בעיות במבנה הפנים והפרעות שינה: הבעיות שעלולות להיגרם לילדים בעקבות שקד שלישי

הורים רבים מכירים היטב את התרחיש הבא: הילד נוחר בלילה, ישן עם פה פתוח, מנוזל כמעט כל השנה או נשמע כאילו האף שלו סתום באופן קבוע. לא פעם התופעות האלה נתפסות כ"עוד שלב בילדות" או כנטייה אישית. אבל במקרים מסוימים, הן עלולות להעיד על שקד שלישי מוגדל. כאשר מצב זה אינו מאובחן בזמן, הוא עלול להשפיע לא רק על איכות השינה, אלא גם על מבנה הפנים והלסתות בהמשך החיים.

"השקד השלישי, או אדנואיד, הוא חלק ממערכת החיסון", מסביר ד"ר נדים חבשי, רופא בכיר במחלקת אא"ג בקריה הרפואית רמב"ם. "הוא נמצא מאחורי האף ותפקידו לסייע לגוף להתמודד עם מזהמים בשנות החיים הראשונות". לדבריו, הבעיה מתחילה כאשר הוא גדל מעבר לנדרש וחוסם את מעבר האוויר באף.

ד"ר חבשי מסביר כי נחירות בזמן השינה הן אחד הסימנים הבולטים ביותר לנוכחותו של שקד שלישי מוגדל. סימנים נוספים כוללים נשימה דרך הפה, נזלת כרונית, ריור מוגבר, דיבור מאנפף ודלקות אוזניים חוזרות.

למרות זאת, הוא מסביר כי לא תמיד קל לזהות את הבעיה. "השקד השלישי מוסתר עמוק מאחורי האף ואי אפשר לראות אותו בבדיקת גרון רגילה. הורים רבים מניחים שהילד פשוט מצונן לעיתים קרובות או שככה הוא רגיל לישון, ולכן האבחון עלול להתעכב. הגיל הקריטי לאבחון הוא בין גיל שנתיים לשש – בדיוק בשנים שבהן עצמות הפנים והלסתות נמצאות בתהליך גדילה מואץ".

עיוותי פנים, צפיפות שיניים ודום נשימה

הקשר בין נשימה לפנים אולי נשמע מפתיע, אבל הוא מבוסס על מנגנון פשוט יחסית. כאשר ילד נושם דרך האף, הלשון מונחת על החך ותורמת להתפתחות תקינה של הלסת העליונה. לעומת זאת, בנשימת פה כרונית הלשון יורדת כלפי מטה, והלחץ הטבעי הדרוש להתפתחות החך נעלם. "התוצאה היא שהלסת העליונה נשארת צרה וגבוהה, והלסת התחתונה נוטה לגדול כלפי מטה ולאחור", מסביר ד"ר חבשי. "לאורך זמן מתקבל לעיתים מראה אופייני המכונה 'פני אדנואיד' – פנים מאורכות, פה פתוח רוב הזמן, סנטר נסוג ומראה עייף".

בגיל צעיר ניתן עדיין להשפיע על תהליך הגדילה, אך ככל שחולפות השנים, השינויים הופכים קבועים יותר. "כאשר מחזירים את הילד לנשימה תקינה דרך האף בשלב מוקדם, ניתן למנוע במקרים רבים את התפתחות העיוותים. לאחר סיום הגדילה, לעומת זאת, לעיתים נדרשים טיפולים אורתודונטים מורכבים ואף ניתוחים", הוא אומר.

הוא מוסף כי ההשלכות של תת-אבחון בילדות עשויות ללוות את המטופלים גם עשרות שנים לאחר מכן. מבוגרים שלא טופלו בזמן עלולים לסבול מחך צר, צפיפות שיניים, "נשך" לא תקין, סנטר נסוג ואף מדום נשימה בשינה.

"אנחנו פוגשים מטופלים שמגיעים בגיל 30 או 40 בגלל נחירות קשות, עייפות כרונית או הפרעות נשימה בשינה", מספר ד"ר חבשי. "רק בתשאול מעמיק מתברר שהם נשמו מהפה מאז הילדות. במקרים מסוימים, יישור שיניים כבר לא מספיק, ונדרש ניתוח מורכב של הלסתות".

הוא מציין כי חלק גדול מהמקרים הללו היה ניתן למנוע באמצעות אבחון וטיפול מוקדמים: "פתיחת דרכי האוויר בגיל צעיר מאפשרת לפנים וללסתות להתפתח בצורה הרמונית וטבעית".

ילדים כאלה לעיתים אפילו מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בזמן שמקור הבעיה הוא למעשה נשימה לקויה בזמן השינה

ד"ר נדים חבשי

ההשפעה של שקד שלישי מוגדל אינה מסתכמת במראה החיצוני. חסימת דרכי הנשימה פוגעת באיכות השינה ועלולה לגרום ליקיצות מרובות ולירידה ברמות החמצן במהלך הלילה.

"ילדים שלא ישנים טוב מתקשים להתרכז, עלולים להיות עצבניים יותר ולסבול מפגיעה בזיכרון וביכולות הלמידה", אומר ד"ר חבשי. "לעיתים הם אפילו מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, בזמן שמקור הבעיה הוא למעשה נשימה לקויה בזמן השינה".

התמודדות נוספת הקשורה לנושא, היא זו שמגיעה אחרי הטיפול בבעיה וגם לאחר שהחסימה מטופלת, העבודה לא תמיד מסתיימת. ילדים רבים פיתחו לאורך השנים הרגלי נשימה ובליעה לא תקינים. "לקלינאית תקשורת יש תפקיד חשוב מאוד בתהליך השיקום", מסביר ד"ר חבשי. "אבל חשוב להבין שתרגילים לבדם אינם פותרים חסימה פיזית. ראשית צריך לפתוח את נתיב האוויר, ורק לאחר מכן יש ללמד מחדש את הילד לנשום דרך האף ולהשתמש נכון בשרירי הפנים והלסת".

הרעש שאסור להתעלם ממנו: מתי צריך לפנות לבדיקה?

המסר של ד"ר חבשי להורים חד וברור: נחירות בילדים הן לא רק רעש והן אינן דבר תקין. "אם הילד נוחר באופן קבוע, ישן עם פה פתוח, מתאמץ לנשום בלילה או סובל מנזלת כרונית – כדאי לפנות לבדיקת מומחה אף אוזן גרון", הוא מדגיש. "נשימת פה אינה רק הרגל. זהו לעיתים סימן אזהרה שהגוף שולח לנו".

לדבריו, לא כל שקד שלישי מוגדל מחייב ניתוח, ולעיתים ניתן להסתפק בטיפול שמרני. אולם אבחון מוקדם הוא המפתח. "נשימת אף תקינה חיונית להתפתחות של הפנים, הלסתות והמוח. כשמדובר בילדים, אסור להתעלם מנחירות ולקוות שזה יעבור לבד".