כמה זמן תחכו ל-MRI, ובאיזה בית חולים התור לניתוח קצר יותר? נתוני משרד הבריאות נחשפים

משרד הבריאות מפרסם היום (שלישי) לראשונה נתונים מקיפים על זמני ההמתנה לבדיקות MRI בישראל, כחלק מפרויקט רב-שלבי שהעבודה עליו נמשכה יותר מחמש שנים. לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, המהלך נועד להגביר את השקיפות במערכת, לייצר תחרות בין קופות החולים ולסייע בקביעת מדיניות. ברקע לפרסום עומדת גם התרחבות משמעותית של מערך ה-MRI בישראל: מ-10 מכשירים בלבד בשנת 2008 ליותר מ-70 כיום, לצד עלייה של פי ארבעה במספר בדיקות ה-MRI המבוצעות בישראל.

ברמה הארצית, זמן ההמתנה החציוני מהפניית הרופא ועד לביצוע בדיקת MRI עמד בשנת 2025 על 35 ימים, לעומת 37 ימים בשנת 2024. מרגע אישור הבדיקה ועד לביצועה עמד זמן ההמתנה החציוני על 28 ימים, לעומת 27 ימים בשנה הקודמת, ואילו ממועד קביעת התור ועד לביצוע הבדיקה הוא התקצר מ-21 ל-19 ימים. זמן ההמתנה החציוני מביצוע הבדיקה ועד לפענוחה נותר ללא שינוי ועמד על שישה ימים.

הנתונים מצביעים על עלייה חדה בהיקף השימוש בבדיקות MRI ככל שהגיל עולה. בקרב ילדים עד גיל 14 בוצעו 24,766 בדיקות בשנת 2025, שהן 9.1 בדיקות לכל אלף מבוטחים. בקרב בני 15 עד 24 בוצעו 39,969 בדיקות, ובקרב בני 25 עד 44 בוצעו 128,077 בדיקות. קבוצת הגיל שבה בוצע מספר הבדיקות הגדול ביותר הייתה בני 45 עד 64, עם 204,357 בדיקות. בקרב בני 65 ומעלה בוצעו 172,907 בדיקות, אך שיעור הבדיקות ביחס לגודל האוכלוסייה היה הגבוה ביותר - 132 בדיקות לכל אלף מבוטחים.

בחלוקה לפי מגדר, נשים ביצעו יותר בדיקות MRI מגברים. בשנת 2025 בוצעו 312,840 בדיקות בקרב נשים, לעומת 255,756 בדיקות בקרב גברים. שיעור הבדיקות עמד על 63.1 בדיקות לכל אלף נשים, לעומת 52.9 בדיקות לכל אלף גברים. ב-1,480 בדיקות נוספות המגדר לא היה ידוע.

הבדלים ניכרים נרשמו גם בין אזורי הארץ. במחוז המרכז בוצע מספר הבדיקות הגדול ביותר - 159,941, ואחריו מחוז תל אביב עם 98,682 בדיקות, מחוז הצפון עם 94,003 ומחוז חיפה עם 76,674. בדרום בוצעו 74,219 בדיקות, בירושלים 48,974 וביהודה ושומרון 16,916 בדיקות.

בחישוב לפי גודל האוכלוסייה, שיעור הבדיקות הגבוה ביותר נרשם במחוז המרכז - 69.3 בדיקות לכל אלף מבוטחים. אחריו חיפה עם 68.2 ותל אביב עם 66.9. בצפון נרשמו 59.4 בדיקות לכל אלף מבוטחים, בדרום 50, בירושלים 37.2 וביהודה ושומרון 33.3 בדיקות לכל אלף מבוטחים.

גם זמני ההמתנה השתנו לפי מקום המגורים. בדרום עמד זמן ההמתנה החציוני מהפניית הרופא ועד לביצוע הבדיקה על 43 ימים, לעומת 37 ימים בחיפה ובמרכז, 33 ימים בצפון ובתל אביב, 31 ימים ביהודה ושומרון ו-25 ימים בירושלים. עם זאת, במדד שבין קביעת התור לביצוע הבדיקה, החציון בירושלים היה 33 ימים, לעומת 23 ימים בתל אביב, 21 ימים ביהודה ושומרון, 20 ימים במרכז, 17 ימים בחיפה ובדרום ו-14 ימים בצפון. בירושלים נרשם גם זמן הפענוח החציוני הארוך ביותר - תשעה ימים. בדרום וביהודה ושומרון הוא עמד על שבעה ימים, ובצפון, בחיפה, במרכז ובתל אביב על שישה ימים.

בחלוקה לפי קופות החולים, המספר הגדול ביותר של בדיקות MRI בוצע בקרב מבוטחי כללית - 281,303 בדיקות בשנת 2025. במכבי בוצעו 177,991 בדיקות, במאוחדת 72,453 ובלאומית 38,329. עם זאת, בחישוב ביחס למספר המבוטחים, שיעור הבדיקות הגבוה ביותר נרשם במכבי - 65.8 בדיקות לכל אלף מבוטחים, לעומת 56.7 בכללית, 52 במאוחדת ו-51.4 בלאומית.

גם בזמני ההמתנה נרשמו הבדלים בין קופות החולים. מנתוני משרד הבריאות עולה כי זמן ההמתנה החציוני מהפניית הרופא ועד לביצוע בדיקת MRI היה הארוך ביותר בקרב מבוטחי כללית, בעוד שבמאוחדת נרשם הזמן הקצר ביותר. גם בפרק הזמן שבין אישור הבדיקה לביצועה נרשם בכללית זמן ההמתנה הארוך ביותר, ובמאוחדת הקצר ביותר. לעומת זאת, בכל הנוגע לזמן ההמתנה מקביעת התור ועד לביצוע הבדיקה, כללית מציגה זמני המתנה קצרים ביחס לחלק מקופות החולים. בנוסף, זמן ההמתנה החציוני לפענוח הבדיקה בכללית הוא הקצר ביותר מבין הקופות.

כמה זמן מחכים לניתוח?

הפערים בזמני ההמתנה ניכרים גם בין בתי החולים. כך למשל, בניתוחי קטרקט, שבהם זמן ההמתנה החציוני הארצי עמד על 50 ימים, נרשמו פערים של חודשים בין המוסדות: במרכז הרפואי כרמל עמד החציון על 202 ימים, במרכז הרפואי העמק על 128 ימים, בסורוקה על 119 ימים וביוספטל על 110 ימים. מנגד, בלניאדו עמד זמן ההמתנה החציוני על 22 ימים, בזיו על 27 ימים ובברזילי על 31 ימים.

פערים גדולים נרשמו גם בניתוח ליישור מחיצת האף. בעוד שזמן ההמתנה החציוני הארצי עמד על 89 ימים, בהדסה עין כרם הוא הגיע ל-260 ימים, במרכז הרפואי לגליל ל-250 ימים, בקפלן ל-198 ימים ובבילינסון ל-170 ימים. לעומת זאת, במרכז הרפואי צפון עמד החציון על 35 ימים, בזיו על 36 ימים וברמב"ם על 59 ימים. הנתונים בדוח מוצגים רק בבתי חולים שבהם בוצעו לפחות עשרה ניתוחים שניתנו למדידה, ולכן בחלק מהמוסדות לא פורסם זמן ההמתנה.

בניתוחי ראש מסוג קרניוטומיה עמד זמן ההמתנה החציוני הארצי על 30 ימים, אך גם כאן נרשמו הבדלים בין בתי החולים. בסורוקה עמד החציון על 51 ימים, בשיבא על 45 ימים, בשערי צדק על 39 ימים ובבילינסון על 36 ימים. מנגד, בשניידר עמד זמן ההמתנה החציוני על 11 ימים, בשמיר על 17 ימים וברמב"ם על 24 ימים.

בניתוחי עמוד שדרה, לרבות תיקון עקמת, עמד זמן ההמתנה החציוני הארצי על 42 ימים. בהלל יפה עמד החציון על 90 ימים, בסורוקה על 89 ימים, בקפלן על 80 ימים ובמרכז הרפואי העמק על 72 ימים. מנגד, ברמב"ם עמד זמן ההמתנה החציוני על 26 ימים, במאיר על 28 ימים ובהדסה עין כרם על 29 ימים.

בניתוחים לכריתת כיס המרה, זמן ההמתנה החציוני הארצי עמד על 36 ימים. במרכז הרפואי העמק עמד החציון על 81 ימים, בהדסה עין כרם ובכרמל על 70 ימים ובבילינסון על 64 ימים. מנגד, בברזילי עמד זמן ההמתנה החציוני על תשעה ימים, בבית החולים האיטלקי בנצרת על 15 ימים ובבני ציון על 17 ימים.

לצד זמני ההמתנה, הדוח מצביע גם על היקף הפעילות בבתי החולים. כך למשל, בשערי צדק בוצע מספר ניתוחי כריתת כיס המרה הגדול ביותר בישראל, וזמן ההמתנה החציוני לניתוח היה נמוך מהחציון הארצי. בנוסף, בוצעו בבית החולים יותר ניתוחי קטרקט מכל מרכז רפואי אחר בארץ.

זמני המתנה קצרים יחסית נרשמו בניתוחים שבהם שיעור ניכר מההליכים מבוצע על רקע אונקולוגי. בכריתת המעי הגס עמד זמן ההמתנה החציוני הארצי על 27 ימים, כאשר 10.6% מהמטופלים המתינו יותר מ-90 ימים. בניתוחי כריתה ושחזור שד עמד החציון על 25 ימים, זמן ההמתנה הקצר ביותר מבין סוגי הניתוחים שנבדקו, ו-11.4% מהמטופלים המתינו יותר משלושה חודשים.

מבין בתי החולים בלט אסותא אשדוד, שבו גם זמני ההמתנה וגם שיעור הממתינים יותר מ-90 ימים בשלושה ניתוחים אונקולוגיים - כריתת המעי הגס, כריתה ושחזור שד וכריתת ערמונית - היו נמוכים מהנתונים הארציים.