למרות ניסיונות אובדניים – הצעירה שוחררה מגהה - והציתה את עצמה למוות  

צעירה כבת 40, הגיעה למיון כשהיא פצועה וחסרת הכרה, ולמרות רקע אובדני משמעותי, היא שוחררה. למחרת היא הציתה את עצמה למוות: טענות חמורות אלה עולות בתביעה שהוגשה באחרונה ע"י הוריה, באמצעות עורכי הדין אביחי יהוסף ויונתן יהוסף לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על פי המתואר בכתב התביעה, דפנה, 40, (שם בדוי) סבלה משורה של הפרעות נפשיות, ובהן סכיזופרניה, הפרעה דיסוציאטיבית והפרעת אישיות גבולית. היא אושפזה בעבר מספר פעמים, לרבות אשפוזים בכפייה, בין היתר בעקבות ניסיונות התאבדות.

בשנים שקדמו למקרה, כך נטען, התמודדה דפנה עם הליך פלילי בגין תקיפת עובדת סוציאלית, אשר העמיק את מצוקתה הנפשית. עוד נטען כי בשבועיים שלפני הגעתה לבית החולים כמעט שלא אכלה, מיעטה לישון וסבלה מהידרדרות תפקודית חריפה.

ביום האירוע היא הובאה לאחד מבתי החולים בארץ, לאחר שנמצאה פצועה וחסרת הכרה ברחוב. לפי הנטען, בת דודתה, שליוותה אותה למקום, התריעה בפני הצוות הרפואי על כך שהיא מצויה במצב נפשי קשה, ואף הזהירה כי קיים חשש ממשי שתפגע בעצמה. בעקבות הדברים הועברה דפנה למיון הפסיכיאטרי בבית החולים גהה הסמוך, לצורך הערכה דחופה. במקביל הוזעקה אמה למקום.

על פי התביעה, במהלך הבדיקה בגהה הזהירו האם ובת הדודה באופן מפורש את הצוות הרפואי פן תשוחרר לביתה, מתוך דאגה לשלומה. גם דפנה עצמה העידה, כך נטען, כי ניסתה להצית את עצמה כחצי שנה קודם לכן.

למרות האזהרות המפורשות ועברה האובדני, לפי הנטען בתביעה, היא שוחררה לביתה. בתחילה, כך נטען, ביקש הרופא מהאם לקבל אחריות ולהשגיח על בתה, אך זו סירבה. לאחר מכן הוא התקשר לאב, אשר לא היה מעורב באירוע, ובשיחה קצרה ביקש ממנו ללוות את בתו בלי לפרט בפניו את מורכבות מצבה. האב, על פי הנטען, נענה לבקשה.

לדברי עורכי הדין, אף שתועד במסמכים הרפואיים כי ההורים הסכימו לקבל אחריות לדפנה, לא היה כך בפועל, ולמרות זאת - על בסיס רישום זה שוחררה המנוחה לביתה.

הציתה את עצמה – ונפטרה מפצעיה

למחרת היום, פחות מ-24 שעות לאחר שחרורה, שפכה דפנה על עצמה כשני ליטרים של דלק - והציתה את עצמה. כעבור יומיים נפטרה מפצעיה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר נפתלי מדר, מומחה לפסיכיאטריה. לטענתו, בהגיעה לבית החולים נשקפה לדפנה סכנה ברורה ומיידית לאובדנות, וההחלטה לשחררה התקבלה לדבריו בניגוד לסטנדרטים המקצועיים.

לדבריו, התמונה הקלינית שעמדה בפני הצוות הרפואי כללה מצב פסיכוטי פעיל, מחשבות שווא של אשמה, אי שקט ניכר, פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות, לצד היסטוריה של ניסיונות התאבדות והידרדרות תפקודית חריפה, שהתבטאה בחוסר אכילה, מיעוט שינה והתבטאויות של ייאוש. לדברי המומחה, עצם העובדה שהמנוחה חיה לבדה וללא מערכת תמיכה יציבה החמירה את הסיכון האובדני.

המומחה הדגיש כי שילוב הנתונים יוצר רמת מסוכנות אובדנית גבוהה ביותר, המחייבת הערכת סיכון מקיפה ואינה מאפשרת הסתמכות על התרשמות רגעית בלבד. לדבריו, במצב כזה היה על הצוות הרפואי לשקול אשפוז, ואף אשפוז כפוי, בייחוד לאחר שהמנוחה סירבה להמשך אשפוז מרצון.

עוד מציין ד"ר מדר כי ההסתמכות על הצהרתה של המנוחה כי אינה מתכוונת לפגוע בעצמה מהווה טעות מקצועית, שכן מדובר בגישה שאינה מוכחת ואף מוכרת בספרות הרפואית כבלתי יעילה. לדבריו, הצהרה כזו אינה יכולה לגבור על נתונים אובייקטיביים כגון ניסיון אובדני קודם, מצב פסיכוטי פעיל והידרדרות תפקודית.

המומחה מוסיף כי בגהה לא ננקטו, לטענתו, צעדים בסיסיים להפחתת הסיכון - לא בוצעה הערכת מסוכנות מובנית, לא ניתנה מעטפת השגחה מתאימה ולא נבנתה תוכנית טיפול או הגנה למניעת פגיעה עצמית. לדבריו, במצב דברים זה, שחרור המנוחה לביתה הוא סטייה מהותית מהסטנדרט הרפואי.

לטענתו, לו הייתה המנוחה מאושפזת ומטופלת בהתאם לכללים המקצועיים, ניתן היה למנוע את מותה.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מבקשים עורכי הדין יהוסף מבית המשפט להורות לקופת חולים כללית ולרופא המטפל לפצות את המשפחה על אובדנה עד לגובה סמכותו של בית המשפט. טרם הוגשו כתבי הגנה.

תגובת גהה: "אנו משתתפים בצער המשפחה. כתב התביעה התקבל אך מפאת חיסיון רפואי איננו יכולים להרחיב בנושא. תגובה מפורטת על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".