באיחור של שנתיים, משרד הבריאות פרסם בשבוע שעבר לעיון הציבור את היקף התרומות מחברות תרופות לבתי חולים במערכת הבריאות הציבורית. הנתונים שפורסמו נוגעים ל-2022, אז התמודדה ישראל עם גלי מגפת הקורונה.
הנתונים מלמדים על השקעה של יותר מ-85 מיליון שקלים של חברות תרופות בינלאומיות במחקרים קליניים בארץ באותה שנה. "פייזר" השקיעה את הסכום הגבוה ביותר: 13 מיליון ו-220 אלף שקלים. בשנה זו נעשו בישראל מחקרים קליניים רבים לבדיקת יעילות חיסוני הקורונה, כך שחלק מההשקעה הכספית של "פייזר" הייתה עבור המחקרים הללו.
ב-2021 תרמה "פייזר" לישראל סכום גבוה בכחמישה מיליון שקלים, שעמד על יותר מ-18 מיליון ו-600 אלף שקלים למחקרים רפואיים. המחקרים הללו נערכו בין היתר בבתי החולים שיבא, הדסה, סורוקה והמרכז הרפואי קפלן.
חברת "אסטרהזנקה" שפיתחה גם היא חיסון נגד קורונה נמצאת בצמרת הרשימה עם קרוב לשבעה מיליון שקלים של תרומות למחקרים קליניים. סכום דומה תרמה החברה האמריקנית "בריסטול-מאיירס" המפתחת תרופות למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. חברת "טבע" שנוסדה בישראל תרמה יותר מחמישה מיליון שקלים למחקרים.
ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם לפתוח במבצע חיסונים כלל ארצי ולרכוש בהיקפים גדולים חיסונים מחברת "פייזר". בעבר התעוררה ביקורת ציבורית על חוסר שקיפות של משרד הבריאות בנוגע לפרסום נתוני תרומות מענקיות התרופות.
בין תאגידי התרופות לבין מוסדות רפואיים מתקיימים יחסים הכרחיים שמתבטאים בהעברת תרומות למחקרים, השתתפות בכנסים ופרסום מאמרים שתורמים לשיפור הרפואה. יחד עם זאת, קיים איזון דק שעלול להיות מופר מבחינת עקרונות האתיקה הרפואית בעקבות יחסים אלו. משום כך רופאים מחויבים לדווח למשרד הבריאות על כל תרומה של יותר מ-2,500 שקלים. המשרד מצדו מפקח על התרומות ונדרש על פי חוק לפרסם את הדוחות מדי שנה.