מחקר ישראלי: תנובת החלב נפגעת בימים חמים במיוחד
שינויי האקלים מסכנים גם את שוק החלב והגבינות: מחקר ישראלי מצא שעומס חום גבוה פוגע משמעותית בכמות החלב שמייצרות פרות. הממצא הבולט ביותר היה שתנובת החלב נפגעת במידה ניכרת, שיכולה להגיע עד עשרה אחוזים, בימים חמים ולחים במיוחד
הדיון הציבורי בהשפעות של שינויי האקלים מתמקד בראש ובראשונה בפגעי מזג האוויר, ובכלל זה שריפות יער, אירועי בצורת ועליית מפלס פני הים. זווית נוספת היא ההשלכות של ההתחממות העולמית על ייצור מזון, ובמיוחד על גידולים חקלאיים. על ההשלכות של התהליכים הללו על משק החי מדברים הרבה פחות. מחקר שפורסם לפני כמה חודשים מציע נקודת מבט רחבה על ההשפעה שיש לחום קיצוני על פרות חולבות, ועל הקושי להמשיך לייצר חלב באקלים שמשתנה במהירות.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
במחקר, צוות מחקר מישראל ומארצות הברית ניתח מעל 320 מיליון תצפיות יומיות שנאספו במשך 12 שנה על כ-130 אלף פרות בישראל. מדובר באחד ממאגרי הנתונים הגדולים ביותר מסוגו, שמאפשר לבחון בצורה מדויקת איך עומס חום ולחות משפיעים בפועל על תנובת החלב, ועד כמה הפרות מסוגלות להסתגל לשינויים כאלה.
הממצא הבולט ביותר היה שתנובת החלב נפגעת במידה ניכרת, שיכולה להגיע עד עשרה אחוזים, בימים חמים ולחים במיוחד. יתר על כן, הנזק לא מתפוגג מיד כשמזג האוויר משתפר. במקום זה הירידה בתפוקה נמשכת ומגיעה לשיאה יום-יומיים אחרי שיאו של גל החום, כך שגם כשהטמפרטורה יורדת, כמות החלב נותרת נמוכה, ועלולה להישאר כך למשך עשרה ימים ואף יותר.
החוקרים נעזרו במדד של עומס חום שמשקלל יחד את הטמפרטורה ואת הלחות – שני גורמים שמקשים על הפרות ברפת לווסת כראוי את חום גופן. הירידה בתנובת החלב מתגברת ככל שעומס החום גובר. כשהמדד עובר את רף ה־26 מעלות, הירידה בתנובת החלב מואצת. אמצעי קירור כמו ממטרות ומאווררים אכן מועילים, אך לא מבטלים כליל את הירידה בתפוקה: בדרך כלל הם מצליחים לצמצם את הנזק במחצית לכל היותר. ככל שעומס החום כבד יותר, יעילות האמצעים שמגנים מפניו פוחתת. בתנאים הקיצוניים ביותר, אפילו רפתות עם ציוד מתקדם עדיין סובלות מירידה משמעותית בתפוקה. ניסיונות אחרים, למשל לתזמן אחרת את מועדי ההמלטות של עגלות או לשנות את זמני ההאכלה, סייעו אף הם לצמצם את הנזק עוד, אך לא ביטלו אותו.
חלב על כל טיפה
על סמך הנתונים מישראל, בשילוב של תחזיות אקלים גלובליות, יצרו החוקרים מודל ממוחשב שבחן מה צופן העתיד לענף החלב במדינות שונות ברחבי העולם, מהודו עד ארצות הברית. לפי המודל, בתרחיש שבו פליטת גזי החממה נמשכת בקצב גבוה, עלינו לצפות לירידה ממוצעת של כארבעה אחוזים בתנובת החלב עד אמצע המאה הנוכחית במדינות עם משק חלב מפותח. לפיכך, נראה כי שינויי האקלים עלולים להוביל לירידה ניכרת בייצור החלב העולמי, ולהשפיע על זמינותו ויציבותו של אחד ממקורות המזון החשובים בעולם.
אחד הממצאים המסקרנים ביותר היה שפרות בשלבים הפוריים ביותר של ההנקה, או עם מספר המלטות רב, היו רגישות במיוחד לעומס חום. ככל שפרה מייצרת יותר חלב, כך גובר גם העומס על מערכת חילוף החומרים שלה, ואיתו עולה הרגישות שלה לחום. פרות בראשית ההנקה, או פרות שהמליטו יותר מפעם אחת, הפגינו ירידה חדה במיוחד בתנובת החלב בימים של עומס חום כבד, אולי בגלל הצורך המוגבר שלהן באנרגיה והעומס המוגבר על גופן בעקבות זאת.
המחקר גם מעלה שאלה רחבה יותר: עד כמה אפשר להסתגל? רפתות סגורות וממוזגות עשויות להפחית את נזקי החום הישירים בתחום ייצור החלב, אך מדובר בפתרון יקר, מזהם ועשוי להיות בעייתי גם מבחינת רווחת בעלי החיים. יכול להיות שהמפתח אינו טמון רק בטכנולוגיה, אלא גם בהפחתת גורמים אחרים שמקשים על הפרות החולבות, כגון דחיית מועד ההפרדה בין הפרה האם לעגליה, תכנון טוב יותר של שלבי ההנקה, ושינויים בדפוסי הפעילות של הרפתות.
הנתונים שהצטברו מציבים סימן אזהרה למדינות שחלב משחק תפקיד חשוב בכלכלתן ובתזונת תושביהן. מצב האקלים העולמי אינו רק שאלה של נוחות, אלא הוא משפיע ישירות על הביטחון התזונתי שלנו.