בעקבות מותו של כוכב 'דוסון קריק' - מדוע יותר צעירים מתים מסרטן המעי הגס?

אתמול הלך לעולמו ג'יימס ואן דר ביק, כוכב הסדרה "דוסון קריק" אחרי שהתמודד עם סרטן המעי הגס. במשך עשרות שנים נחשב סרטן המעי הגס למחלה שמופיעה בעיקר אחרי גיל 50. בדיקות הסקר הותאמו לגיל זה, והמודעות בקרב צעירים הייתה נמוכה יחסית. אלא שבשנים האחרונות מתבהרת תמונה אחרת: יותר ויותר צעירים מאובחנים עם המחלה.

סרטן המעי הגס הוא מהשכיחים ביותר בישראל ובעולם המערבי. מדי שנה מאובחנים אלפי חולים חדשים, והוא מהווה גורם משמעותי לתחלואה ולתמותה. במקביל לירידה מסוימת בתחלואה בקרב מבוגרים, בין היתר בזכות בדיקות סקר, מתרחשת עלייה מדאיגה דווקא בקרב צעירים, תופעה שתועדה בארצות הברית, באירופה ובישראל.

פרופסור שמואל אביטל, מנהל המערך הכירורגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מתאר את השינוי שמורגש בשטח: "אנחנו מזהים לאחרונה שכיחות גבוהה של צעירים המאובחנים עם סרטן המעי הגס. באופן היסטורי, השכיחות של המחלה החלה לעלות מעל גיל 50. אבל בשנים האחרונות, ראינו בבית החולים עלייה של בני 20 עד 50 המאובחנים עם סרטן המעי הגס".

לדברי פרופ' אביטל, התופעה אינה ייחודית לישראל. "הסתכלנו בספרות העולמית וראינו שאכן מזוהה עלייה בסרטן המעי הגס אצל צעירים. שמנו לב שיש עיכוב במשך הזמן שבו חולים צעירים מקבלים אבחנה למחלה. המשמעות היא שצריך לשנות את התפיסה אצל רופאי המשפחה. כאשר מגיע צעיר עם דימום בפי הטבעת, רופא המשפחה עשוי לחשוב שמדובר בטחורים ולא ישלח את המטופל להמשך בירור גסטרולוגי. הדבר עלול להביא לאיחור באבחנה".

ואכן, אחד האתגרים המרכזיים הוא הזיהוי המאוחר. תסמינים כמו דימום רקטלי, שינוי ביציאות, כאבי בטן ממושכים או ירידה בלתי מוסברת במשקל, עלולים להתפרש כבעיות "שגרתיות" בגיל צעיר. ההנחה ש"זה לא יכול להיות סרטן" - מעכבת בירור ובינתיים המחלה עלולה להתקדם.

במרכז הרפואי מאיר מתבצע בימים אלו מחקר רחב היקף הבוחן את היקף התופעה. ד"ר חגי סובק, שותפו למחקר של פרופ’ אביטל, מסביר: "בימים אלו אנחנו עובדים על מחקר הבודק את שכיחות סרטן המעי הגס בצעירים על בסיס מאגר הדאטה של קופת חולים כללית שכולל יותר מ-20 אלף מטופלים. בדקנו את הנתונים משנת 2008 ועד היום שמצביעים על עלייה הדרגתית בשכיחות סרטן המעי הגס אצל צעירים. זאת לא רק עלייה במספר המאובחנים אלא גם שיעור המאובחנים בצעירים גבוה יותר - המשמעות היא שסרטן המעי הגס הופך למחלה של צעירים".

המגמה הזו מתיישבת עם מחקרים בין-לאומיים שמצביעים על שינוי בפרופיל החולים. בין ההסברים האפשריים: תזונה מערבית עתירת מזון מעובד ובשר אדום, מיעוט בסיבים תזונתיים, עודף משקל והשמנה, אורח חיים יושבני, ושינויים במיקרוביום של המעי. בנוסף, קיימים גורמים גנטיים ותסמונות תורשתיות המגבירים סיכון, אך הם מסבירים רק חלק מהמקרים.

בקהילה הרפואית סבורים שיש צורך לחשוב מחדש על גיל בדיקות הסקר. כיום בישראל ההמלצה לבדיקות יזומות כמו קולונוסקופיה או בדיקת דם סמוי בצואה מיועדת לרוב לגיל 50 ומעלה או מוקדם יותר במקרה של רקע משפחתי למחלה. לנוכח הנתונים החדשים, מומחים קוראים לבחון הורדה של גיל הסקר ולהגביר מודעות בקרב הציבור והרופאים כאחד.

"אנחנו ממליצים להוריד את גיל הסקר ולהעלות את המודעות", מדגיש ד"ר סובק. "ככל שנזהה מוקדם יותר, כך נוכל לטפל בשלבים מוקדמים יותר, ולעיתים אף למנוע את התפתחות המחלה באמצעות הסרת פוליפים טרום-סרטניים".

בנוסף לחשיבות של גילוי מוקדם, גם כאשר מאבחנים סרטן המעי הגס בשלבים מתקדמים קיימים טיפולים לקו טיפול שלישי ורביעי במחלה גרורתית. הטיפולים נחשבים ליעילים, מסייעים לעכב את המחלה ולשפר את איכות החיים. בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בטיפולים התרופתיים כמו שילובים של כימותרפיה, טיפולים ביולוגיים שממוקדים בתאי הגידול וטיפולים אימונותרפיים, שמותאמים למאפיינים המולקולריים של הגידול. אלה מאפשרים להאט את התקדמות הסרטן, להפחית את העומס הגידולי ואף לאפשר ניתוחים במצבים שבעבר נחשבו בלתי ניתנים לטיפול.

ד"ר רונן ברנר אונקולוג מומחה ופנימאי, מנהל המכון האונקולוגי בבי"הח וולפסון מוסיף: "סרטן המעי הגס הוא מחלה שיכולה להיות ברת ריפוי אם היא מתגלה בשלביה המוקדמים, אך גם בשלבים המאוחרים יותר ניתן להמשיך בטיפול שמאריך חיים ומשפר את התפקוד היום יומי של החולים. חשוב מאוד לשים לב לתסמינים גם בקרב צעירים ולא להניח שמדובר בבעיה שולית. גם במקרה של מחלה גרורתית כיום עומדים לרשותנו קווי טיפול מתקדמים שמאפשרים שליטה ממושכת במחלה ולעיתים הופכים אותה למחלה כרונית שניתן לנהל לאורך זמן".