הקפה מריח מקולקל, לבשר יש טעם רקוב: ההפרעה שמשבשת את חוש הריח

לפני כחצי שנה חוותה יונית, 28, מהשרון, צינון משמעותי - ולפתע איבדה את חושי הטעם והריח שלה. לאחר כמה שבועות, כשהריחות סוף-סוף חזרו, היא שמה לב לכך שמשהו עדיין לא תקין: לקפה שאהבה לשתות בבוקר היה ריח דוחה, וגם הבצל, המלפפון ואפילו מרכך הכביסה האהוב עליה הריחו כמו חומר כימי חריף.

"אני נמנעת מאכילת דברים שפעם אהבתי, כי אני פשוט לא יכולה לסבול את הריח שלהם", היא מספרת ל-mako בריאות. "יש רגעים שאני מעדיפה לא לאכול בכלל, כי התחושה היא שכל דבר מקולקל". רק לאחר שבועות של פניות חוזרות לרופאים שלוו בתסכול רב עקב חוסר היכרות של המטפלים עם התופעה, הגיעה האבחנה - יונית סובלת מפארוסמיה - הפרעה בחוש הריח שגורמת לריחות מוכרים ויום-יומיים להיקלט במוח באופן מעוות ושונה מהריח המקורי, ולעתים קרובות נחווים כריחות לא נעימים כגון עשן, ריקבון או כימיקלים.

ד"ר דפנה גרשנבל-מילק, מנהלת המרפאה להפרעות בחוש הריח במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסבירה כי מדובר בתופעה לא כך כך נדירה כפי שנהוג לחשוב. "אנחנו רואים עשרות מטופלים בשנה עם תלונות דומות", היא אומרת. “פארוסמיה היא מצב שבו אדם מריח משהו, אבל המוח מפרש אותו בצורה שגויה - לרוב כריח של עשן, ריקבון או חומרים כימיים".

לדבריה, מדובר בהפרעה נוירולוגית במסלול הריח, ולא בבעיה נפשית כפי שרבים שואלים. "לפעמים קל לחשוב שמדובר בדמיון של המטופל, אבל קיימות עדויות ממחקרי הדמיה מוחית שמראות שינויים ברשתות הריח במוח אצל הסובלים מפארוסמיה. כלומר, זו תופעה מוחית אמיתית עם בסיס ביולוגי ברור".

הגורם השכיח ביותר, לדבריה, הוא זיהום ויראלי של דרכי הנשימה העליונות, ובראשו הקורונה, אך גם חבלות ראש, מחלות דלקתיות של האף והסינוסים ולעתים מצבים נוירולוגים שונים יכולים להוביל לתופעה. הד"ר מציינת כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בסובלים מהבעיה, בעיקר בעקבות מגפת הקורונה.

לפעמים זה דווקא סימן חיובי

"במקרים רבים הפארוסמיה מופיעה דווקא בשלב מאוחר יותר - שבועות עד חודשים אחרי אובדן חוש הריח", מסבירה ד"ר גרשנבל-מילק. “יש אפילו מצבים שבהם הופעת הפארוסמיה היא דווקא סימן חיובי, שמעיד על כך שמערכת הריח מתחילה להתאושש, אף שהחוויה עצמה קשה מאוד למטופל".

לדבריה, יש מטופלים שמריחים תקין רוב הזמן, אבל ריחות מסוימים כמו קפה, בשר, בצל או שום נחווים אצלם כשרופים או מסריחים; ולעומתם יש כאלה שמתארים מצב שבו כמעט כל ריח הופך לדוחה. "'הכל מריח לי שרוף, קפה נהיה בלתי נסבל, כל דבר שאני אוכלת מרגיש לי מקולקל' - אלה משפטים שאנחנו שומעים לא מעט", היא מציינת. "יש מטופלים שיש להם סימפטומים יותר קלים עם מספר מוגבל של ריחות מעוותים, אך ישנם מטופלים שכל מה שהם טועמים או מריחים מסריח ומגעיל להם, והם אלה שקשה להם מאוד להמשיך לתפקד כרגיל".

פגיעה שמשבשת את איכות החיים

"התופעה שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים", היא מסבירה. "בעבר היא הייתה מזוהה בעיקר עם נשים אחרי גיל המעבר, אך מאז הקורונה רואים אותה הרבה יותר גם אצל אנשים צעירים, לרוב בני 40-30. ההערכה היא כי פארוסמיה מופיעה בכ-2% עד 5% מהאוכלוסייה הכללית, אך בקרב אנשים שחלו בקורונה השכיחות גבוהה משמעותית, ולפי דיווחים כשליש עד שני שלישים מהמטופלים חווים את התופעה בשלב כלשהו".

הפגיעה לא מסתכמת רק בריח. מאחר שחלק גדול מתחושת הטעם תלוי בחוש הזה, רבים מהמטופלים חווים גם שינוי דרמטי באכילה. "יש אנשים שמפסיקים לאכול מזונות שלמים, יורדים במשקל ולעתים מגיעים למצוקה אמיתית", היא אומרת. "עבור חלקם כל ארוחה הופכת לחוויה לא נעימה. זו לא רק בעיה של ריח, אלא פגיעה ממשית באיכות החיים".

מלבד פארוסמיה, קיימות הפרעות אחרות בחוש הריח - בעיקר ירידה ממושכת ביכולת ההרחה (היפוסמיה) או אובדן מלא של חוש הריח (אנוסמיה). לדברי ד"ר גרשנבל-מילק, דווקא הפרעות אלו, המתבטאות בירידה כמותית בחוש הריח, הן אלה שבמקרים מסוימים מוכרות כסמן מוקדם אפשרי למחלות נוירודגנרטיביות כגון פרקינסון ואלצהיימר, יותר מאשר פארוסמיה.

"במחלות נוירודגנרטיביות, הפרעת הריח יכולה להופיע שנים לפני התסמינים המוכרים כמו רעד, ירידה בזיכרון או קושי תפקודי", היא מסבירה. "עם זאת, חשוב לא להיבהל - במרבית המקרים לא מדובר בבעיה נוירולוגית. עם זאת, כשיש שינוי מתמשך ולא מוסבר בחוש הריח, בייחוד אם הוא נמשך מעבר לכמה שבועות או מלווה בכאבי ראש חריגים, דימום מהאף, חבלת ראש או תסמינים נוירולוגיים נוספים - בהחלט כדאי לפנות לבדיקה ולא להתעלם", מסכמת ד"ר גרשנבל-מילק.