הנזק הבריאותי של יותר ממחצית הלוחמים במלחמה: ירידה בשמיעה וטנטון
תחושת אטימות באוזניים, שמיעת צפצופים, רגישות יתר לרעש וירידה בשמיעה - אלו חלק מההשלכות הבריאותיות של המלחמה • במחקר שנערך לאחרונה ובדק למעלה מ-200 חיילים שנחשפו לרעשי פיצוצים נמצא כי למעלה מ-50% מהנבדקים סובלים מפגיעה במערכת השמע • "ביצענו ירי לעבר חשודים בלבנון ומאז אני שומע צפצופים", סיפר חגי ל-N12
למעלה ממחצית מהלוחמים שנחשפו לרעשי לחימה סובלים מירידה בשמיעה, טנטון, תחושת אטימות באוזניים ורגישות יתר לרעש. כך עולה ממחקר חדש של המרכז הרפואי שיבא. גם בקרב לוחמים ששמיעתם נמצאה תקינה בבדיקת שמיעה סטנדרטית, שיעור ניכר דיווח על תסמינים שמיעתיים – הפגיעה הבלתי נראית של המלחמה.
מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי שיבא ופורסם בכתב העת המדעי הבין-לאומי European Archives of Otorhinolaryngology, חושף ממצאים מדאיגים בנוגע להיקף הנזק השמיעתי שנגרם לחיילים בעקבות חשיפה לרעש לחימתי במהלך המלחמה: למעלה מ-50% מהחיילים שנבדקו סובלים מפגיעה במערכת השמע – גם כאשר תוצאות בדיקת השמיעה הסטנדרטית תקינה.
המחקר, שנערך במכון שמיעה, שפה ודיבור בשיבא בהובלת פרופסור יעל הנקין וצוות של קלינאיות תקשורת ורופאי אף אוזן גרון, כלל קרוב ל-200 חיילים ומילואימניקים צעירים שנחשפו לרעשי פיצוצים, ירי וחבלות הדף.
חגי שטרן שמשרת במילואים בגדוד 8207 סיפר בשיחה עם N12: "עשיתי 350 ימי מילואים במלחמה האחרונה. בחודש ביוני האחרון הוקפצנו לגבול לבנון, שם ביצענו ירי לעבר חשודים. כתוצאה מהירי התחלתי לשמוע צפצופים באוזניים. בהתחלה אמרו לי שזה יעבור אבל בבדיקת שמיעה נמצא שחוויתי ירידה בשמיעה, מאז האירוע אני סובל מטנטון ואני מבין שזה הולך ללוות אותי לתמיד. טנטון נשמע כמו צליל 'ביפ' מתכתי וארוך; אני שומע אותו באוזן שמאל ללא הפסקה. יש לי עוד כמה חברים מהפלוגה שנפגעו בשמיעה ושיש להם טנטון".
אמיר מילר, עשה יותר מ-300 ימי מילואים מאז שפרצה המלחמה, סיפר ל-N12: "היינו בגבול הצפון והיה אירוע שבו ירינו טילים ומאותו רגע השמיעה שלי נפגעה. מאז ועד היום יש לי כמה תדרים שאני לא שומע, יש צפצוף באוזן שמאל שלא עובר ולפי הרופאים זה גם לא ישתפר, אלא רק יכול להחמיר עם הזמן. במקומות רועשים זה פחות מפריע אבל כשאני במקום שקט, אני שומע את הצפצוף יותר וזה מוציא אותי מריכוז ומפריע. כל פעם כשאני ליד מים זורמים ומישהו מנסה לדבר איתי - אני לא שומע בכלל".
כחלק מהמאמץ להבין ולאתר את הפגיעה הבלתי נראית הזו, פיתחו בשיבא פרוטוקול אבחוני שלא היה קיים טרם פרוץ המלחמה. הפרוטוקול משלב, לצד בדיקות שמיעה סטנדרטית, גם בדיקת שמיעה בתדרים גבוהים במיוחד, בדיקת תפקוד של תאי השיער באוזן הפנימית ומעקב אחר תסמינים כגון טנטון, תחושת אטימות באוזניים, רגישות יתר לצלילים חזקים וקשיים בהבנת דיבור בסביבה רועשת.
הנתונים שפורסמו מראים כי כ-56% מהחיילים שנבדקו סבלו מירידה בשמיעה בתדרים הסטנדרטיים ו/או הגבוהים במיוחד, ורבים דיווחו על תסמינים שמיעתיים משמעותיים, גם כאשר תוצאת בדיקת השמיעה הסטנדרטית הייתה תקינה.
חלק מהחיילים טופלו באמצעות סטרואידים דרך הפה, סמוך למועד החשיפה והראו שיפור בשמיעה, בעיקר בתדרים הגבוהים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש להיזהר מהסקת מסקנות חד משמעיות לגבי יעילות הטיפול. בחלק מהמקרים בהתאם לחומרת לקות השמיעה הותאמו מכשירי שמיעה, והסובלים מטנטון טורדני הופנו לסדנאות טיפוליות להפחתת טורדנות הטנטון בשיטות CBT או ACT כחלק מהליך השיקום.
הנקין, מנהלת מכון שמיעה, שפה ודיבור ושירות ההפרעות בתקשורת בשיבא הסבירה: "אנחנו יודעים שישנם אלפי לוחמים שנחשפו לרעש לחימתי ונפגעו – חלקם אובחנו וטופלו, אך רבים אחרים לא. חשוב להבין שהפגיעה במערכת השמע אינה תמיד מזוהה בבדיקת השמיעה הסטנדרטית. אבחון מוקדם ומקיף חיוני לשיקום ולהתמודדות עם התסמינים הפוגעים באכות החיים. המטרה שלנו לאפשר אבחון ושיקום מיטביים ולחזק את המודעות הציבורית להשלכות ארוכות הטווח של חשיפה לרעש לחימתי".