הכשלים שלא זוהו בזמן - וההתרעה באיחור: למרות שאנשי משרד הבריאות ערכו ביקורת במפעל שטראוס שבו התגלה חיידק הסלמונלה ב-30.3 - הם לא הבחינו בכשלים, כך חשפנו אמש (שבת) ב"חדשות סוף השבוע". על אף שצרכנים רבים התלוננו על תסמינים, משרד הבריאות פעל באיחור ויש חשש כי יש בדיקות שהתפספסו.
סיקור N12 על הריקול הענק:
- נבדק הקשר לזיהום במפעל קינדר באירופה
- ריקול גם בגלידות שטראוס
- הריקול בשטראוס: המניה צונחת, הלקוחות מפוחדים
- כל מה שצריך לדעת על חיידק הסלמונלה
רק שבוע וחצי אחרי החשד לסמונלה: משרד הבריאות הוציא הנחיות לבתי החולים ולקופות
בביקורת שנערכת פעם בשנה, במשרד הבריאות לא הצביעו על הכשלים ששטראוס דיווח עליהם במסיבת העיתונאים שהתקיימה ביום חמישי - מכיוון שהביקורת האחרונה במפעל המדובר נערכה לפני כשנה. בנוסף במפעל השני שמשווק את המוצרים - נערכה ביקורת לפני חודש אבל לא ידעו לזהות את הכשלים.
בנוסף, רק 3 ימים לאחר האזהרה לציבור, ושבוע וחצי לאחר גילוי החשד לסלמונלה, במוצרים ממפעל השוקולד שבו אותר לראשונה החיידק - משרד הבריאות החליט לשלוח מכתב עם הנחיות לבתי החולים ולקופות החולים, שלפיו יש לדווח על תוצאה של סלמונלה של אנשים בקבוצות סיכון, ילדים ועוד.
בתדרוך לעיתונאים התייחסה יו"ר קבוצת שטראוס עופרה שטראוס, לזיהום שהתגלה במוצרי החברה: "אני מסתכלת בעיניים שלכם ומתנצלת שאכזבנו אתכם, מצטערת על כל עוגמת הנפש שאתם עוברים בגללנו". מנכ"ל הקבוצה גיורא בר-דעה סיפר: "אלו ימים שמקבלים בהם החלטות לא פשוטות באי-ודאות, אנו מודעים לכך שיש את היום למוחרת ורוצים לשמור על האמון".
בהמשך אמרה שטראוס שעל בטיחות המזון לא מתפשרים וכי "ההחלטה היא בעלת משמעויות כבדות, כלכלית וכספית - אירוע כזה לא עברנו מעולם, זה הריקול הגדול ביותר שהיה לנו. נפתח את שערי המפעל רק כשנעמוד בסטנדרטים המאוד גבוהים שנעמיד לעצמנו". מנכ"ל שטראוס בישראל, אייל דרור, סיפר על ליקויים נוספים שהתגלו ונחשפו בפני משרד הבריאות, אך סייג את האפשרות שיש קשר בינם לבין הריקול. דרור אף הודה כי יונים זוהו במפעל וטען כי "זה לא אמור לקרות וזה קרה לא לפי הנהלים".
לפני כמה ימים דיווחנו ב"המהדורה המרכזית" על בדיקה שעורך משרד הבריאות על אודות קשר אפשרי בין אירוע הזיהום במפעל שטראוס, לבין אירוע הזיהום במפעל קינדר בבלגיה – שגם הוביל לריקול נרחב. פרופ' איתמר גרוטו, שכיהן בעבר כראש שירותי בריאות הציבור, התייחס בשיחה עם N12 לאפשרות ששני המפעלים, בישראל ובבלגיה, רכשו את אותו חומר הגלם – ולכך יש משמעות חמורה.
"חשוב לבדוק אם יש קשר בין האירוע שהתחיל באירופה, לבין האירוע בישראל", אמר פרופ' גרוטו והוסיף כי "אפשר לבצע את הבדיקה באמצעות זיהוי של החיידקים, בדיקת החולים ובדיקת מוצרי המזון". לדבריו, אם יתגלה קשר בין האירועים, מדובר יהיה באירוע רחב – במישור הגלובלי.
תגובת משרד הבריאות:
"על פי חוק המזון ובהתאם לפרקטיקה המקובלת בתחום גם בעולם, עוסק במזון נושא באחריות לבטיחות ותקינות המוצרים שהוא מייצר ו/או מייבא. היות שהיצרן אמור להכיר באופן הטוב ביותר את המוצר ואת תהליכי הייצור שלו, עליו לנקוט בכל הפעולות והאמצעים הנדרשים על מנת להבטיח את בטיחות המוצר לצרכן. השיטה המקובלת ביותר לעשות זאת הינה הפעלת מערכת בקרה עצמית שכוללת נהלים שנתפרו בהתאמה לעסק ולמוצר המדובר, מערכת הבקרה העצמית של מפעל מזון לרוב תתייחס לסוג הבדיקות המבוצעות, באיזה שלב בשרשרת הייצור מבוצעות הדגימות ובאיזו תדירות. הרגולטור במסגרת תהליכי פיקוח בודק התאמת מערכת הבקרה והנהלים במפעל על מנת לשמור על תקינות ובטיחות המוצרים.
במקרה של מידע על מזון מזיק, מחוייב היצרן או היבואן בנקיטת אמצעים למניעת השימוש במזון, עדכון העוסקים במזון מהם התקבל/נרכש המזון ועוסקים במזון אליהם שווק המזון (one step up one step down), הוצאת המזון מדרכי השיווק בתיאום עם שירות מזון ארצי והודעה לציבור על כך. הכול בהתאם לקבוע בחוק המזון. ההתנהלות של שירות מזון במקרים של הורדה מהמדפים ו/או ריקול קבועה בנוהל מתאים.
שירות מזון מבצע ביקורות במפעלי מזון במהלכן נבדקים בין היתר תהליכי הייצור במפעל, המצב התברואתי, התאמת נהלי איכות ובטיחות מזון כפי שנקבעו על ידי המפעל ויישומם. תדירות הביקורות נקבעת בהתאם לניהול סיכונים במסגרתו נלקחים בחשבון גורמים שונים כדוגמת סיווג העסק, סיווג המזון המיוצר, היקף הייצור, סוג מערכת הבקרה העצמית הקיימת במפעל ועוד.
במפעל בעל אישור ייצור נאות (GMP) כפי שהיה במפעל שטראוס, מבוצעת לפחות ביקורת אחת בשנה.
הביקורות במפעל בוצעו בתדירות התואמת את הנוהל ואת ניהול הסיכונים. הפיקוח במפעלי מזון מבוצע על ידי המחוז ובתיאום מקצועי עם שירות מזון ארצי. 30.3.22 הייתה בקרה במפעל ייצור המוצרים הסופיים. 9.5.21 בקרה במפעל השוקולד הנוזלי.
בתי החולים מדווחים באופן שוטף והמכתב נועד לרענן את ההנחיות. לכן גם אם לא היה יוצא הם מחויבים ועשו זאת כפי שנדרש מהם. סלמונלה היא מחלה מחייבת דיווח על פי חוק במדינת ישראל ולכן הצוותים הרפואיים והמעבדות מחויבים לדווח עליו בכל מקרה. המכתב שיצא מטרתו היתה להעלות מודעות בקרב צוותים לשאלה על חשיפה לשוקולד בזמן התחקיר וכן לתזכר שיש לשלוח דגימות צואה לבדיקה".