ניתוח חירום בשבוע ה-30 להיריון הציל את האם והעובר: "הרגשתי שנקרעת לי הבטן"

בשבוע ה-30 להריונה, החלה ספיר, 32, מהמרכז לחוש כאבי בטן עזים במהלך יום עבודתה. בתחילה חשבה שמדובר בצירים מדומים, אך כשהכאבים לא חלפו ואף התחזקו, היא התקשרה לבעלה וביקשה שיגיע לקחת אותה לבית החולים. "הוא שמע בקול שלי שמשהו לא בסדר ומיד הגיע", היא משחזרת ל-mako בריאות.

עם הגעתה למיון במרכז הרפואי מאיר, הכאבים התחזקו במהירות. "לא הבנתי מה קורה, אבל היה לי ברור שמשהו לא תקין", היא משחזרת. "צרחתי מכאבים ואמרתי להם: 'נקרעת לי הבטן'". לדבריה, הכאב היה בלתי נסבל. "איבדתי שליטה. כל מגע שיגע אותי".

הצוות הרפואי נחלץ לעזרתה במהירות, ובמקביל לניסיונות הרגעה החלו הרופאים בבדיקות. לאחר שנמצא כי מצבה של התינוקת יציב, הוחלט להעבירה לבדיקת CT בדחיפות. "התחננתי שיצילו אותי וביקשתי שייתנו לי משהו חזק יותר לכאב", היא משחזרת. "הביאו מרדימה, היא נתנה לי משכך כאבים עוצמתי וחיברו אותי לחמצן".

מיד לאחר מכן הוחלט על ניתוח חירום. "כבר במסדרון נתנו לי זריקה והכינו אותי לניתוח", היא מספרת. "פחות מעשר דקות אחרי זה כבר הייתי בחדר הניתוח. הכל קרה מאוד מהר. מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד שנכנסתי לחדר הניתוח עברה רק שעה וחצי"

"זה היה עלול להסתיים באסון"

פרופ' שמואל אביטל, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, סיפר כי ספיר הגיעה במצב חירום מסכן חיים. "היא הגיעה בשבוע 30 להיריון והיה קשה מאוד להבין מה מקור הבעיה", הוא מסביר. לדבריו, לאחר בדיקת CT, התעורר חשד לבקע פנימי - מצב שבו המעי מסתובב ונוצר חוסר באספקת הדם. "המעי הופך לסגול ואפשר לאבד אותו", הוא מסביר. "אם לא משחררים בזמן, זה הופך לנמק ומדובר בסכנת חיים. במקרים קלים יותר מאבדים חלק מהמעי - ואז איכות החיים נפגעת באופן משמעותי".

הוא מוסיף כי הזמן במקרה כזה הוא קריטי. "אם היא הייתה נשארת בבית - זה היה יכול להסתיים באסון".

הניתוח בוצע בתנאים מורכבים במיוחד. "היינו במצב מלחמה וניתחנו רק בחדרים ממוגנים, ולכן הסבנו חדר בתוך המיון הממוגן לחדר ניתוח עם ציוד מלא", סיפר. "כיוון שהיה מדובר באישה בשבוע 30 להיריון, חלל העבודה קטן מאוד בגלל הרחם, והאתגר היה לטפל גם באמא וגם בעובר - המטרה הראשונה במקרה כזה היא להציל את חיי האם, ובמקביל לשמור על העובר".

לדבריו, במהלך הניתוח מצאו הרופאים מעי במצב קשה. "מצאנו מעי סגול. שחררנו את הלחץ, ולאט -לאט ראינו איך הצבע חוזר. זה אחד הרגעים הכי מספקים בכירורגיה - כשאתה מצליח לפתור את הבעיה מול העיניים".

פרופ' אביטל הדגיש כי מדובר במקרה נדיר במיוחד. "אנחנו רואים בקעים פנימיים אחרי ניתוחים, אבל לראות את זה בהיריון מתקדם - זה נדיר מאוד. אני יותר מ-30 שנה כירורג, ולא ראיתי כזה מקרה".

לדבריו, ההתאוששות של ספיר הייתה מהירה. "היא התאוששה יפה, וכעבור כמה ימים כבר הלכה הביתה כשהיא שמחה, והעוברית במצב טוב. הצלחנו להציל את האמא ואת העוברית - זו תחושה מדהימה".

פרופ' טל בירון שנטל, מנהלת אגף נשים ומיילדות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית מסבירה: "במקרה זה מדובר היה בהיריון בשלב מתקדם, שבו הרחם גדול, אך טרם הגיע לשלב שבו נרצה ליילד. ביצענו הזזה עדינה של הרחם כדי לאפשר לצוות הכירורגי גישה ניתוחית, ובעוד הצוות הכירורגי טיפל בבקע והציל את חיי האם, הצוות הגינקולוגי פעל לניטור ושמירת שלום העוברית. באופן שגרתי אנחנו לא מעודדים בדיקות הדמיה במהלך ההיריון. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בבדיקה חיונית ובטוחה, המאפשרת קבלת החלטות מהירה ומדויקת, בוודאי כשנשקפת סכנה לחיי האם".