פאני דזנשווילי היא גרושה ואם לחמישה ילדים, קוסמטיקאית שפרנסה את הבית, עד שיום אחד גילתה שהיא חולה בסרטן. "היה לי סרטן שלב 3, נותחתי שלוש פעמים והמצב שלי היה ממש לא טוב. כשסיימתי את הניתוחים, דיברתי עם כירורגית השד והאונקולוגית והן אמרו לי שאני חייבת, זה בכלל לא עניין של שאלה, להפוך עולמות בשביל תרופה כדי להציל את החיים שלי".
התרופה לה דזנשווילי זקוקה היא ורזיניו, שאמורה למנוע חזרה של המחלה. העלות שלה היא 20 אלף שקל בחודש והיא לא נמצאת בסל התרופות. לפי המלצת הרופאים דזנשווילי אמורה ליטול את התרופה למשך שנתיים, כדי למנוע את חזרת המחלה - סכום כולל של 480 אלף שקל.
"חשבתי שאני מוותרת. אישה לבד, עם חמישה ילדים - 20 אלף שקל זה לא סכום נורמלי. המשפחה שלי אמרה לי בהתחלה: 'אנחנו נעזור לך', אבל גם אם יעזרו לי חודש, חודשיים, למי אפנה כל חודש?", היא משתפת. למעשה, היא כמעט הרימה ידיים, עד שגילתה את ארגון "חברים לרפואה" החברים שמביאים את התרופה עד לפתח הבית, וללא תשלום.
"קיבלתי את התרופה שתורמים לי "חברים לרפואה" במשך כמעט שנה. אחרת אין מצב שהייתי יכולה להשיג את התרופה הזאת", היא מספרת." זה החיים שלי. כל יום כשאני קמה בבוקר, רואה את הילדים שלי, אז אני מודה לארגון מאוד-מאוד".
אלא שכדי לספק את התרופות לחולים ללא תשלום קיימת אופרציה שלמה: 35 עובדים, 1,000 נקודות לתרומת תרופות ו-2,400 מתנדבים. "זה מתחיל באיסוף תרופות של מי שכבר אינו זקוק להן יותר. תרופות, אם רכשת אותן יש להן רק דרך אחת, זה או לפח, או ל'חברים לרפואה'. אז עדיף שיילך ל'חברים לרפואה' ויציל חיים", מסביר איציק לבל, סמנכ"ל "חברים לרפואה".
בית מרקחת לכל דבר
בכל יום עוברים שליחים של הארגון בנקודות האיסוף הנמצאות בבתי מרקחת, במרכזים לאזרחים ותיקים ואף מגיעים לאסוף תרופות מבתים של אנשים. "יש לנו קרוב ל-7,000 איש בחודש שמקבלים את כל סל התרופות שלהם מכל הארץ - ולא משלמים אפילו על המשלוח", אומר סמנכ"ל "חברים לרפואה".
בכל מקום יש מתקן מיוחד של "חברים לרפואה". מרכזי איסוף התרופות נמצאים במקומות סגורים וממוזגים. כל התרופות שנאספות מגיעות אל המשרדים של הארגון בבני ברק. "אנחנו מקבלים כ-5,000 קופסאות ביום וממיינים כמיליון קופסאות בשנה", מציין ברוך ליברמן, מנכ"ל ומייסד "חברים לרפואה". "בפח האשפה של מישהו אחד שוכבים לפעמים חיים של מישהו אחר - צריך רק לחבר ביניהם".
יש אנשים טובים באמצע הדרך
אחד מחברי הארגון שמגיע להתנדב מדי יום הוא שלומי פרץ. "הארגון עזר לאמא שלי בתקופה שהיא הייתה חולה עד שהיא נפטרה. הביאו לי כל מה שהייתי צריך - תרופות לסוכר, ללב, ללחץ דם. מהיום שהיא נפטרה אמרתי: אני אחזיר את העזרה שהעניקו לאמא שלי". הוא מוסיף, "זו הפינה שלי לפני שאני מתחיל את יום העבודה. אני בא לפה. זה הנחת שלי".
מתנדב נוסף בארגון הוא חיים שפריצר, שמגיע לפחות חמש פעמים ביום לאסוף את התרופות שמוינו ונארזו עד בתיהם של החולים, ללא תשלום. "אני עושה את זה במקביל לעבודה שאני עובד בה. אני אוהב את הארגון הזה", הוא מנמק.
את המיזם פתחו לפני 20 שנה ברוך ליברמן ושותפו יחיאל לנדמן ז"ל, שסייע לחולים לממן תרופות והליכים רפואיים בכוחות עצמם. ליברמן מספר: "יום אחד נפטרה מישהי ובעלה הגיע עם תרופה, שעלתה 40 אלף שקל, ואמר: 'אין לי מה לעשות עם זה, היא הייתה צריכה, לא לקחה, וזה נשאר'. יחיאל ז"ל ישב בחדר ואמר: 'רגע, אתמול בדיוק מישהו ביקש בדיוק את אותה התרופה. זה היה הניתוב הראשון שלנו. מהר מאוד גילינו שהמצוקה לא פשוטה ושיש כמעט לכל אחד בבית את היכולת להציל חיים".