במדינה כמו ישראל, תחושות הלחץ והחרדה הן חלק משגרת היום-יום, ומאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר – המצב גרוע פי כמה. הצורך בהקלה מיידית לצד מענה נפשי מוגבל שניתן בקהילה, מביאים ישראלים רבים לבחור בדרכים אחרות, פחות רצויות, להתמודד עם הלחצים: אלכוהול, סמים, כדורי שינה והרגעה או משככי כאבים חזקים. אף שחומרים אלה עשויים להקל בטווח המיידי, בטווח הארוך הם עלולים להסב נזק של ממש לגוף ולנפש.

מדוח שמפרסם המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, עולה תמונה מדאיגה של החברה הישראלית מאז תחילת המלחמה – 1 מתוך 4 ישראלים עושה שימוש מסוכן בחומרים ממכרים כגון משככי כאבים ותרופות מסוג אופיואידים - עלייה של 70% בהשוואה לשנה שעברה. עוד עולה מהדוח כי 1 מתוך 10 ישראלים משתמש בכדורי שינה והרגעה באופן שעלול לסכן את בריאותו.   

"טיפול ממושך בכאב כרוני עלו להוביל להתמכרות"

"כשאנחנו מדברים על תרופות ממכרות, אנחנו צריכים להפריד בין 3 קטגוריות של תרופות" מסביר ל-mako בריאות פרופ' שאולי לב-רן, המנהל האקדמי ומייסד המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש. "הקטגוריה הראשונה כוללת תרופות המשמשות לשינה ולהרגעה; בקטגוריה השנייה נמצאות תרופות לטיפול בהפרעות קשב והיפראקטיביות הנקראות גם תרופות מעוררות; הקטגוריה השלישית הם משככי הכאבים - תרופות ממשפחת האופיואידים.

על אף הסיכון שבשימוש בתרופות אלה, לב-רן לא פוסל את השימוש בהן כלל "השאלה היא עבור מי, באיזו אינדיקציה ולכמה זמן" הוא אומר, "משככי כאבים ממשפחת האופיואידים למשל, מתאימים לשני מקרים עיקריים: כאב אקוטי, חריף כתוצאה מניתוח או פרוצדורה רפואית שהמטופל עבר, או תרופה שניתנת למי שסובל ממחלות סופניות כמו סרטן סופני. במקרים האלה הטיפול הוא יעיל, אבל כשמדובר במקרים אחרים, כמו למשל טיפול ממושך בכאב כרוני, למשך שבועות או חודשים, זה עלול להוביל להתמכרות".

גבר בדיכאון (צילום: spixel, Shutterstock)
מרגישים שהמצב משפיע עליכם? גשו לטיפול | צילום: spixel, Shutterstock

מהדוח של המרכז להתמכרויות עולה כי יותר מ-200 אלף ישראלים משתמשים בתרופות מרשם ומשככי כאבים אופיואידים באופן שעלול לסכן את בריאותם. "הממצאים מדאיגים. המצב לא היה מזהיר גם לפני כן, אבל עכשיו מדובר על יותר מ4% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל שמדווחת על שימוש מופרז או בעייתי: ניסיון לצמצם בנטילת הכדורים ללא הצלחה, שימוש גם במצבי סיכון כמו למשל בזמן נהיגה, נטילת כמות גדולה יותר מההמלצה שניתנה להם או השגת התרופה שלא בצורה מבוקרת, דרך חברים או בני משפחה".

האם יכול להיות שהאצבע של הרופאים קלה מדי על ההדק?

"לא הייתי אומר שידם קלה על ההדק, אבל חסרה הכשרה לאנשי מקצוע בכל הקשור לתרופות שעלולות להוביל להתמכרות. לפי דיווחי קופות החולים, ישנה עלייה משמעותית במרשמים שמטופלים מקבלים לתרופות שינה והרגעה למשל. רופאים צריכים לדעת אילו תרופות ממכרות יותר ואילו פחות, על איזה מעקב צריך להקפיד כשרושמים תרופה עם פוטנציאל ממכר, איך מזהים בשלב מוקדם שיש בעיה, איך מבצעים התערבות יעילה במצב כזה. אנחנו עוסקים בכך במרכז הישראלי להתמכרות בכל יום.

"חשוב להביא בחשבון גם את מצב האוכלוסייה שנמצאת במצוקה שכמותה לא ידענו. רבים חווים סימפטומים פוסט-טראומתיים, יותר לחץ והפרעות שינה, וישנם פחות מענים. בסופו של דבר, הרופאים, רוצים לעזור למטופל, לאותה אישה שצריכה לישון היום בלילה או לאותו גבר שלא מצליח להירגע. המוטיבציה שלהם לסייע גבוהה".

אגב, המצוקה מופיעה בכל גיל ובדרגות שונות – ישראלים רבים היו עדים לאירועים וחוו אותם בעצמם, אחרים  נחשפו לתכנים מילוליים או גרפיים שאינם מצונזרים בצורה מתמשכת ובתדירות גבוהה, ישנם כאלה שנמצאים בקשר משפחתי, חברי או מקצועי עם הנפגעים במלחמה והם חווים טראומה משנית, וישנם ישראלים שפשוט קמו בבוקר 7 באוקטובר למלחמה הקשה ביותר שידעה המדינה. בכל אחת מהקטגוריות האלה נצפתה עלייה במצוקה, ובעקבות כך גם עלייה בשימוש בחומרים ממכרים. "ניקח למשל את החיילים שנפצעו ונמצאים כעת בבתי החולים ומקבלים תרופות אופיאטיות לאחר ניתוח שעברו", אומר פרופ' לב-רן. "משככי הכאבים האופיואידים מטשטשים לא רק את הכאב הפיזי אלא גם את הכאב הנפשי ואנחנו הרי יודעים על יחסי הגומלין ההדוקים בין הגוף לנפש - ככל שאני במצוקה נפשית יותר גדולה, הכאב הפיזי מתגבר וככל שהכאב הפיזי חמור יותר, המצב הנפשי מתערער. הבעיה היא שככל שהזמן עובר, היעילות של משככי הכאבים הולכת ופוחתת, ואנשים עלולים לעלות בשל כך במינונים, וזה כבר מעגל שיכול להביא להתמכרות. ככל שמשתמשים בתרופות לזמן ממושך יותר, מספר האנשים שייעשה מכור אליהן הולך וגדל". 

השלכות השימוש בתרופות: "לכל תרופה ייתכנו תופעות לוואי שונות"

לדברי פרופ' לב-רן, התמכרות עלולה להביא לנזקים גופניים, חברתיים ותפקודיים – בין שמדובר בתפקוד הורי, זוגי או תעסוקתי, "ישנם נזקים קצרי טווח או ארוכי טווח, אך מלבד נזקי ההתמכרות עצמה, לכל תרופה ייתכנו תופעות לוואי שונות - גופניות או נפשיות. שימוש ממושך בכדורי שינה למשל, עלול לעלות את הסיכון לחלות בדמנציה בקרב בני 65 ומעלה. חלק מהתרופות מטשטשות, מה שעלול לגרום לאנשים להיפגע יותר מנפילה או תאונה".  

בית מרקחת (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
חשוב לשאול את הרוקח אם התרופה עלולה להיות ממכרת | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

לטענתו, ניתן לצמצם את השימוש המסוכן בתרופות שינה והרגעה ובמשככי כאבים אופיואידים - "צריך לפעול בשני אופנים - הראשון הוא ברמת מערכת הבריאות. המערכת צריכה להבין שהיכן שיש מצוקה נפשית, אנשים מחפשים פתרונות, וצריך לספק אותם. צוותי הרפואה צריכים לדעת מהו שימוש מופרז ואיך מטפלים בו. ברמת הפרט – הייתי ממליץ לאנשים שלא להחזיק כמויות גדולות בבית של התרופות הממכרות, וגם לשאול את הרופא בעת קבלת המרשם אם מדובר בתרופה שעלולים להתמכר אליה. צעד נוסף והכרחי הוא להבין מהם הגורמים למצוקה: האם זו הצפייה הלא נגמרת בחדשות? האם יש מקומות מסוימים שמהווים טריגר? חשוב לדעת שלטיפול במצוקה יכולות להיות אלטרנטיבות אחרות מלבד התרופות. כך למשל, ניתן להקל כאב פיזי באמצעות פיזיותרפיה, אפשר לבצע תרגילי הרפיה או פעילות גופנית להפחתת הלחץ. אף אחד לא משתמש בחומרים ממכרים סתם, השימוש מגיע ממצוקה, וזו צריכה לקבל מענה בדרך כלשהי".

על אף הממצאים המטרידים, פרופ' שאולי לב-רן נשאר אופטימי: "רוב האנשים יחלימו באופן טבעי מאירועים טראומתיים, כמו שפצעים עוברים ומגלידים. אם נשרטתי, אני לרוב לא אזדקק ליותר מחיטוי הפצע כדי שלא יזדהם, וכך גם במצב של טראומה – רק צריך לדאוג שלא להזיק להחלמה הטבעית, ולא להשתמש בחומרים ממכרים כדי להתמודד עם המצוקה. למי שכן מרגיש שהוא במצב בעייתי, מומלץ לפנות לייעוץ וטיפול".

פנינו למשרד הבריאות לגבי הטענה כי "חסרה הכשרה לאנשי מקצוע בכל הקשור לתרופות שעלולות להוביל להתמכרות" - זו תגובתם: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בשימוש מושכל ונכון באופיאטים. נושא הכשרה לאנשי מקצוע בנושא טיפול מושכל בתרופות מרשם אופיואידיות באחריות המנהלים של המוסדות הרפואיים השונים. בנוסף, אגף הרוקחות במשרד הבריאות פרסם לומדה לכלל הרוקחים בנושא חשוב זה והמחלקה לטיפול בהתמכרויות הכלילה נושא זה בתכניות לימוד בתחום רפואת ההתמכרויות.

"לצד זאת, משרד הבריאות מבצע צעדים אופרטיבים על מנת לטפל בנושא, בהם חוזר חטיבת רפואה המנחה בנוגע להכשרות צוותים רפואיים בנושא. כמו כן, בכוונת משרד הבריאות לשלב את תחום הרישום באופיאטים בתוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה לצורך בקרה. בהמשך ידונו בשינויים רגולטוריים בתקנות הסמים המסוכנים, שיוסיפו מגבלות והתניות בנושא רישום אופיאטים".