הצוות ניתח את החולה למרות שהחלימה – והיא נפטרה

התחיל כהצלחה רפואית והסתיים במוות: בתביעת רשלנות שהוגשה באחרונה מתואר סיפורה של שושי (שם בדוי), אישה בת 74, עצמאית וצלולה, שאושפזה בבית חולים גדול לצורך תיקון מפרצת באבי העורקים הבטני. לפי המתואר, הניתוח עבר בהצלחה ושושי הועברה להתאוששות. אולם יממה לאחר מכן היא החלה לסבול מהפרעה קלה בדיבור ובעקבותיה הועלה חשד לאירוע מוחי חולף (TIA). לאחר סדרת בדיקות, צוות הנוירולוגיה חשב כי המצב יציב ויש להמשיך בטיפול תרופתי-שמרני בלבד.

אלא שאז, לפי התביעה, החלה שרשרת החלטות תמוהה: בעוד שושי משתחררת לביתה במצב טוב, הופיעה בתיקה הרפואי הערה של רופא בכיר מצוות כלי הדם, ובה נטען כי בבדיקת ה-CTA נצפה "קריש דם צף" (Floating Thrombus). לפי הנטען, למרות שבפענוח הרדיולוגי הרשמי של אותה בדיקה לא היה כל אזכור לממצא כזה, צוידה המנוחה בהזמנה לאשפוז חוזר לצורך ניתוח נוסף להוצאת הקריש שסבלה ממנו לכאורה.

"למעשה, בבוקר הניתוח לא הייתה למערכת הרפואית שום הוכחה לקיומה של בעיה המצריכה התערבות פולשנית", טוענת עוה"ד מורן אברהמי יום-טוב, מומחית לרשלנות רפואית המייצגת את המשפחה. "ביום הניתוח בוצעה לה בדיקת CTA עדכנית כדי לאתר את המיקום המדויק של אותו קריש דם. פענוח של רדיולוג בכיר בבית החולים היה חד-משמעי: לא נמצאה כל עדות להצרות, לדיסקציה (קרע בשכבה הפנימית של דופק אבי העורקים) או לקריש דם. "מוצא כלי הדם הגדולים שמור", נכתב בדוח הרפואי.

לדבריה, למרות הממצאים המרגיעים וחרף העובדה שמדובר במטופלת בת 74 שכל ניתוח נוסף עבורה מהווה סיכון משמעותי היא הוכנסה בשנית לחדר הניתוח. אברהמי יום-טוב הוסיפה כי הניתוח השני כבר לווה בקשיים טכניים משמעותיים ובניסיונות צנתור כושלים. "שעות ספורות לאחר סיום הפעולה, בעוד המנוחה שוהה בהתאוששות, חלה הידרדרות קשה ומהירה במצבה והיא אובחנה עם טמפונדה לבבית (הצטברות דם קטלנית בשק הלב)". בתביעה נטען כי לאחר מאמצי החייאה ממושכים שארכו למעלה מארבע שעות נקבע מותה.

"הכניסו אישה בת 74 לחדר ניתוח כשהבדיקה מאותו הבוקר מראה שהיא בריאה"

במכתב חריף שהגישה עורכת הדין אברהמי יום-טוב היא תקפה את ההחלטה להמשיך בניתוח בניגוד לממצאים: "מדובר במקרה שבו המערכת פעלה בניגוד גמור לכל היגיון רפואי", טענה. "הכניסו אישה בת 74 לחדר ניתוח כשהבדיקה מאותו הבוקר מראה שהיא בריאה. במקום לעצור ולחשב מסלול מחדש, בייחוד לנוכח גורמי הסיכון שלה, הם בחרו בדרך פולשנית ומסוכנת שהתבררה כמיותרת וקטלנית. זו פגיעה אנושה בזכות להסכמה מדעת – המשפחה מעולם לא עודכנה שהבדיקה שלפני הניתוח יצאה תקינה".

חוות דעת של מומחה בכיר שצורפה למכתב הדרישה חיזקה את הטענות הקשות: "לא קיימת הצדקה רפואית בעולם לביצוע הליך פולשני כאשר בדיקת ההדמיה מאותו הבוקר שוללת את קיום הבעיה," קבע המומחה. "ברגע שפענוח ה-CTA הראה כי 'מוצא כלי הדם שמור' וללא עדות לקריש, הצוות היה חייב לבטל את הניתוח. ההחלטה להמשיך בביצוע צנתור מורכב בתנאים אלו היא רשלנית מיסודה; מותה של המנוחה הוא תוצאה ישירה של פעולה כירורגית שהייתה לא רק מסוכנת, אלא פשוט מיותרת לחלוטין".

למרות מורכבות התיק וגיל המנוחה (פרמטר שלטענת העו"ד מוסדות רפואיים משתמשים בו לעיתים קרובות כדי להפחית בגובה הפיצוי), עוצמת הראיות שהציגה עו"ד אברהמי יום-טוב הובילה לכך שבתוך פחות משנה מיום האירוע, וללא צורך בניהול תביעה משפטית ארוכה ומתישה, הושג הסדר פשרה ובמסגרתו שילם בית החולים פיצוי על סך 525,000 ש"ח ליורשי המנוחה.