הצו נחתם אחרי שורת הפרסומים ב-N12 ובמהדורה המרכזית: כך ישראל תיאבק בשריפות המזהמות מהשטחים

תושבי קו התפר והסביבה סובלים בשנים האחרונות מזיהום אוויר חמור, עד כדי המלצה לא לצאת מהבית בשעות מסוימות, זאת כתוצאה משריפת פסולת ביהודה ושומרון. בעקבות שורת פרסומים ב-N12 ובמהדורה המרכזית ובמטרה להילחם במטרד חתם מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, לבקשת שר הביטחון כ"ץ, על תיקון לצו הביטחון נגד איום שריפות הפסולת – והאכיפה תחל באופן מידי.

בהודעת משרד הביטחון נמסר כי הצו המתוקן מאפשר תפיסה והחרמה מנהלתית של רכבים, ציוד ואמצעים המשמשים להובלת פסולת, להצתות ולהשלכת פסולת בלתי חוקית – פעולות שגורמות לזיהום חמור, לפגיעה בבריאות הציבור ולסיכון ממשי של אזרחי ישראל. לראשונה, ניתנים לגורמי האכיפה כלים אפקטיביים לפגיעה ישירה בתשתית של העבריינים.

שר הביטחון ישראל כ"ץ מסר: "ההנחיה שלי לצה"ל היא ברורה: להפעיל את הצו ולאכוף באופן אגרסיבי נגד כל עבריין שלוקח חלק באיום שריפת הפסולת, עד למיגור התופעה".

במשרד הביטחון מדגישים תופעת שריפות הפסולת הוגדרה כפגיעה בביטחון הלאומי של מדינת ישראל ומדובר בשינוי תפיסתי שהופך את המאבק בתופעה למאמץ ביטחוני־לאומי כולל. המהלך הוא יישום של מדיניות שר הביטחון, שנקבעה בדיון חירום שקיים יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ וראשי הרשויות, וכללה הנחיות להפעלת אכיפה, הקצאת משאבים ושימוש בסמכויות חריגות לצורך יצירת הרתעה ממשית וקטיעת התמריץ הכלכלי לעבריינים.

המציאות הבלתי נסבלת של התושבים

בשוהם וביישובים הסמוכים מדווחים על מציאות יומיומית קשה. ריח חריף של עשן עדיין ממלא את האוויר בשכונת הדרים בשוהם, יותם צוקר, תושב שכונת הדרים ואחד ממובילי המאבק הציבורי נגד הזיהום, אמר ל-N12: "אנחנו חיים את זה כבר חודשיים. כל ערב, סביב שבע, מתחילים לראות את זה במדידות. יש אזורים שסובלים יותר ויש פחות, אבל התופעה יומיומית".

לדבריו, התושבים נאלצו להקים מערך ניטור עצמאי לריכוזי בנזן – חומר מסרטן מוכר: "המקסימום שמדברים עליו זה בערך חמישה מיקרוגרם, ואנחנו רואים לפעמים 20 ו-25. אלה מספרים לא נורמליים. אנשים סוגרים את הבתים, קונים מסננים, ויש פחד אמיתי, במיוחד כשצריך לשלוח ילדים לגנים בבוקר".

אורי, תושב השכונה ואב לשלושה, סיפר ל-N12 על הפגיעה הקשה בשגרת החיים: "עברנו לשוהם כדי לגדל כאן את הילדים, ובארבעה החודשים האחרונים נפלנו קורבן לזיהום נוראי".

לדבריו, מדובר באיום ביטחוני לכל דבר: "זה יותר גרוע מכל רקטה או טיל, כי זה פוגע בהרבה יותר אנשים. אם היו אומרים שיש מתקפה כימית – היו פועלים מיד. זה בדיוק מה שקורה כאן – מתקפה כימית יומיומית".

"הבן שלי אסתמטי ומאז שהזיהום התחיל הוא לא מפסיק להשתעל", הוסיף. "זה כבר הוביל לדלקת ריאות. גם התינוקת והילדה הקטנה משתעלות. בבוקר אתה לא יודע אם לשלוח לקייטנה, אם לצאת לעבודה. זה פשוט סיוט, אי אפשר לחיות ככה".

למה בשטחי הרשות שורפים את הזבל ולא מטמינים?

• קיימים שני אתרי הטמנת פסולת מוסדרים בשטחי הרשות הפלסטינית: אחד נמצא ליד ג'נין והשני ליד בית לחם.
• למעשה, כל אזור מרכז השומרון נותר ללא פתרון לפסולת.
• על מנת לצמצם עלויות פעמים רבות הפסולת מוצתת בשטח וכדי להוריד את הנפח שלה.
• הצבא שם הרבה יותר מחסומים מאז 7 באוקטובר, ולכן התמריץ השלילי לעבור על החוק, ולהטמין בשטח. אם בעבר נסיעה לאתר הטמנה לקחה כחצי שעה, כיום היא יכולה לקחת גם שעה וחצי.

המספרים שמאחורי הסירחון וזיהום האוויר

• 180,000 טונות של פסולת מושלכות בשנה לעשרות מזבלות פיראטיות ביהודה ושומרון.
• 45% מכלל הפסולת הפלסטינים נשרפת בסמוך לקו התפר.
• כ-50,000 טונות של פסולת ישראלית בשנה נזרקת ונשרפת בשטחים פלסטיניים.
• הסיבה: קבלני אשפה מנסים להוזיל עלויות ומשליכים את הזבל בשטחי הרשות.