברידי) נמצאו רמות קרינה של 112 מיליגאוס במושב האחורי - צד שמאל.

ברכב ה-niro gen2 וברכב ה-Niro plus gen1 (פלאג אין היברידי) של היצרן KIA נמצאו רמות קרינה של 71.5 מיליגאוס במושב האחורי מצד ימין.

ברכב ה-Swift GLX של היצרן Suzuki (היברידי) נמצאו רמות קרינה של 80.47 מיליגאוס ברצפת הנהג.

במחקר שבוצע לאחרונה בגרמניה ע״י ה-BFS הגוף הפדרלי שאחראי על קרינה במדינה, נמצאו רמות קרינה גבוהות: ברכב ה-Taycan של היצרן Porsche נמצאות רמות קרינה של 105 מיליגאוס. ברכב ה-GLE 350 de PHEV של היצרן Mercedes נמצאות רמות קרינה של 100 מיליגאוס; ברכב ה-ID.3 של היצרן Volkswagen נמצאות רמות קרינה של 90 מיליגאוס; ברכב ה-500e של היצרן Fiat נמצאות רמות קרינה של 80 מיליגאוס.

גילוי נאות: הכתבה נכתבה ביוזמת חברת סייפילד (SafeFields) המתמחה בתחום בקרה ואיכות ברכבים ומספקת פתרונות להגנה מקרינה.

תגובות:

פנינו לחברת פריסבי שמייבאת את Tiggo8pro של היצרן Chery אך לא נמסרה תגובה.

תגובת חברת לובינסקי שמשווקת את EHS של היצרן MG: "כל כלי הרכב המשווקים בישראל ע״י לובינסקי עמדו בהצלחה בכל התקנים המחמירים לשיווק כלי רכב באירופה וישראל. לפי בדיקות בלתי תלויות שנערכו בעבר, הוכח מעל לכל ספק שרמת הקרינה הבלתי מייננת בכלי רכב חשמליים ופלאג-אין היברידיים אינה שונה, ואף פחותה מכלי רכב המונעים על ידי מנועי בערה פנימית".

פנינו לוולף תקשורת שמייצגים את GLE 350 de PHEV של היצרן Mercedes
ו-Ioniq 4 של היצרן Hyundai - אך לא נמסרה תגובה.

אורכיד ספורט קארס, היבואנית הרשמית של פורשה בישראל: "היצרן עומד בתקינה האירופאית המחמירה בנושאי קרינה". ביקשנו הוכחה לכך, אך הם לא סיפקו לנו את המסמכים הנדרשים.

niro gen2 u--Niro plus gen1 - מחברת טלקאר נמסר כי "כלי הרכב המיוצרים על-ידי קיה אשר מיובאים ע"י חברת טלקאר עומדים בכל התקנים הבין-לאומיים המחמירים ביותר, לרבות תקנים מחייבים לחשיפה לקרינה״.

מצ'מפיון מוטורס שמיייצגים את Volkswagen נמסר: "כפי שציין המשרד לאיכות הסביבה עצמו, באתר שבו פרסם את תוצאות מדידות הקרינה אשר הובאו לידיעתו, לא נמצאה עדות לכך שליושבים בכלי רכב חשמליים או היברידיים נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה. להשלמת התמונה נציין כי דגם ה-ID3 המוזכר בכתבה לא יובא ולא משווק על ידינו בישראל. עוד נדגיש כי כל כלי הרכב המיובאים על ידי צ'מפיון מוטורס לישראל עומדים בכל דרישות הדין והתקנים המחויבים על פיו".

תגובת קבוצת סמלת: "קבוצת סמלת מחויבת באופן מלא לבטיחות לקוחותיה. דגם ה-Fiat 500e, כמו כלל המותגים אותם מייבאת החברה, עומד במלוא התקנים והדרישות המחמירות ביותר של האיחוד האירופי ומשרד התחבורה בישראל, לרבות בהיבטי חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

"הניסיון להחיל את סף ה-4 מיליגאוס על נסיעה ברכב הוא שגוי ומטעה. סף זה נקבע על ידי המשרד להגנת הסביבה עבור חשיפה כרונית ורציפה במבני מגורים ומוסדות חינוך. שהייה ברכב אינה נופלת תחת הגדרה זו, והרכבים עומדים בבטחה ובהחמרה בתקנים הבינלאומיים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לחשיפה אקוטית.

"יצרניות הרכב שאנו מייצגים ניצבות בחזית הטכנולוגיה ומשלבות מערכות סיכוך (Shielding) מתקדמות כבר בשלב התכנון, במטרה למזער שדות אלקטרומגנטיים בתא הנוסעים.

באשר לנתונים המופיעים בפנייתך מדידות אלו לא נערכו בתיאום עמנו או עם היצרן. מכיוון שאין לנו כל מידע או דוח מפורט לגבי מתודולוגיית המדידה, טיב הציוד שבו נעשה שימוש או רמת ההסמכה של הגורם המודד, אין באפשרותנו להתייחס הממצאים כאמור".

תגובת חברת מכשירי תנועה יבואנית סוזוקי בישראל: "לחברה לא ידוע הנושא והיא תבדוק את הפנייה. הרכב המשווק בישראל הוא עפ"י התקנים האירופאים, ולכן אין כנראה בעיה בנושא".

• סייע בהכנת הכתבה - יונתן דושניצקי