משרד הבריאות: נבדק אדם נוסף החשוד כחולה באבולה ששב מקונגו; מהם סימני המחלה וכיצד מטפלים בה - כל התשובות

משרד הבריאות מעדכן היום (ראשון) כי התקבל דיווח על אדם נוסף החשוד כחולה באבולה, לאחר ששב מהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. אותו אדם החשוד כחולה שב לישראל לפני יומיים - ופנה לקבלת טיפול רפואי לאחר שפיתח חום, כאב ראש ושלשול. בשלב זה מדובר בחשד בלבד, והבדיקות הנדרשות מתבצעות כעת. תוצאות הבדיקות צפויות להתקבל בימים הקרובים.

"האדם מטופל בתנאי בידוד בהתאם לנהלים המקצועיים שנקבעו להתמודדות עם מחלות מידבקות בעלות סיכון גבוה, ומועבר למרכז הרפואי שיבא תל השומר, שהוגדר כאחד המרכזים הייעודיים לקליטת חשודים מסוג זה", נמסר ממשרד הבריאות.

בהתאם לנהלים, משרד הבריאות משלים את החקירה האפידמיולוגית לצורך איתור מגעים רלוונטיים ובחינת קשרים אפשרים בין המקרים. עם השלמתה, יבוצעו פניות יזומות לאנשים שיימצאו רלוונטיים בהתאם להערכת הסיכון. איתור המגעים מתבצע בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקצועיים, במטרה להבטיח פנייה ממוקדת ומדויקת לאנשים הרלוונטיים בלבד".

חשוב להבהיר כי אבולה אינה מחלה המועברת באוויר, והדבקה מתרחשת במגע ישיר עם אדם חולה בעל תסמינים או עם דם, נוזלי גוף או הפרשות. לצורך בירור החשד מתבצע רצף של בדיקות מעבדה, בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים המקצועיים המקובלים בארץ ובעולם.

בחודשים האחרונים, מאז התפרצות האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובאוגנדה, משרד הבריאות עוקב באופן שוטף אחר ההתפתחויות בעולם וקיים היערכות מערכתית לצורך הבטחת מוכנות מיטבית של מערכת הבריאות לכל תרחיש אפשרי.

במסגרת ההיערכות, הופצו הנחיות מקצועיות לצוותים הרפואיים ולבתי החולים הרלוונטיים להתמודדות עם מקרים חשודים. בנוסף, הושלמה הצטיידות באמצעי מיגון ובציוד ייעודי, הוקמו מנגנוני זיהוי מוקדם לנוסעים השבים מאזורי תחלואה והוקמה מערכת לזיהוי מעבדתי של תחלואה באבולה.

כיצד מועברת המחלה?

מחלת האבולה מועברת במגע ישיר עם דם, נוזלי גוף או הפרשות של אדם חולה או נפטר, או במגע עם חפצים שזוהמו בהפרשות אלו. באזורים שבהם קיימת תחלואה, תיתכן גם הדבקה בעקבות מגע עם חיות בר נגועות או פגרים. כאמור, אדם שנחשף לנגיף אך אינו סובל מתסמינים אינו נחשב מדבק.

האם האבולה עוברת באוויר כמו חצבת או קורונה?

לא. אבולה אינה מועברת באוויר כמו חצבת או קורונה. ההדבקה מתרחשת בעיקר במגע ישיר עם דם, נוזלי גוף או הפרשות של אדם חולה או נפטר, או עם חפצים שזוהמו בהפרשות אלו.

מהם סימני המחלה?

מחלת האבולה דומה בתחילתה לשפעת ובשלב הראשון של המחלה מופיעים "תסמינים יבשים": חום, חולשה ניכרת, כאב ראש, כאבי שרירים או מפרקים וכאב גרון. בהמשך עלולים להופיע "תסמינים רטובים": חוסר תיאבון, בחילות, כאבי בטן, הקאות, שלשולים ולעיתים דימום לא מוסבר. תסמינים נוספים אפשריים הם כאבים בחזה, קוצר נשימה, שיעול, עיניים אדומות, פריחה, בלבול או פרכוסים.

מהו הטיפול?

הטיפול באבולה מבוסס בעיקר על טיפול תומך, כגון מתן נוזלים, איזון מלחים וטיפול בסיבוכים. בשלב זה אין חיסון או טיפול ייעודי מאושר לזן Bundibugyo, הגורם להתפרצות הנוכחית ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

מהי תקופת הדגירה (הזמן בין חשיפה לבין תחילת סימני המחלה) של הנגיף?

תקופת הדגירה הממוצעת היא בין 10-8 ימים, אך הטווח יכול לנוע בין 2 ל-21 ימים. אדם אינו נחשב מדבק בתקופת הדגירה, אלא רק לאחר הופעת סימני המחלה.

מהן דרכי המניעה של העברת הנגיף מאנשים חולים לאנשים בריאים?

המניעה מבוססת על הימנעות ממגע עם חולה או חשוד כחולה באבולה, וכן ממגע עם דם, נוזלי גוף או הפרשות של אדם חולה או נפטר. יש להקפיד על היגיינה, חיטוי סביבתי, והקפדה על הנחיות רשויות הבריאות המקומיות. במוסדות רפואיים נעשה שימוש במיגון מתאים לצוותים רפואיים. באזורים שבהם קיימת תחלואה באפריקה יש להימנע גם ממגע עם גופות, פגרים וחיות בר.

מהן ההנחיות למי שנוסעים למדינות הנגועות והשבים משם?

משרד הבריאות ממליץ להימנע מנסיעות לאזורים שבהם ידוע על תחלואת אבולה פעילה (מחוזות איטורי, צפון-קיוו ודרום-קיוו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, וכן בעיר קמפלה וואקיסו שבאוגנדה ובאזורי הגבול). אם בכל זאת נוסעים לאזורים אלו, להלן ההמלצות להתנהגות נכונה:

• חיוני להתעדכן ולהישמע להוראות רשויות הבריאות המקומיות.
• יש להקפיד על רחצת ידיים במים וסבון או חיטוי באלכוהול באופן תדיר.
• יש להימנע ממגע ישיר עם אדם חולה או עם אדם המבטא תסמיני מחלה, וכן עם דם, נוזלי גוף, הפרשות, גופות או חפצים שבאו במגע עם הפרשות (כולל ציוד רפואי או מוצרי טקסטיל).
• יש להימנע באופן מוחלט מהגעה לטקסי קבורה, מהתקהלויות צפופות, מביקורים אצל מרפאים מסורתיים, ומביקורים לא הכרחיים במוסדות רפואיים.
• יש להימנע באופן מוחלט ממגע עם עטלפים, קופים, אנטילופות וחיות בר אחרות, וכן ממערות או מכרות שבהם מצויים עטלפים.
• כדי למנוע תחלואה במחלות חום זיהומיות אחרות אשר תסמיניהן דומים לאלו של מחלת האבולה, יש להקפיד על ההמלצות למטייל הישראלי לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ולאוגנדה. יש לזכור כי נוכח הסיכון להידבק במלריה באזורים אלו, ישנה חשיבות יתרה לנטילת טיפול מונע מקובל כנגד מלריה.

ההיערכות בבתי החולים בישראל: "הסיכוי להתפשטות המחלה בארץ נמוך מאוד"

עד כה דווחו מעל 900 מקרי מחלה עם שיעור תמותה של כ-26%, אך לא כל המקרים ומקרי המוות מאומתים. באוגנדה זוהו 19 מקרים מאומתים, כאשר רוב ההדבקות היו בקרב אנשי צוות רפואי. נכון לעכשיו, לא דווח על הדבקה קהילתית נרחבת במדינה.

התפשטות אבולה מחוץ לאפריקה היא נדירה מאוד. גם בהתפרצויות קודמות נרשמו מקרים בודדים ומבוקרים מחוץ ליבשת, ללא התפרצויות קהילתיות רחבות. המחלה מסוכנת, עם תקופת דגירה של 21-2 ימים. בתחילה מופיעים תסמינים דמויי שפעת (חום מעל 38 מעלות, שיעול, כאבי שרירים ועוד), ובהמשך עלולים להתפתח שלשולים והקאות.

ההדבקה מתרחשת באמצעות מגע עם נוזלי גוף, ואדם אינו מדבק לפני הופעת התסמינים. משרד הבריאות מעריך כי הסבירות להגעת חולה אבולה לישראל ולהתפשטות המחלה בארץ נמוכה מאוד, בשל מנגנוני איתור ובידוד והיעדר התפרצויות מחוץ לאפריקה.

ישראל החלה בהיערכות מיד עם הודעת ארגון הבריאות העולמי, כולל מעקב יומי אחר ההתפתחויות, הערכות סיכון, נהלי גבולות ונהלים לטיפול בנוסעים החוזרים מאזורים נגועים. במשרד הבריאות מדגישים כי לא כל אדם שחוזר מאפריקה עם חום חשוד באבולה, וברוב המקרים מדובר במחלות חום רגילות.

הוגדרו חמישה בתי חולים בעלי מוכנות גבוהה לטיפול בחשודים לאבולה: המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי שיבא תל השומר, המרכז הרפואי סורוקה, המרכז הרפואי רמב"ם והמרכז הרפואי הדסה עין כרם. כלל בתי החולים, המעבדות ומגן דוד אדום עברו הכשרות והנחיות לאיתור, פינוי וטיפול במקרים חשודים.

שני מטופלים נמצאים בבידוד ברמב"ם ובשיבא, ומטופלים בהתאם לנהלים. במשרד הבריאות מדגישים כי עצם העובדה ששני המקרים התגלו בהפרש של יום היא מקרית, וכי היה צפוי שיגיעו מספר נוסעים עם חום מאזורי הסיכון.

החשד לאבולה מבוסס על שילוב של תסמינים מתאימים וסיפור אפידמיולוגי רלוונטי (שהייה באזור התפרצות או חשיפה לחולה אבולה). משרד הבריאות מדגיש כי בדיקות אבולה אינן מהימנות ב-72 השעות הראשונות מתחילת התסמינים, ולכן נדרש מעקב רפואי בהתאם לנהלים.

נכון לעכשיו, ישראל לא אסרה על אזרחים ישראלים לשוב מהמדינות הנגועות, אך קיימות מגבלות מסוימות על כניסת זרים מאזורים אלה.