החשש מהמגפה: הועבר נוהל טיפול בחולה אבולה לבתי החולים

בעקבות התפרצות האבולה בקונגו והכרזת ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בין-לאומי, משרד הבריאות הפיץ נוהל היערכות ראשוני לבתי החולים ולמד"א למקרה שיתגלה חולה בארץ. על פי המסמך, שהגיע לידי mako בריאות, במקרה של חשד למחלה, החולה לא יגיע באופן עצמאי למיון, אלא יפונה בתיאום מיוחד באמצעות מד"א. כמו כן, רק מספר מצומצם של בתי חולים הוגדרו לקליטתו.

אבולה נחשבת לאחת המחלות הזיהומיות הקטלניות ביותר בעולם. בתחילה, היא מתבטאת לרוב בחום, חולשה, כאבי ראש ושרירים, אך היא עלולה להידרדר בהמשך להקאות, שלשולים, פגיעה רב-מערכתית ואף לדימומים. לפי משרד הבריאות, שיעור התמותה בהתפרצויות קודמות נע סביב 25%-50%. בהתפרצות הנוכחית בקונגו כבר דווח על מאות נדבקים ועל כמאתיים מתים, לצד עשרות מקרים נוספים באוגנדה השכנה.

לפי הנוהל שפורסם, אדם ששהה ב-21 הימים האחרונים בקונגו או באוגנדה, או בא במגע עם חולה החשוד או מאומת לאבולה, ופיתח חום של 38 מעלות ומעלה - מוגדר חשוד למחלה. במקרה כזה, הוא מתבקש להיכנס לבידוד ביתי וליצור קשר עם מוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות לצורך המשך בירור ותיאום הטיפול.

קליטת החולים תתמקד בחמישה בתי חולים

עוד עולה מהמסמך, כי פינוי של חשוד לאבולה יתבצע רק באמצעות מד"א ובתיאום עם חמ"ל הבריאות הלאומי. במשרד הבריאות הגדירו חמישה בתי חולים בעלי מוכנות גבוהה לקליטת מקרים כאלה - איכילוב, שיבא, רמב"ם, סורוקה והדסה עין כרם - שבהם קיימים תנאי בידוד ויכולות מעבדה מתאימות לטיפול ובירור של חשד למחלה.

במקרה שבו חשוד לאבולה יגיע לבית חולים שאינו מוגדר כבעל מוכנות גבוהה, ההנחיה היא לבודד אותו באופן מיידי, לצמצם ככל האפשר את המגע עמו ולהימנע מביצוע בדיקות גופניות, בדיקות מעבדה או הדמיה, למעט במצבים שבהם נדרש טיפול מציל חיים. לאחר מכן יתואם פינויו לבית חולים ייעודי להמשך בירור וטיפול.

עוד עולה מהנוהל, כי במקרה של חשד לאבולה, הצוותים הרפואיים נדרשים להקפיד על מיגון מלא ללא קשר לרמת הסיכון של המטופל. בנוסף, במשרד הבריאות מדגישים כי בכל מצב שבו חולה עם חום שב מאפריקה יש לשקול או לטפל גם באבחנות שכיחות או מסכנות חיים יותר, ובהן מלריה, ריקציוזיס, זיהומים חיידקיים פולשניים ומחלות חום מיובאות נוספות.

המטופל ייאלץ לשהות בבידוד עד לקבלת תשובה סופית

האבחון של המחלה מבוסס על בדיקת RT-PCR. במשרד הבריאות מציינים כי תוצאה שלילית שהתקבלה בתוך פחות מ-72 שעות מתחילת התסמינים אינה שוללת אבולה, ולכן במקרים כאלה יידרש המשך בירור ולעתים גם ביצוע בדיקה חוזרת. עוד מצוין כי המטופל ישהה בבידוד עד לקבלת תשובה סופית, וכי נכון לעכשיו אין חיסון או טיפול אנטי-נגיפי ייעודי לזן האבולה האחראי להתפרצות הנוכחית.

במסמך מפורט גם אופן הטיפול בחשוד לאבולה שיגיע למוסד רפואי. לפי ההנחיות, יש לבודד את המטופל בחדר נפרד, לעטות לו מסכה כירורגית, להרחיק מלווים ככל האפשר ולהגביל את המגע עמו למינימום הנדרש. כל איש צוות שנכנס לחדר נדרש למיגון מלא, והטיפול במטופל יינתן רק על ידי צוות ממוגן ובמקרים מצילי חיים. במקביל, יש לדווח באופן מיידי לחמ"ל הבריאות הלאומי, שיקבע את יעד הפינוי ואת אופן העברתו באמצעות מד"א.

הטיפול בחולים מבוסס בעיקר על טיפול תומך, טיפול בסיבוכים ומתן מענה רפואי מהיר ככל האפשר, שלדברי משרד הבריאות עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה.

במשרד הבריאות מציינים כי תקופת הדגירה של הנגיף נמשכת בין יומיים ל-21 ימים, ובמהלכה החולה אינו מדביק. ההדבקה מתחילה רק לאחר הופעת התסמינים, ולכן ההנחיות מתמקדות באיתור מהיר של מטופלים שפיתחו חום לאחר שהות במדינות שבהן קיימת תחלואה פעילה.

נהלי מערכת הבריאות במקרה של חשד לאבולה:

• בידוד מיידי של המטופל.
• איסור הגעה עצמאית למיון או למרפאה.
• דיווח למוקד "קול הבריאות" של משרד הבריאות.
• פינוי באמצעות מד"א בלבד ובתיאום מיוחד.
• העברה לאחד מחמשת בתי החולים הייעודיים (שיבא, איכילוב, רמב"ם, סורוקה או הדסה עין כרם).
• מיגון מלא לכל איש צוות שבא במגע עם המטופל.
• בדיקות ואבחון בבידוד עד לקבלת תשובה סופית.

"ההתפרצות הנוכחית מזכירה במידה מסוימת את ההתפרצות הגדולה ב-2014, אז חולים הוטסו מאפריקה למדינות אחרות בעולם ואף נרשמו מקרי הדבקה משניים בקרב אנשי צוות רפואי בארצות הברית ובספרד", מציינת פרופ' יעל פארן מומחית למחלות זיהומיות, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות מאיכילוב. "לכן, גם אם הסיכון נמוך, חשוב שמערכות הבריאות יהיו ערוכות לזהות ולטפל במהירות בכל מקרה חשוד".

לדבריה, אף שהסיכוי להגעת חולה אבולה לישראל נמוך, הוא אינו אפסי. "עד לאחרונה הגיעו לישראל מדי יום כעשרה אנשים מקונגו, וגם כיום עדיין נכנסים לישראל אזרחים ישראלים ששוהים שם. לכן מערכת הבריאות חייבת להיות מוכנה גם לתרחישים נדירים. המטרה היא לזהות במהירות כל מקרה חשוד ולמנוע חשיפה מיותרת של מטופלים ואנשי צוות".

"הסבירות שנראה חולה נמוכה - אבל לא אפסית"

"הסבירות שנראה חולה אבולה בישראל נמוכה, אבל היא לא אפסית", מוסיף ד"ר דניאל גרופל, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים הדסה עין כרם. "לכן, מערכת הבריאות נערכת כבר עכשיו לאפשרות של הגעת חולה מאפריקה ומוודאת שבתי החולים יודעים כיצד לפעול במקרה כזה".

לדבריו, ההתפרצות הנוכחית היא מהמשמעותיות שנראו בשנים האחרונות. "מדובר בהתפרצות גדולה מאוד, שמתחרה בהתפרצויות האבולה הגדולות שנרשמו בעשור האחרון. העובדה שהיא מתרחשת באזור מלחמה מקשה עוד יותר על המאמצים לבלום אותה".

עם זאת, ד"ר גרופל מדגיש כי הציבור בישראל אינו צריך לחשוש מהדבקה רחבה. "אבולה מועברת בעיקר בעת מגע ישיר עם הפרשות של חולה, כמו דם, רוק, שתן או צואה. זו לא מחלה שמתפשטת ביעילות באוכלוסייה כמו קורונה, ולכן מי שלא היה במגע ישיר עם חולה נמצא בסיכון נמוך מאוד להידבק".

לצד זאת, הוא מדגיש כי שיעורי התמותה הגבוהים שמאפיינים את המחלה אינם בהכרח משקפים את הסיכון לחולה שיאובחן ויטופל בישראל. "הקטלניות של אבולה גבוהה מאוד ביחס למחלות זיהומיות אחרות, אבל צריך לזכור שאנחנו לא באפריקה. אם חס וחלילה יגיע לכאן חולה, הוא יהיה מטופל בודד שיקבל את כל המשאבים והטיפול התומך הנדרש. לכן הסיכוי שלו לשרוד לא מוכתב בהכרח מהמספרים שאנחנו רואים כיום באזורי ההתפרצות".