הגיעה לבית החולים בגלל מחלה בכלי הנשימה - ועברה כריתת אצבעות בידיים וברגליים

אישה שאובחנה במחלה בקנה הנשימה טוענת כי כתוצאה מרשלנות רפואית של בית החולים רמב"ם שבו טופלה במשך שנתיים, קטעו הרופאים את אצבעותיה בידיים וברגליים. "השמים נפלו עליי", סיפרה ליסה (שם בדוי) ל-N12. "אני רוצה שרופאים יהיו זהירים יותר. האצבעות שלי כבר לא יחזרו, אבל אולי יהיה אפשר למנוע את המקרה הבא". בתביעה שהגישה נגד בית החולים ומשרד הבריאות היא תובעת כ-2.5 מיליון שקלים.

לפני שבע שנים, בגיל 40, ליסה הגיעה לטיפול בבית החולים לאחר שסבלה משיעולים דמיים. כעבור כמה בדיקות היא אובחנה עם עמילואידוזיס בקנה הנשימה - מחלה נדירה שבה חלבון לא תקין מצטבר ברקמות ופוגע בדרכי הנשימה. לדבריה, התסמינים של המחלה לא פגעו בשגרת יומה, ולעיתים נדירות הייתה סובלת משיעולים דמיים. בבית החולים רמב"ם, כך לפי כתב התביעה, כבר בבדיקה הראשונה שבה אובחנה המחלה, נמצא כי הרירית בסמפונות שמתחברות לריאות היא "פריכה ומדממת בקלות". לטענת ליסה, ממצאים אלה - לפיהם יש לה נטייה לדמם בקלות - היו צריכים לשמש כנורות אזהרה לרופאים בכל הנוגע להמשך הטיפול בה.

"אחרי הבדיקה הזו, אמרו לי כל 3 חודשים לבוא למעקב, כי אין טיפול רפואי לזה, ושזו כמו חתונה קתולית לכל החיים", מספרת ליסה. מאותו שלב כל כמה חודשים פקדה ליסה את מרפאת הריאות בבית חולים רמב"ם - שם עשו לה בדיקות ברונכוסקופיה - בדיקות פולשניות שמאפשרות לרופא להסתכל ישירות לתוך דרכי הנשימה, באמצעות מכשיר דק וגמיש שמכיל מצלמה.

במשך השנתיים האלה, בוצעו לליסה 7 בדיקות כאלה, כאשר הבדיקה האחרונה בוצעה עם ניפוח בלון במטרה להרחיב היצרות דרכי האוויר, תוך לקיחת ביופסיה מדופן דרכי הנשימה. במהלך הבדיקה האחרונה ליסה החלה לדמם באופן מסיבי, ונוצרה שרשרת סיבוכים, שבמסגרתם אף נאלצה להתחבר למכשיר אקמו, כשהיא מורדמת ומונשמת במשך חודשיים.

ליסה טענה בכתב התביעה שהוגש על ידי עורכות הדין גלית קרנר ורות אדיב: "הליך זה, שנעשה בניגוד לכל אינדיקציה רפואית סבירה ובידיעה ברורה של הצוות הרפואי שמדובר בדרכי נשימה פריכות ומדממות - בוצע ברשלנות". לפי התביעה במהלך הדרדרות זו, המשיך הצוות הרפואי ברמב"ם, לערוך לליסה 16 בדיקות ברונכוסקופיה נוספות, חלקן ללא אישורה או הוריה כשבמהלך תקופה זו ליסה ממשיכה לדמם מדרכי הנשימה.

כעבור כחודש הרופאים הבחינו כי האצבעות ברגליה מתחילות להכחיל ושיש התפתחות של נמק בקצוות הגפיים של המטופלת. לדברי ליסה, אחרי כמה בדיקות הומלץ לה על ידי אורוטופד בבית החולים לכרות את הרגליים מתחת לברכיים שלה וחלק מכפות ידיה. בשלב הזה ליסה החליטה לעבור לטיפול בית חולים אחר.

"אחרי כמעט חודשיים שאני מורדמת ומונשמת, קמתי כשכל האצבעות שלי בידיים וברגליים שחורות, לכי תתמודדי עם זה שהחיים שלך נעצרים לפני גיל 43. למשפחה שלי קראו 3 פעמים להיפרד ממני", סיפרה ליסה. המטופלת טוענת כי אם הייתה יודעת שההליכים הרפואיים שבוצעו בה היו מעמידים בכזה סיכון - הייתה מסרבת. "לא הסבירו לי את הסיכונים האלה, אם הייתי יודעת שיש סיכון ולו קטן לא הייתי בוחרת את הטיפול הזה כי החיים שלי עד אז היו רגילים: עבדתי ולמדתי לתואר שני".

מאז שכרתו לה את האצבעות בגפיים היא נזקקת לדבריה לעזרת הזולת. היא הפסיקה ללמוד לתואר שני, ועובדת בשליש משרת הוראה. "החיים שלי קשים. כל בוקר לראות את הידיים והרגליים שלי, וצריכה שאימא תטפל בי - זה לא חיים. כשאני הולכת ברחוב אני מחביאה את הידיים. אני מתעייפת בקלות וצריכה כיסא גלגלים למרחקים ארוכים"..

עו"ד גלית קרנר, שמייצגת את ליסה, אמרה ל-N12: "בית החולים רמב"ם ידוע במקצועיות ובאחריות שלו כלפי המטופלים ויש לקוות כי המקרה הספציפי שבו הטיפול היה רשלני לא יחזור לעולם. על אף שהיה ידוע לצוות הרפואי על סכנתה של מרשתי לדימום, היא אולצה ללא הסבר, ללא שהוצגו לה סיכונים או חלופות, לעבור 24 ניתוחים מיותרים שסיכנו את חייה עד כי הרע מכל קרה - כריתת כל אצבעות הידיים והרגליים שלה בגיל כה צעיר".

מבית רמב"ם נמסר בתגובה: "כתב התביעה הגיע אלינו ונגיב עליו בהרחבה בבית המשפט. צר לנו לשמוע שהמטופלת החליטה לתבוע את בית החולים, מכיוון שבמסגרת הטיפול בה נעשו מאמצים עילאיים על ידי צוותים רב תחומיים, במקביל לייעוץ עם מומחים ארציים ובין-לאומיים לטיפול במצבה הנדיר.

"לצערנו הרב התובעת סובלת מנכות קשה אך למיטב שיקולנו הרפואי היא קיבלה את הטיפול הטוב ביותר שיכלה לקבל בכל בית חולים בעולם, וחייה ניצלו ממצב כמעט ודאי של תמותה במהלך האשפוז. אנו מבינים את סיבלה הרב, אך סבורים כאמור שלא הייתה במקרה זה רשלנות רפואית - להיפך. אנו מאחלים לה בריאות שלמה פיזית ונפשית".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תגובה תינתן כמקובל בבית המשפט".