הנזקים המצטברים של המלחמה: המחיר האמיתי של חוסר שינה לאורך זמן

עוד אזעקה, עוד ירידה למקלט ועוד ניסיון לחזור לישון כאילו כלום לא קרה. אבל הגוף זוכר. גם אם נרדמנו שוב, זו כבר לא אותה שינה. היא לא עמוקה, לא רציפה - ובעיקר לא באמת מחזירה לנו כוחות. בבוקר אנחנו קמים עייפים ומנסים להמשיך כרגיל, אבל כשזה קורה לילה אחר לילה, העייפות כבר חודרת ליום, לעבודה, לבית - וזה משפיע על החיים שלנו.

הגוף לא מתרגל, הוא נשחק

הרבה אנשים מרגישים שהם “התרגלו” למצב, אבל בפועל הגוף לא מתרגל, הוא פשוט נשחק לאטו. חוסר שינה מצטבר פוגע בריכוז, בזיכרון, במצב הרוח, ולעיתים גם ביכולת לקבל החלטות פשוטות. במצבים של מתח מתמשך, כמו בזמן מלחמה, השינה נפגעת לא רק בגלל ההפרעות עצמן, אלא גם בגלל הדריכות. גם כששקט בחוץ, הגוף נותר ב'מצב כוננות'. מחקרים שנעשו בישראל מראים שאנשים שחיים תחת איום מתמשך סובלים יותר מהפרעות שינה, בעיקר בגלל אותה חרדה שלא באמת נעלמת.

צוותי הרפואה משלמים מחיר כבד במיוחד

גם כשהאזעקות נשמעות, צוותי הרפואה ממשיכים לעבוד, לטפל ולקבל החלטות. אבל המחיר מצטבר. העומס הנפשי והסטרס פוגעים בכושר העבודה, ביכולת להישאר חדים לאורך זמן, ואפילו משפיעים על הגוף עצמו. מחקרים הראו שסטרס גבוה לאורך זמן נקשר גם לשינויים פיזיולוגיים, כמו עלייה במדדי הדלקת בגוף. כל זה עוד לפני שדיברנו על השחיקה, על השיבוש בשגרה, ועל המתח בין העבודה האינטנסיבית לבין הבית שמחכה בחוץ.

אצל חיילים זה גם משפיע על ההתנהגות

בקרב חיילים, חוסר שינה לא מתבטא רק בעייפות. הוא מחלחל להתנהגות עצמה. כשישנים פחות, בייחוד אם ישנים פחות משש שעות בלילה, עולה הסיכוי לתגובות חריפות יותר, להתנהגות מסכנת, ולעיתים גם להתמודדות פחות טובה עם חוויות קשות. מחקר בתחום הראה שהקשר בין לחימה לבין תסמיני פוסט-טראומה קשור גם איכות השינה. לאורך זמן, חוסר השינה פוגע גם בזיכרון, בערנות וביכולת לתפקד תחת עומס, וזה כבר משפיע על כל תחומי החיים.

ההשפעה נותרת הרבה אחרי

אחד הדברים הפחות מדוברים הוא שהנזק לא תמיד נעלם כשהמצב נרגע. מחקרים שנעשו בקרב נפגעי טראומה בישראל הראו ששיבושי שינה לאורך זמן קשורים גם לירידה בתפקוד הקוגניטיבי. כלומר, השינה משפיעה לא רק על איך אנחנו מרגישים היום, אלא גם על הצורה שנתפקד בעוד שנים. גם מבחינה פיזית, חוסר שינה פוגע בסבולת, בכושר, וביכולת של הגוף להתמודד עם עומסים.

גם מי שלא היה תחת אש מושפע

התקופה הנוכחית לא משפיעה רק על מי שהיה בחזית. חשיפה לחדשות, לסיפורים, לתמונות, ולעדויות, יוצרת עומס רגשי ואף הוא משפיע על השינה. אחרי 7 באוקטובר ראו שגם אנשים שלא חוו את האירועים מקרוב חוו ירידה באיכות השינה, לצד פגיעה במצב הנפשי והגופני. המשמעות היא שהמתח הזה נמצא כמעט בכל בית.

לא צריך פתרון מושלם, צריך יציבות

אי אפשר לשלוט במה שקורה בחוץ, אבל אפשר לנסות לעזור לגוף מבפנים. גם בתוך מציאות לא יציבה, חשוב לנסות לייצר עוגנים קטנים. ללכת לישון בשעה דומה ככל האפשר, להפחית צפייה במסכים לפני השינה, לאפשר כמה דקות של שקט לפני שנרדמים. אלה אומנם דברים קטנים, אבל הם נותנים לגוף סימן שאפשר להרפות. זכרו שבסוף, שינה היא לא מותרות. היא מנגנון בסיסי של הגוף לשמור על עצמו. וכשהיא נפגעת לאורך זמן, הגוף משלם את המחיר.

ד"ר לי ארז, רופאת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון