"ירידה בעוצמת הפרשת הורמון הגדילה": כך משפיעות היקיצות בלילה על התפתחות הילדים

בין עוד אזעקה לעוד יקיצה פתאומית, השינה של ילדים רבים בישראל הפכה למקוטעת ולא יציבה. אצל ילדים הדבר משמעותי במיוחד. מעבר לעייפות המוכרת, קושי להירדם, יקיצות בלילה ושינה לא רציפה יכולים להשפיע לאורך זמן על ההתפתחות ועל פוטנציאל הגדילה.

במהלך הלילה מתרחשים תהליכים מוחיים והורמונליים חיוניים להתפתחות הפיזית, הקוגניטיבית והנפשית של ילדים. אחד המרכזיים שבהם הוא הפרשת הורמון הגדילה – שמתרחשת בעיקר בשעות הראשונות של השינה, ובייחוד בזמן שינה עמוקה. אבל כשהשינה נקטעת שוב ושוב, הגוף פשוט לא מצליח להגיע לשלבים האלה.

שינה מקוטעת, כמו זו שנגרמת מהאזעקות והמתח הביטחוני, פוגעת ביכולת של הגוף להיכנס לשינה עמוקה ולשנת חלום (REM) – שני שלבים קריטיים להתאוששות פיזית ומוחית.

התוצאה: ירידה בעוצמת הפרשת הורמון הגדילה, וגם פגיעה בציר ההורמונלי (GH–IGF-1) שאחראי לתהליכי הגדילה.

הכי פגיעים: המתבגרים

כל הילדים זקוקים לשינה איכותית, אך מתבגרים נמצאים בנקודת סיכון גבוהה במיוחד: בגיל ההתבגרות מתרחשים תהליכים מואצים של גדילה, בניית מסת שריר וצפיפות עצם. פגיעה מתמשכת בשינה עלולה להשפיע על פוטנציאל הגדילה שלהם – וגם על תהליכי ההתבגרות עצמם.

ההשפעה של שינה ירודה לא קשורה רק במדדים פיזיים. כשילדים לא ישנים טוב לאורך זמן, זה מתבטא גם במספר בעיות: ירידה בריכוז, פגיעה בתפקוד הלימודי, שינויים במצב הרוח, וכמובן - עייפות מתמשכת. בטווח הארוך העניין עלול להתבטא גם בהשפעות מטבוליות כמו עלייה בסיכוי להשמנה ולתנגודת לאינסולין.

אחת הנקודות החשובות ביותר היא שמדובר בתהליך מצטבר. כל לילה של שינה מקוטעת אולי נראה זניח – אבל כשהמצב נמשך לאורך זמן, ההשפעה הולכת ומתרחבת. המשמעות: ככל שהשינה נפגעת לאורך תקופה ממושכת ללא "תיקון", עלולה להתרחש פגיעה רחבה יותר בהתפתחות של הילד.

מה אפשר לעשות?

כולנו מבינים כמה חשוב לשמור על שגרה קבועה, אבל בזמן מלחמה זה לא תמיד פשוט. יש אזעקות, חוסר ודאות, שינויים בשעות השינה ולעתים גם מעבר בין חדרים או לינה משותפת. עם זאת, גם בתקופה מורכבת, חשוב לנסות לשמור עד כמה שניתן על שגרת שינה:

• להקפיד על שעת שינה קבועה
• ליצור סביבת שינה רגועה ככל האפשר
• להשלים שעות שינה כשמתאפשר (למשל מנוחה במהלך היום)

גם בתוך המציאות הזו, אפשר לנסות לייצר עוגנים קטנים של יציבות. לשמור ככל האפשר על שעה קבועה לשינה, ליצור טקס שינה פשוט שחוזר על עצמו, להמעיט בחשיפה לחדשות לפני השינה ולהעניק לילד תחושת ביטחון דרך נוכחות הורית, מגע ושיחה מרגיעה.

זכרו כי המטרה היא אינה שלמות אלא יצירת רצף והרגלים גם בתנאים לא אדיאליים. כאשר הקושי נמשך ומשפיע על התפקוד ביום, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי. כאמור, שינה תקינה היא בסיס לגדילה, להתפתחות ולבריאות של הילדים שלנו, בייחוד בתקופות מורכבות כאלה.

ד״ר עלא מחאמיד, מנהל השירות לאבחון הפרעות בשינה ילדים ומבוגרים, המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מקבוצת כללית