"פציעה שלא תמיד רואים": הפגיעה הקשה מהטילים האיראניים

הזירות בערד ובדימונה שספגו פגיעות ישירות נראות כמו אזורים מוכי אסון. בין הבניינים הישנים של חסידות גור בערד ובלב השכונה הדימונאית נוצר הרס סביבתי שקשה לתפוס. 115 פצועים בערד, ועוד 59 בדימונה טופלו בעקבות נפילות הטילים האיראניים. אולם מעבר לשברים או לרסיסים הגלויים לעין, מסתתר איום רפואי מתוחכם הרבה יותר, כזה שאינו מותיר סימנים על העור אך עלול להוביל לקריסת מערכות: פציעת ההדף.

"הדף, השם השני שלו הוא 'רוח הפצצה'", מסביר פרופסור ירון בר לביא, מנהל אגף טיפול נמרץ היוצא בקריה הרפואית רמב"ם ויו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ. בר לביא, מבכירי המומחים בישראל בתחום הטראומה וההרדמה, מנתח את המנגנון הפיזיקלי האכזרי שהפך אתמול עשרות תושבים בנגב לפצועים בדרגות קושי שונות.

המלכודת שבין הקירות

לדברי פרופסור בר לביא, האירועים בערד ובדימונה ממחישים מדוע פגיעה באזור בנוי היא הרסנית פי כמה מפגיעה בשטח פתוח. "ברגע שחומר מוצק כמו 500 קילוגרם של TNT הופך לגז בנפח אדיר, הוא מייצר גל לחץ גבוה מאוד, שמיד אחריו מגיע גל של תת-לחץ (ואקום)", הוא מסביר. "בשטח פתוח זה גל אחד, אבל בתוך העיר הקירות מחזירים את הלחץ. נוצרים גלי לחץ משניים שחוזרים אל הנפגע שוב ושוב, מה שמחמיר משמעותית את כמות הנזק".

העובדה שהטיל בערד נפל בדיוק בין בניינים בני ארבע קומות יצרה מעין "מסדרון הדף". בעוד שהקירות תוחמים חלק מהאנרגיה, הם גם הופכים למקור לסכנה משנית - משבירת שמשות ועד פגיעה ביציבות המבנה. "בלוק שלם יכול להיפגע באופן משמעותי מפצצה כזו", אומר בר לביא. "גם מי שנמצא בבניין מרוחק יחסית יכול להיפצע רק מהזכוכיות שעפות כתוצאה מהלחץ".

פציעה רב-ממדית: מה קורה בתוך הגוף?

הקושי הגדול ביותר עבור צוותי הרפואה שפעלו אתמול בזירות הוא האופי החמקמק של הפגיעה. "זו פציעה שלא תמיד רואים מבחוץ", אומר פרופסור בר לביא. "בכל מקום בגוף שבו יש מגע בין אוויר לרקמה הלחץ הזה הופך לאויב. עור התוף, הריאות והמעיים הם האזורים הרגישים ביותר. האוויר נדחס פנימה בעוצמה ואז מתפשט בבת אחת כשהוואקום מגיע, והכוחות הללו פשוט קורעים את הרקמות מבפנים".

פרופסור בר לביא מגדיר את פציעת ההדף כ"אירוע רב-ממדי": לא מדובר רק בגל הלחץ, אלא בשרשרת של אירועים המתרחשים בשבריר שנייה:

• ההדף הישיר: קריעת איברים פנימיים המכילים אוויר.
• פגיעות חום: אש ועשן הגורמים לכוויות ולחנק.
• חפצים מתעופפים: רסיסים, אבנים וחפצים שהופכים לקליעים.
• הטחת הגוף: האדם עצמו עף מהלחץ ומוטח בעוצמה בקירות או בעצמים קשיחים.

"זה הרבה יותר מורכב משבר פתוח ברגל", הוא קובע. "מי שרואה פצוע במיון עשוי לחשוב שהוא בסדר, אבל הנזק במעיים או בריאות מתפתח לאט. מה שרואים בקבלה הוא לא מה שיהיה בעוד שעתיים. פציעות כאלו יכולות להוביל לתסחיפי אוויר או שומן, שמחייבים לעיתים טיפול בתא לחץ כדי לצמצם את הנזק".

"באירועים בערד ובדימונה ראינו גם סכנות משניות, כמו פיצוץ בלוני גז או דלק במכוניות, שמייצרים אפקטים נוספים של הדף בתוך אזור המגורים". העדויות מהשטח מחזקות את דברי בר לביא. יבין, תושב דימונה שחילץ פצועים, סיפר על אדם שנפצע מהדף בקומה השנייה של בניין. בערד, הנזק נגרם למבנים ישנים ללא ממ"דים, מה שהשאיר את התושבים חשופים ל"רוח הפצצה" גם אם לא ספגו פגיעה ישירה מרסיס.

הדרך לשיקום

הטיפול בפצועי ההדף דורש "חשדנות רפואית" גבוהה. לדברי בר לביא, פרוטוקול הטיפול כולל ביצוע סי-טי (CT) כל-גופי כבר בשלב הראשון כדי לאתר פגיעות סמויות. "הנזקים לטווח ארוך יכולים לכלול זיהומים קשים, איבוד דם פנימי ותסחיפים. הניטור חייב להיות ממושך ועמוק". לסיום, פרופסור בר לביא מבקש להעביר מסר של זהירות: "העובדה שמישהו נראה בסדר חיצונית לאחר פיצוץ כזה אינה ערובה למצבו. פציעה רב-ממדית דורשת אבחנה מעמיקה. לפעמים השקט של הפצוע הוא הסימן המדאיג ביותר".