מחקר חדש: זה מה שגורם לילדים שלכם לחלות באסתמה - וזה הפיתרון המפתיע

מחקר חדש מצביע על כך שהסביבה שבה ילדים גדלים משפיעה באופן משמעותי על הסיכון שלהם לפתח אסתמה. על פי הנתונים, חשיפה ללחות ועובש בבית או לזיהום אוויר כבד בשכונת המגורים מעלים את הסיכון למחלה, בעוד שגידול של כלב בבית - דווקא מפחיתה את הסיכון.

המחקר פורסם בימים האחרונים בכתב העת Environmental Epidemiology והתבסס על נתונים של יותר מ-6,400 ילדים שנולדו בין השנים 1987 ל-2016. הילדים השתתפו בתוכנית ארוכת טווח של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית שבחנה כיצד גורמים סביבתיים משפיעים על בריאות הילדים לאורך השנים.

עיקרי הממצאים

• ילדים שגדלו בבתים שבהם תועדו נזקי רטיבות או רמות לחות גבוהות היו בסיכון גבוה בכ-17% לפתח אסתמה, בהשוואה לילדים שגדלו בבתים יבשים ותקינים. לחות בבית עלולה לעודד התפתחות של עובש ופטריות, הידועים כגורמים המעוררים תגובות דלקתיות בדרכי הנשימה.
• מגורים בשכונות שבהן ישנן רמות גבוהות של זיהום אוויר חלקיקי העלו את הסיכון לאסתמה בכ-48%. חלקיקים מזהמים זעירים, הנפלטים בין היתר מכלי רכב, מפעלי תעשייה ושריפות, חודרים לעומק מערכת הנשימה ועלולים לגרום לדלקת כרונית ולהגברת רגישות דרכי האוויר.
• כאשר שני הגורמים הופיעו יחד, גם בית לח וגם זיהום אוויר כבד בסביבה, הסיכון כמעט הוכפל ולטענת החוקרים נרשמה עלייה של 95% בסיכון לחלות באסתמה בילדות.
• החוקרים הדגישו כי המחקר כלל אוכלוסיות מגוונות מבחינה דמוגרפית וגיאוגרפית, ונפרש על פני כמה עשורים. הממצאים הוכיחו שכל אחד מהגורמים מעלה את הסיכון בפני עצמו, אבל כשהם מופיעים יחד ההשפעה חזקה הרבה יותר.

השפעת הכלבים

• אחד הממצאים המסקרנים במחקר נוגע דווקא להשפעה המגינה של כלבים. ילדים שגדלו בבית עם כלב נהנו מירידה של כ-19% בסיכון לפתח אסתמה. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לחתולים או לקרדית האבק לבין הסיכון למחלה.
• ההסבר האפשרי הוא ככל הנראה "תיאוריית החשיפה המוקדמת" שלפיה ילדים שנחשפים ליותר מיקרואורגניזמים בשנים הראשונות לחייהם מפתחים מערכת חיסון מאוזנת יותר. הרעיון שחשיפה מוקדמת למגוון רחב של מיקרואורגניזמים מסייעת להבשלה תקינה של מערכת החיסון ומפחיתה נטייה לאלרגיות ולאסתמה.
• כלבים, יותר מחיות מחמד אחרות, יוצאים החוצה, באים במגע עם בוץ, חול, דשא וצמחייה, ומכניסים לבית מגוון חיידקים שאינם בהכרח מזיקים, אך עשויים "לאמן" את מערכת החיסון של הילד.
• עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין לראות בכלב "תרופה" לאסתמה, אלא גורם סביבתי נוסף שעשוי להשפיע על הפחתת הסיכון. ד"ר אקיהירו שירושיטה, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ונדרבילט בטנסי שבארצות הברית, שהיה החוקר הראשי: "כדי להבין באמת כיצד ניתן למנוע אסתמה בילדים, צריך להסתכל על מכלול הסביבה שבה הילד חי - גם האוויר שהוא נושם מחוץ לבית וגם התנאים בתוך הבית עצמו. בחינה משולבת של הגורמים מספקת תמונה מדויקת יותר של גורמי הסיכון ומאפשרת לגבש אסטרטגיות מניעה יעילות יותר".

אסתמה היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות בילדות, ועלולה להשפיע על איכות החיים, התפקוד היומיומי וההיעדרויות ממסגרות חינוך. לעתים המחלה מתפתחת בגיל מאוחר יותר, למשל בגיל ההתבגרות ואפילו אחרי גיל 12. במקרים מסוימים, אסתמה חמורה עלולה להיות מחלה מסכנת חיים, במיוחד כאשר אינה מאוזנת כראוי.

כיום, קיימים טיפולים מתקדמים המכוונים ישירות לתהליכי הדלקת שמלווים את האסתמה וגורמים לתסמינים כמו קוצר נשימה, שיעול והתקפים חוזרים. טיפולים ביולוגיים חדשים פועלים נגד חלבונים מרכזיים בתהליך הדלקתי, מפחיתים את רמת הדלקת בדרכי הנשימה וכך מסייעים להפחתת התסמינים ולהקטנת תדירות ההתקפים.