הסיכון למטיילים מישראל עולה: צ'יקונגוניה, חצבת וצהבת A מתפשטות באירופה

כמה מחלות זיהומיות הקיימות באופן קבוע באירופה נמצאות השנה בעלייה חריגה ביחס לשנים קודמות, ונוסף לכך מתועדות התפרצויות של מחלות שלא נראו עד כה באירופה. לדברי ד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות באיכילוב, הקבוצה הראשונה היא של מחלות המועברות על ידי יתושים, אחת מהן היא קדחת מערב הנילוס הקיימת באירופה כבר שנים רבות. "השנה יש תחלואה גבוהה באירופה ביחס לשנתיים הקודמות, ההתפרצויות המשמעותיות ביותר השנה מתועדות באלבניה, בולגריה, צרפת, יוון, הונגריה, איטליה, רומניה, ספרד, וסרביה, גם באזורים מסוימים במדינות הללו שלא היו נגועים בעבר".   

בישראל הייתה, לדבריה, בשנה שעברה התפרצות קשה ביותר של קדחת מערב הנילוס, עם כ-900 מקרים שאובחנו, יותר מ-600 אשפוזים ו-72 חולים שנפטרו מהמחלה, לעומת 2024 באירופה, שם לא דווחו מספרים חריגים, ואילו השנה באירופה דווחו מספרים גבוהים לעומת כמעט היעדר מקרים בישראל.  

ד"ר פארן מציינת כי מחלות המועברות על ידי יתושים מושפעות משינויי האקלים ומטמפרטורות גבוהות. "אך בשנה שעברה בישראל נבעה התחלואה הגבוהה ככל הנראה ממפגעים תברואתיים".   

צ'יקונגוניה - יש פוטנציאל להתפרצות הנגיף גם בישראל 

מחלה ויראלית נוספת שמועברת על ידי יתושים היא צ'יקונגוניה, שבאירופה מועברת על ידי יתוש הנמר האסייתי. ד"ר פארן מסבירה כי נגיף הצ'יקונגוניה גורם למחלת חום עם דלקות וכאבי מפרקים קשים. זוהי מחלה שהתגלתה בשנות ה-50 באפריקה ואחר כך באסיה, וב-2013 הגיעה גם למרכז ודרום אמריקה, והשנה יש הופעה חריגה של מקרים מקומיים של המחלה באיטליה ובצרפת. לדבריה, תיירים החולים בנגיף חוזרים לאירופה, שם יתושים מקומיים עוקצים אותם ומעבירים את המחלה לאוכלוסייה שלא נחשפה אליה. "התופעה מחריפה בשל עלייה במספר המטיילים, במקביל להתחממות ושינויי אקלים התורמים לשגשוג יתושים". גם בסין השנה יש התפרצות גדולה של המחלה עם כ-10,000 מקרים עד כה, ובאירופה 27 מקרים של התפרצויות באיטליה ובצרפת, שהן שיא חדש עבור היבשת. "יתוש הנמר האסייתי קיים גם בישראל, כך שיש פוטנציאל הדבקה מקומית בנגיף כתוצאה מחזרה של מטיילים עם המחלה".   

ד"ר פארן מסבירה שמחלת הצ'יקונגוניה חולפת תוך ימים מספר, אבל אצל חלק מהחולים יכולה להישאר מחלת מפרקים שעלולה להחריף כחודשיים לאחר ההדבקה. "צ'יקונגוניה ודנגי יכולות תאורטית להגיע לישראל דרך מטיילים ולגרום למקרים של הדבקה מקומית משום שהמעביר - יתוש הנמר האסייתי - נמצא בישראל. במצב מתקדם יותר המחלות יכולות להפוך למחלות שקיימות בישראל". 

לצד זאת, השנה ישנה עלייה גם בנגיפים אחרים כמו צהבת A - מחלה נגיפית שפוגעת בכבד. ההדבקה מתרחשת כאשר הנגיף, המופרש בצואת אדם חולה, עובר דרך מזון או מים מזוהמים למערכת העיכול של אדם לא מחוסן. "זו מחלה שהייתה נפוצה בישראל בעבר, אך כיום כל הילדים שנולדו משנת 1998 ואילך מחוסנים למחלה בילדותם כחלק מחיסוני השגרה".  

לדבריה, השנה באירופה יש כמה התפרצויות חריגות של המחלה והמוקדים הם אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה וצרפת. "בהתפרצויות אלה מרבית התחלואה נפוצה בקרב אנשים החיים בתנאי היגיינה ירודה כגון הומלסים, וכן באוכלוסיות של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים". כאמור, ילדים מחוסנים אך מבוגרים שנולדו לפני שנת 1998 ולא חוסנו בעבר אינם מחוסנים. "ההמלצה היא לחסן אנשים בקבוצות סיכון - חולים הסובלים ממחלות כבד כרוניות או גברים המקיימים יחסי מין עם גברים. החיסון מספק הגנה טובה, ואפשר לקבלו גם בקופות החולים". 

בעקבות שינויי אקלים, עלייה במחלות שמועברות על ידי נשיכת קרציות 

חצבת, מהמחלות המידבקות ביותר, מתפשטת בדרך של הדבקה אווירנית. כידוע, גם בארץ יש התפרצות שלה השנה באזורים שבהם אחוז המחוסנים נמוך, בעיקר בערים שבהן ריכוז גבוה של קהילות חרדיות. "זהו נגיף נשימתי הגורם למחלת חום ופריחה, ובמקרים מסוימים יכול לגרום לסיבוכים ריאתיים, מוחיים ואחרים ואף למוות. כל ההתפרצויות קשורות לירידה בשיעור המתחסנים - באוכלוסיות שבהן יותר מ-95 אחוז מחוסנים המחלה לא תתפרץ", אומרת ד"ר פארן ומוסיפה שלמחלה מתחסנים מגיל שנה, ובמקרים מסוימים ניתן להקדים לגיל חצי שנה. "התפרצויות חצבת קיימות השנה גם באירופה, בעיקר ברומניה, אך גם במדינות מערב אירופיות כגון צרפת, איטליה והולנד. ההמלצה לכל מי שלא מחוסן מלא לחצבת - מבוגרים שנולדו מ-1957 ועד 1977 (ולא השלימו בעבר חיסוני חצבת) היא להשלים חיסון לחצבת בכלל, ובפרט לפני נסיעות לחו"ל".  

שינויי האקלים הביאו לעלייה במחלות נוספות באירופה, שמועברות על ידי עקיצת קרציות: מחלת ה- TBE ומחלת ליים, הפעילות בעיקר בחודשי הקיץ. "מחלות אלה מועברות על ידי קרציות שנמצאות באירופה באזורי צמחייה וחורש והן שכיחות במזרח אירופה, המדינות הבלטיות, מדינות סקנדינביה, וגם מדינות מערב אירופה כגון אוסטריה, גרמניה ושוויץ", מסבירה ד"ר פארן ומוסיפה כי מחלת הליים היא מחלה חיידקית שכיחה העוברת דרך נשיכת קרצייה. בשלב הראשון נוצר נגע עורי אדום וגדול באזור נשיכת הקרצייה. בהמשך, החיידק חודר לזרם הדם, ובשלב זה המחלה עשויה להתבטא בחום, כאבי מפרקים ולעיתים לגרום לסיבוכים לבביים כגון הפרעות הולכה, דלקת של קרומי המוח, סיבוכים בעיניים ושיתוק של עצבי הגולגולת. בשלב השלישי יכולה להופיע דלקת מפרקים ואף דלקת של המוח, ולכן חשוב לאבחן את המחלה ולקבל טיפול אנטיביוטי.  

TBE - TICK BORNE ENCEPHALTIS היא מחלה נגיפית העוברת על ידי קרציות שנמצאות בטבע, ויכולה לגרום לדלקת של קרומי המוח, המוח עצמו וחוט השדרה. "למחלה זו אין טיפול ספציפי אך קיים חיסון יעיל שניתן לקבל במרפאות מטיילים". 

האם ננקטים צעדים באירופה לבלימת ההתפשטות?  

"לגבי צהבת A וחצבת יש מאמץ לשפר את שיעור המחוסנים בקרב האוכלוסיות המועדות, וקיים באירופה חיסון זמין כנגד מחלת הצ'יקונגוניה. לגבי מחלות המועברות על ידי יתושים - קיים מאמץ מתמיד של ניטור יתושים, הדברה והעלאת מודעות לאמצעי הגנה כנגד יתושים".   

לפני נסיעות לאירופה ממליצה הדוקטור להתחסן למחלות שניתן להתחסן אליהן, כמו לחצבת למי שנולד אחרי 1957 ולפני 1977. לתיירים שיטיילו בכפר או בטבע, מומלץ להתחסן כנגד TBE, יש לקבל לפחות שתי מנות חיסון לפני הנסיעה כך שיש להגיע לפחות 3 שבועות לפני הנסיעה למרפאת המטיילים. לסובלים ממחלות כבד מומלץ להתחסן נגד צהבת מסוג A. למחלת ליים אין חיסון אך חשוב לנקוט אמצעי הגנה מפני קרציות בטיולים באזורי טבע: לנעול נעליים סגורות ומכנסיים ארוכים, משום שהקרציות אורבות לבני אדם בצמחייה, להתמרח בדוחי יתושים יעילים, לבצע חיפוש גופני של קרציות ולהסירן לאחר הטיול בטבע.