לא זזים מהמקרר? כך הסטרס של המלחמה משפיע על התזונה

המלחמה עם איראן והשגרה שנעצרה גרמה לישראלים רבים למצוא את עצמם שוב ושוב מול המקרר, בניסיון להפיג את המתח בתקופות של מתח ביטחוני. לפעמים זה רק נשנוש כדי להירגע, אבל לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו אוכלים מאכלים שלא היינו מרשים לעצמנו כלל לאכול בימי שגרה.

לדברי מריאנה אורבך, דיאטנית ראשית במחוז דן פתח תקווה בכללית, מדובר בתגובה טבעית של הגוף למצב של סטרס וחוסר ודאות. "בימים של מלחמה או איום ביטחוני השגרה מתערערת: אנחנו מבלים יותר שעות בבית או סמוך למרחבים מוגנים, נחשפים ללא הפסקה לחדשות ו ישנים פחות טוב", מסבירה אורבך. "כל אלה יוצרים עומס פיזיולוגי ונפשי שמעלה את רמות הסטרס בגוף".

למה דווקא אוכל בזמן מלחמה?

מבחינה אבולוציונית, הגוף שלנו מתוכנת להגיב למצבי אי-ודאות כאילו קיים מחסור במזון. "המנגנון הקדום הזה שולח אותנו 'לאגור אנרגיה'", אומרת אורבך. "לכן בתקופות של לחץ אנחנו נמשכים יותר לאוכל ובעיקר למזונות עתירי סוכר ושומן שמספקים תחושת נחמה מיידית".

אבל בתקופה כזו למזון יש תפקיד רחב יותר. "האוכל לא רק מושפע מהמצב הרגשי שלנו, הוא גם משפיע עליו", היא מסבירה. "מה שאנחנו אוכלים משפיע על רמות האנרגיה, על מצב הרוח ועל היכולת שלנו להתמודד עם המציאות".

אכילה רגשית - מנגנון טבעי

לא כולם מגיבים לסטרס באותה צורה. יש אנשים שכמעט ולא אוכלים, ואחרים מוצאים עצמם אוכלים יותר מהרגיל. לדברי אורבך, ניתן לזהות כמה דפוסי אכילה אופייניים בתקופות של לחץ:

אובדן תיאבון - לחץ נפשי עלול לגרום לשחרור הורמונים המדכאים רעב. במצב כזה אנשים עלולים "לשכוח" לאכול במשך שעות ארוכות.

אכילה כפייתית - יש מי שפונים לאוכל כבריחה מהמתח הפנימי. האכילה מסיחה את הדעת ומספקת רגע קצר של הקלה.

אכילה מפצה - מתוך ציפייה ליצור רגע של הנאה או נחמה. לעיתים התחושה הרצויה אינה מגיעה, אך הדפוס חוזר על עצמו.

אכילה מתוך בלבול - תחושות לעיתים הגוף מתקשה להבחין בין רעב לבין תחושות כמו לחץ, כעס, עצב, בדידות או אפילו צמא – ולכן אנחנו מפרשים אותן כרעב.

איך שומרים על איזון תזונתי גם בתקופה לא יציבה?

לדברי אורבך, גם בתקופות מורכבות ניתן לשמור על תזונה מאוזנת יחסית והיא אף חשובה במיוחד במצבי לחץ.

הנה כמה כללים שיכולים לעזור:

• לבנות סדר יום, גם אם השגרה משתנה.

• לקבוע שעות אכילה קבועות ככל האפשר כדי למנוע נשנושים בלתי פוסקים.

• לשמור על קשר עם אנשים קרובים, שיחה טובה לפעמים יעילה יותר מנשנוש.להכניס פעילות גופנית קלה לשגרה, אפילו תרגילים קצרים בבית.

• להקפיד לשלב פירות וירקות טריים במהלך היום.

• לשתות מספיק מים ולהימנע ככל האפשר ממשקאות ממותקים, שעלולים דווקא להגביר תחושת סטרס ועייפות.

• לשלב פחמימות מורכבות המשמרות רמות סרוטונין בגוף.

• סרוטונין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) חיוני המשפיע על מצב הרוח, השינה, התיאבון, העיכול ותפקודים קוגניטיביים. רובו מיוצר במערכת העיכול (כ-90%) וחלקו במוח, ורמות תקינות שלו מקושרות לתחושת רוגע.

• מומלץ לצמצם ככל האפשר חטיפים מתוקים או מלוחים, שמגבירים אכילה לא מודעת.

מה כדאי שיהיה בכל ארוחה?

אורבך ממליצה שכל ארוחה תכלול שילוב מאוזן של רכיבי מזון:

1. מקור לחלבון איכותי - כמו מוצרי חלב, עוף, הודו, בשר בקר רזה או דגים (גם משומרים).
2. שומן איכותי - שמן זית, טחינה או אבוקדו.
3. פחמימה מורכבת - לחם מדגנים מלאים, אורז מלא, כוסמת, חיטה מלאה או שיבולת שועל.
4. ירק או פרי טרי.

לא רק משקל - גם חוסן נפשי

"תזונה נכונה חשובה תמיד", מסכמת אורבך. "אבל בתקופות של לחץ היא חשובה אפילו יותר. היא לא רק מסייעת למנוע עלייה או ירידה לא רצויה במשקל, אלא גם מספקת לגוף ולנפש את האנרגיה הדרושה כדי להתמודד עם מציאות מורכבת".

לדבריה, דווקא בימים שבהם נדמה שהכול יצא משגרה, שמירה על הרגלי אכילה מאוזנים יכולה להיות עוגן קטן של יציבות.