ארה"ב: התפשטות החיידק שיגלה שגורם לשלשולים

דאגה בארה"ב: זן עמיד לאנטיביוטיקה של חיידק השיגלה, הגורם לשלשולים, לעתים חריפים, מתפשט בארצות הברית ומטריד את גורמי הבריאות, לאחר שיותר ויותר חולים אינם מגיבים לטיפול המקובל. אף שרובם מחלימים, מומחים מזהירים כי שחיקה ביעילות האנטיביוטיקה עלולה להאריך את משך המחלה, להקשות את הטיפול ולהגביר את הסיכוי להדבקה - בייחוד בקרב אוכלוסיות פגיעות.

לפי נתוני המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות, שיעור הזנים העמידים של שיגלה עלה מ-0% לפני כעשור לכ-8.5% מהמקרים בשנים האחרונות מתוך כ-450 אלף נדבקים מדי שנה בארה״ב. הזן העמיד, שמוגדר כבעל עמידות רחבה למספר אנטיביוטיקות מרכזיות, אינו מגיב לטיפולים המקובלים, ובחלק מהמקרים אף מוביל לאשפוז.

לפי פרופ’ סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה ודיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן, מדובר במגמה מדאיגה. “שיגלה לא הפכה למחלה קטלנית או אלימה, אך נשחק אחד היתרונות שהיו לנו מולה - היכולת לקצר את משך המחלה, להפחית הדבקה ולטפל בחולים קשים באמצעות אנטיביוטיקה יעילה”, הוא אומר. לדבריו, העלייה בזנים העמידים נמשכת כבר שנים, ומאז 2016 נרשמת עלייה מתמשכת בזני שיגלה עמידים. “כיום מדובר בכ-10% מהמקרים בארה"ב. זו בהחלט מגמה חריגה במובן האפידמיולוגי, בעיקר משום שמדובר בעמידות מצטברת למספר אנטיביוטיקות מרכזיות - ולא רק לתרופה אחת”.

בהתייחסות להיקף התופעה, אומר פרופ' כהן כי רוב החולים, שבדרך כלל בריאים, יחלימו גם ללא אנטיביוטיקה בתוך 5 עד 7 ימים, אך כאשר יש חשד לזן עמיד מאוד, כבר אי אפשר להניח שטיפול סטנדרטי יעבוד. המשמעות, לדבריו, היא צורך במעקב צמוד יותר אחרי חולים שאינם משתפרים. “בעבר היה קל יותר לומר שמדובר במחלה חולפת, אבל היום צריך להוסיף הסתייגות. כאשר מדובר בזן עמיד מאוד, מרחב התמרון הטיפולי של הרופא מצטמצם משמעותית”.

“גם אם רוב החולים אינם זקוקים לאשפוז, במצב של עמידות רחבה יש יותר סיכוי לעיכוב בהתאמת טיפול ואף לבידוד"

פרופ' סיריל כהן

פרופ' כהן מתייחס גם לתופעות האפשריות של המחלה, ומציין כי שיגלה עלולה לגרום לפרכוסים, בעיקר בקרב ילדים צעירים, וכן לזיהום בדם, בעיקר בקרב אנשים עם דיכוי חיסוני וכן לדלקת מפרקים לאחר הזיהום. “מה שהופך את התמונה למסוכנת יותר הוא שילוב של חולה פגיע, למשל ילד קטן, קשיש, מדוכא חיסון או אדם עם מחלה קשה ברקע, יחד עם זן עמיד שמגביל טיפול”, הוא מסביר.

הפרופ' מתייחס גם להיעדר טיפול פשוט, ואומר כי שינוי הזנים בהחלט עלול לשנות את התמונה. “גם אם רוב החולים אינם זקוקים לאשפוז, במצב של עמידות רחבה יש יותר סיכוי לעיכוב בהתאמת טיפול, ליותר ביקורים ולבידוד ממושך בחלק מהמקרים, ואף לקושי גדול יותר לקטוע שרשרות הדבקה במסגרות רגישות כמו משפחות, מעונות, בתי אבות וקהילות עם צפיפות גבוהה”. הוא מוסיף כי “זיהומי שיגלה עמידה עשויים להיות קשים יותר לטיפול, להימשך זמן רב יותר ולהגדיל את הסיכוןי להדבקה של אחרים, וגם אם לא צפויה ‘קריסה’ של בתי חולים, ייתכן עומס מסוים במקרה של התפרצות”.

חיידק שעלול לעבור גם ביחסי מין

שיגלה מועברת בעיקר דרך מגע עם חיידקים שמקורם בצואה, דרך מזון ומים מזוהמים או מגע בין אנשים. בדיווחים בעולם צוין כי מדובר גם בזיהום שעשוי לעבור במהלך מגע מיני בין גברים, נתון שמשך תשומת לב רבה.

פרופ' כהן מסביר כי מדובר בחיידק שנמצא במעיים ובמערכת העיכול. “זה לא אומר ששיגלה הפכה ל‘מחלת מין קלאסית’, אלא שהיא יכולה לעבור ביעילות גם במהלך מגע מיני שיש בו קשר למערכת העיכול או לפי הטבעת”. לדבריו, ה-CDC מציין במפורש ששיגלה יכולה להתפשט גם באמצעות מגע מיני, ושגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים נמצאים בסיכון מוגבר, כולל לזנים עמידים. “מדובר בזיהוי אפידמיולוגי של דפוסי הדבקה שבהם החיידק עובר בקלות, לעתים יחד עם זיהומים אחרים ולעתים בקרב אנשים עם HIV”. המשמעות, לדבריו, היא צורך בהסברה מותאמת ושיתוף פעולה בין גורמי בריאות לקהילות.

מה מצב העמידות בישראל, והאם צפויה עלייה נוספת בזנים עמידים?

"אני לא חושב שישראל חסינה”, אומר פרופ' כהן. “להפך, כבר יש נתונים ישראליים שמראים עלייה משמעותית בעמידות בשנים האחרונות”. מחקר שנערך בישראל מצא כי בתוך אחד הזנים הנפוצים של שיגלה, שיעור העמידות למספר אנטיביוטיקות מרכזיות זינק בתוך שנתיים בלבד מ-8.5% ל-92%.

החדשות הטובות, לדבריו, הן שיש כאן מערך ניטור טוב, "אך האתגר הוא לתרגם את הניטור לפעולה מהירה בשטח כשהשיגלה מופיעה".