"כמו חברת סטארטאפ בתוך בית החולים": המהפכה שמדפיסה איברים - ומצילה פצועים

נועם, קצין בגולני, הוביל את הצוות שלו לפשיטה בעומק רצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל. במהלך הפעילות הוא נפצע קשה מאוד בראשו מרסיס של מטען שהתפוצץ על הכוח. ההדמיה הממוחשבת הציגה תמונה שכמעט לא משאירה סיכוי, רוב הפצועים לא שורדים פציעה כזאת. אבל הרפואה של 2026 מסתייעת בטכנולוגיה שעד לא מזמן נחשבה למדע בדיוני.

הגולגולת שלא הייתה שם

"בצד שמאל אתה יכול לראות את השחזור התלת-ממדי של מה שעשינו לך בניתוח הראשון", מסבירים לנועם בבית החולים איכילוב. "רציתי לנקז דימום גדול ולהוציא חלק מהעצם כדי להציל את החיים שלך".

הרופא מצביע על המודל: "החלק הזה הוא בעצם לא הגולגולת המקורית שלו. מדובר בשתל עצם, זה מה שאנחנו רואים שם". הצליל כמעט זהה, אבל יש הבדל קטן. "יש הד טיפה שונה אם דופקים על זה. אתה יכול לנסות".

סטארטאפ בלב בית החולים

שתל העצם בגולגולתו של נועם יוצר כאן, באיכילוב, במקום שנראה כמו חברת סטארטאפ. מרכז לוין לחדשנות ניתוחית, נמצא קומה מתחת למחלקות האשפוז הרגילות. באמצעות מדפסות תלת-ממד מתקדמות, הם משנים את חייהם של פצועים וחולים במצב קשה, ובכך משנים גם את פני הרפואה.

"זה השחזור התלת-ממדי של הסי-טי שלך, ואפשר באמת לראות כאן את החוסר", מסבירה לנועם רוני, בוגרת מכללת הדסה לעיצוב תעשייתי שעברה הכשרה ייעודית נוספת באיכילוב. "מה שאני רוצה לעשות זה השלמה מדויקת מהצד השני, כדי שהאנטומיה שלך תישאר מדויקת ונכונה עבורך. אני קבעתי את הקובץ על המחשב, אחר כך הוא נשלח להדפסה, וזה מה שהשתילו לך".

במרכז מוצגת גלריה יוצאת דופן. "כל המקרים פה הם מקרים אמיתיים. אפשר לראות כאן הדפסה של חצי מהאגן. הדפסה נוספת עוסקת בחלק מהשתל שמודפס בטיטניום. כל החלק האפור הודפס מחדש אחרי שנכרתה העצם המקורית בגלל גידול סרטני". ללא השחזור הזה, המטופל היה נשאר עם נכות קשה.

להציל את הרגל של בת השלוש

בהמשך המדף מונחים דגמים של רגליים. "כל מקרה כזה הוא בעצם מניעת קטיעה של גפה", מסבירים במרכז. "כאן יש לנו מקרה של תינוקת שהגיעה אלינו בגיל פחות משלוש עם סרטן של עצם הירך. אין שום מוצר על המדף שיודע לשחזר חוסר גדול שאתה מסיר מעצם ירך של תינוקת בת שלוש". אך בזכות החידוש הטכנולוגי, הצליחו להדפיס את כל המקטע העליון כולל מפרק הירך. "כל החלק הכסוף הוא משתל שהודפס בטיטניום בתלת-ממד", הסבירו.

אחד הדברים המעניינים ביותר הוא שחלק מהשתלים מיוצרים באופן שמאפשר לעצם לבנות את עצמה מחדש בתוכם. אצל מטופל שהושתל לו חלק מהרגל, רשתות הטיטניום משמשות כמעין "פיגומים ביולוגיים". עם זאת, לא ברור אם בעתיד יהיה ניתן להסיר את המשתל ולהשאיר את העצם לבדה. "אנחנו לא נאתגר את זה כרגע כי אנחנו עוד לא שם".

היעד: איברים להשתלה במקום תרומה

הדפסה של איברים ביולוגיים במדפסת הטעונה בתאים חיים, במקום בטיטניום או פלסטיק, היא אחד התחומים החמים ביותר ברפואה כיום. זהו יעד שרבים מהמוסדות הרפואיים המובילים בעולם מכוונים אליו. יש כבר את כל הכלים הווירטואליים והדיגיטליים להבין איך להדפיס, אבל החומר הביולוגי עדיין לא שם. ניתן להדפיס עצם, אבל היא עדיין רכה מדי.

עצמות שלמות עדיין לא מדפיסים מתאים חיים, אבל במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ביצעו בדצמבר האחרון, לראשונה בעולם, השתלה של קרנית ביולוגית שהודפסה מתאים אנושיים. המנותחת הייתה אישה בשנות ה-70 שאיבדה את הראייה באחת מעיניה. את הטכנולוגיה פורצת הדרך פיתחה חברה ישראלית בשם פרסייס ביו.

הם פיתחו טכנולוגיה שמאפשרת לקחת קרנית אחת מאדם שנפטר ולייצר ממנה 300 או 400 קרניות. פרסייס ביו מפתחת למעשה "חלקי חילוף" מתאים אנושיים וחומרים טבעיים. כיום, מטופלים הזקוקים להשתלת קרנית בישראל ממתינים בממוצע חודשים ארוכים ואף שנה לתרומה. לטכנולוגיה הזאת יש פוטנציאל לקצר את פרק הזמן הזה באופן דרמטי.

המילימטר שקובע את איכות החיים

ובחזרה לאיכילוב. בנוסף להדפסות של כ-150 משתלים מדי שנה, כמו זה של נועם, מדפיסים כאן גם מודלים תלת-ממדיים שמשמשים לתכנון ניתוחים מורכבים. כך למשל, הוצג מודל של מטופלת עם גידול סרטני בכבד. הגידול מסומן בכדור ירוק, והכול מדויק על המילימטר, בדיוק כמו בתוך הגוף שלה.

המודל עוזר למנתחים לכרות את הגידול בצורה מבוקרת ומדויקת יותר, וכך לשמר כמה שיותר רקמת כבד חיה. מודלים כאלה מאפשרים להציל רקמות רבות, מה שמוביל לרמת תפקוד טובה בהרבה של המטופלים לאחר ההחלמה.

נועם מחזיק בידיו את המודל של הגולגולת שלו. "זה מגניב לאחוז את זה ככה בידיים", מחייך נועם. "הסיבה שיש לי המודל הזה, היא שזה יותר מחזיק אותי - הגנתי על עם ישראל".

העתיד של התחום הזה מסעיר את הדמיון. באיכילוב מעריכים שכבר בעשור הקרוב ידעו להדפיס עצמות אמיתיות מתאים של המטופל עצמו, שיחליפו את המשתלים ממתכת ומפלסטיק. בהמשך נדע לייצר במדפסות האלה איברים שלמים, מה שיביא לקיצור, ואולי אפילו למחיקה מוחלטת, של רשימות המתנה לתרומת איברים.