התפשטות וירוס הדנגי: מאז תחילת שנת 2024 אובחנו ברחבי העולם למעלה מ-5 מיליון מקרי תחלואה ויותר מאלפיים מקרי מוות הקשורים למחלה בנגיף - כך לפי נתוני המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), שמעודכנים נכון לחודש אפריל. רוב המקרים אותרו באמריקה, ורק בברזיל אובחנו יותר מ-4 מיליון חולים.

לפי דוח של משרד הבריאות, בישראל דווח מתחילת השנה על כ-17 מטיילים שנדבקו בחו"ל ושבו לארץ עם הנגיף, זאת ביחס ל-6 מקרים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד. עד כה אין דיווח על הדבקה מקומית במחלה.

"קדחת דנגי היא מחלה וירלית המועברת בעיקר על ידי עקיצות היתוש Aedes aegypti", מסבירה ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית. "במקרים קלים היא יכולה לעבור ללא תסמינים כלל, או להיות מלווה בחום ובכאבי ראש בלבד. לעומת זאת, במקרים קשים יותר, המטופל סובל מפריחה בכל הגוף, מחום גבוה, כאבי ראש, הקאות, בחילות ושלשולים". הד"ר מוסיפה כי ישנם מקרים קיצוניים שבהם, בשל ירידה בטסיות בדם שמשפיעות על תהליך קרישת הדם, החולה עלול לסבול מדימומים פנימיים וחיצוניים שמקורם במערכות גוף שונות: עור, ריריות, מערכת העיכול והוא אף עלול לסבול מבעיות בכבד, ובעיות בכליות שיצריכו טיפול בדיאליזה. לדבריה, ישנם 4 סוגים שונים של נגיפי הדנגי, וכל אחד מהם עלול לגרום למחלה בבני אדם. הידבקות בזן אחד של נגיף הדנגי אינה מקנה חסינות מהידבקות בזן אחר.

עוד היא מציינת כי בשנים האחרונות התפשטה המחלה במדינות רבות בעולם, בעיקר באפריקה, שם יש מספר רב של מקרים מדווחים, וכן במדינות המזרח כמו תאילנד, ויאטנם והודו, בדרום אמריקה, ואפילו בארגנטינה, שם מאובחנים כ-18,000 חולים בשבוע. היא מוסיפה כי לאחרונה אושפזו במרכז הרפואי העמק, 3 מטיילים ישראליים ששבו מהמזרח עם הנגיף, וישראלי נוסף שחזר מארגנטינה. לדבריה, הם סבלו מחום גבוה ומפריחה בכל הגוף, אך שוחררו כעבור כמה ימים כשמצבם יציב.

איש נלחם במניעת התפשטות בקדחת הדנגי  (צילום: Song Pin, shutterstock)
צילום: Song Pin, shutterstock

הד"ר מדגישה כי אף שההדבקה התרחשה במדינות אחרות, יתוש הטיגריס האסיאתי, שמעביר גם כן את המחלה, נפוץ מאוד בישראל, מה שמגביר את הדאגה מהתפשטות. "המחלה יכולה לעבור במקרה שהיתוש יעקוץ בישראל נשא של וירוס הדנגי, ואז ימשיך לעקוץ אחרים וכך ידביק אותם בווירוס". עם זאת, היא מציינת כי עד כה לא דווח בישראל על מקרי הדבקה מקומיים, ומוסיפה כי משרד הבריאות מקפיד לרסס סביב הבתים של אנשים שאובחנו עם דנגי על מנת לצמצם סיכון של התפשטות המחלה בארץ.

לגבי טיפול במחלה, הד"ר מסבירה כי לא קיימת תרופה, אלא רק טיפול תומך, בהתאם לסימפטומים. כמו כן, היא מציינת כי לרוב ההדבקה הראשונית בווירוס היא קלה, אך הסיכון גבוה יותר בהידבקות שנייה, שלישית או אפילו רביעית, ולכן לדבריה, "קיים סיכון בקרב אלה שכבר נדבקו בווירוס, ולא מומלץ להם לטייל באזורים שבהם המחלה פעילה יותר".   

החיסון בישראל – בשלבי רישום

ד"ר חזן מסבירה כי בשנים האחרונות פותח חיסון עבור המחלה שנקרא Qdenga, שאושר לשיווק במדינות שבהן ישנם מקרי תחלואה רבים. בישראל החיסון נמצא בימים אלה בשלבי רישום. "מדובר בחיסון חי-מוחלש, כלומר כזה שמכיל את הווירוס בצורה חלשה, והוא ניתן בשתי מנות בהפרש של 3 חודשים. ברגע שהחיסון יכנס לשימוש בארץ, הישראלים יצטרכו לתכנן מראש את הנסיעה שלהם כדי שיוכלו לקבל את שתי המנות ולהיות מוגנים בצורה הטובה ביותר".   

לפני כשבוע, ובעקבות התפשטות הווירוס ברחבי העולם, אושר חיסון נוסף נגד נגיף הדנגי, כך לפי ארגון הבריאות העולמי, גם הוא חיסון חי-מוחלש שניתן בשתי זריקות. הארגון מעריך כי ישנם מאות מיליוני מקרים של קדחת דנגי בכל שנה, ו-3.8 מיליארד אנשים שחיים במדינות שבהן עשויה להיות התפשטות של הווירוס, רובן באסיה, אפריקה ואמריקה. עוד הם מציינים כי מקרי התחלואה בווירוס צפויים לגדול ולהתרחב גיאוגרפית עקב שינויי האקלים וצפיפות האוכלוסין.   

אגף האפידמיולוגיה של משרד הבריאות ממליץ לנוסעים לאזורים הנגועים בקדחת דנגי להתמגן מפני עקיצות יתושים הן בשעות היום והן בשעות הלילה תוך הקפדה על לבוש ארוך, מריחה של תכשיר דוחה יתושים ולינה בחדרים מוגנים מפני יתושים על יד רשתות או כילה מרוססת בדוחה יתושים. עוד מסבירים באגף כי יש לפנות לקבלת טיפול רפואי בכל מקרה של התפתחות מחלת חום היכולה להתאים לקדחת דנגי, במהלך השהות באזור נגוע או עד שבועיים לאחר היציאה ממנו. עד להחלמה מלאה מהמחלה, מדגישים במשרד כי יש להימנע מנטילת אספירין ותרופות אחרות להורדת חום מקבוצת NSAIDs. על מנת למנוע הדבקה ביתושים והפצת הנגיף בישראל, ממליצים במשרד לשהות בחדרים סגורים וממוזגים עד כמה שניתן, ולהתמגן נגד יתושים.

המשרד להגנת הסביבה: "בכל שנה מדווחים מספר מקרים של מחלת דנגי בישראל. המחלה מופיעה רק בקרב אנשים שהגיעו לישראל לאחר ששהו קודם לכן במדינות שבהן יש הדבקה במחלה. עד כה לא דווח על הדבקה מקומית במחלה בישראל. מספר המקרים המדווחים במחצית הראשונה של שנת 2024 אינו חריג ביחס לשנים קודמות. אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה נמצא בקשר רציף עם הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות ופועל בהתאם לממצאים, וכן עם הרשויות המקומיות ככל שנדרש".

תגובת משרד הבריאות: "אין התפרצות של קדחת דנגי בישראל. מתחילת שנת 2024 ועד אתמול (שני, 20.5) דווחו למשרד הבריאות 17 מקרי תחלואה בדנגי, זאת לעומת 70 מקרים שדווחו בשנת 2023. כלל המקרים נחשפו לנגיף בחו"ל. מרבית המקרים שאובחנו בישראל נחשפו ליתושים נגועים בתאילנד, אך גם קיימים מקרים גם בקרב מטיילים שחזרו מאזורים אחרים. בכל מקרה שמתגלה חולה בקדחת הדנגי בישראל, הוא מתבקש להימרח בחומר דוחה יתושים כדי למנוע העברה בתוך הארץ.

"במקביל, נמסרת הודעה למשרד להגנת הסביבה על מנת שתבוצע הדברה נגד יתושים באזורי מגורי החולה. חשוב לציין כי אין העברה של הנגיף מאדם לאדם, ועד כה לא תועדה העברה מקומית של הנגיף בארץ. לנוכח דיווחים על עלייה בתחלואה בדנגי במדינות שונות בעולם ובמטרה להעלות את מודעות הצוותים הרפואיים לנושא, פרסם אמש (שלישי) האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות המלצות למטיילים הישראליים שמעוניינים לטוס לחו"ל ובמסגרתן פורסמה מפת אזורים שבסיכון להעברת הנגיף".