בקו הראשון למול האלימות כלפי הצוותים הרפואיים, נמצאים אנשי מערך האבטחה. מהצפון ועד הדרום, הקב"טים של בתי החולים קמים כל בוקר בידיעה שהיום עלולה להתרחש מתקפה אלימה וחמורה. מיוחד ל-N12: שלושה קציני ביטחון מדברים על הדרישה להציב תחנות משטרה בכל מוסד רפואי, המחסור החמור בכוח אדם - ולמה בשנת 2022 אבטחה בבית חולים לא נחשבת לעבודה מועדפת?
האלימות כלפי הצוותים הרפואיים - סיקור שוטף ב-N12
- תיעוד מבפנים - כך נראית האלימות נגד הצוותים הרפואיים
- בעקבות האלימות: שביתה בבתי החולים למשך 24 שעות
- "פחד מוות": מאות בעצרת גינוי בביה"ח הדסה
- רופא הוכה בוולפסון, נעצרו חשודים בתקיפות בנהריה ובירושלים
"חייבים שוטר זמין 24/7"
בני קלר, מנהל מחלקת הביטחון במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, כבר לא מתרגש כשהוא שומע מילה גסה נזרקת במסדרונות בית החולים: "השגרה היומיומית שלנו מתובלת בהמון אלימות מילולית: קללות וצעקות כלפי רופאים, אחים ואחיות. המאבטחים הם השכפ"ץ: כל אירוע כזה שמתחיל מיד מזעיקים את המאבטחים ואנחנו כמו שכבת הגנה צריכים להפריד בין הצוות הרפואי לבין מי שנוהג באלימות".
יותר משלושים שנה שבני נמצא במערך האבטחה של רמב"ם, והוא מזהה מגמת עלייה בעוצמת האלימות כלפי הצוותים: "החברה בישראל הפכה לאלימה יותר מאשר בעבר ועבודת האבטחה האזרחית הכי קשה והכי מסוכנת היום היא בבתי החולים הכלליים הגדולים. מאבטחים לא רוצים לעבוד בבתי חולים בגלל שכר מאוד נמוך, מסביבנו ארגונים משלמים שכר גבוה יותר על עבודה פחות מסוכנת ופחות קשה. בעיה נוספת היא שאבטחה בבתי חולים היא לא עבודה מועדפת. איך יכול להיות שעובדים בתחנות דלק ובבתי מלון מקבלים עבודה מועדפת, אבל אבטחה בבית חולים לא ניתנת כאפשרות לחיילים המשוחררים?".
מצבור של אירועים פליליים בצפון הארץ, מתנקז בסופו של יום לשערי חדר המיון של רמב"ם. בני סיפר: "פצועים מאירועי ירי פליליים מלווים לפעמים בעשרות בני משפחה שמנסים לפרוץ פנימה לתוך המחלקה. אנחנו כמאבטחים צריכים להדוף בגופנו עשרות אנשים ואנחנו חייבים את עזרת כוחות המשטרה במקרים כאלו. היה לנו מקרה במחלקת אונקולוגיה של אדם שנפטר. המשפחה תקפה את הרופאים, האחים והאחיות וכלאה אותם בתוך החדר. מאבטחים שהגיעו למקום חטפו מכות מבני המשפחה. רק כשכוחות משטרה הצטרפו, הצלחנו להשתלט על האירוע".
בני זוכר אין ספור מקרים של אירועים אלימים אליהם הוזנק. "לחדר המיון הגיע פצוע והמאבטחים עמדו כמו שרשרת אנושית בכניסה כדי למנוע התפרצות של עשרות אנשים שנהרו פנימה. אצלנו האלימות הפכה לשגרה של ממש, בכל כמה ימים אנחנו מתמודדים עם אירוע חמור. לכן בתי החולים הכלליים הגדולים חייבים שוטר זמין 24/7. אם יש שוטר שנמצא בתוך בית החולים והוא זה שמזניק את הכוחות - תוך כמה דקות יש תגבורת בבית החולים שמשנה את האירוע. אם אני צריך להתקשר למוקד בעצמי, המענה לא יהיה מהיר כמו ששוטר קורא מצוקה בקו הקשר".
"מנהל משמרת מוצא את עצמו רץ מאירוע לאירוע"
לא שגרתי לראות אישה במערך האבטחה של בתי החולים ובמיוחד לא בתפקיד בכיר כמו אנאבל דוד, שמכהנת כסגנית קב"ט בית החולים שיבא תל-השומר: "הגעתי לתפקיד כי אני חושבת שזאת באמת תרומה גדולה, אנשים לא תמיד מבינים את גודל האחריות שמוטלת עלינו ואת כמות האירועים משאנחנו מתמודדים איתם", היא סיפרה בשיחה עם N12.
"אני חושבת שזו שליחות משום שמי שמגיע לבית חולים נמצא במצוקה ואנחנו נמצאים כדי לסייע ולהכווין. יש מקרים שבהם למשל חולה מבוגר יצא מהמחלקה ולא זכר איך לחזור ועכשיו צריך לאתר אותו בכל שטח בית-החולים. ברגע שמוצאים אותו בריא ושלם אנחנו מחזירים אותו למחלקה ויש לי סיפוק מאוד גדול באירועים כאלה".
אבל גם עבור אנאבל העבודה בבית החולים רצופה באירועים אלימים: "היה מקרה במחלקה פנימית, סביב השעה עשר בבוקר בני המשפחה של המטופל כעסו שהחלון בחדר נעול וניסו לפתוח אותו עם מזלג. אי אפשר להמציא את זה. אחות אחראית המשמרת במחלקה התקשרה למוקד הביטחון ודיווחה. תוך שתי דקות מנהל משמרת ושוטרים באו למקום. מי שמכיר את בית החולים שיבא מבין שהם היו צריכים לרוץ מהר כדי להגיע בתוך שתי דקות".
"מנהל המשמרת ביקש מבני המשפחה לצאת מהחדר והם התחילו לצעוק בעצבים, אחד מהם דחף את השוטר ומיד קראו בקשר למאבטחים נוספים לבוא והשוטר הזעיק תגבורת בעזרת לחצן מצוקה", סיפרה אנאל. "שני בני המשפחה פשוט השתוללו, בדחיפות ואגרופים, ממש 'קרבות רחוב' בהם ניסו להפיל את המאבטחים על הרצפה".
שני בני המשפחה שהתפרעו נעצרו ועוכבו לתחנת המשטרה אבל כעבור זמן קצר התלונה נסגרה כי "לא נמצא במעשיהם עניין פלילי". אנאבל סיפרה: "בכל הארץ יש מחסור חמור מאוד במאבטחים, וקשה למצוא כוח אדם אדם מתאים לעבודה. זה יוצר לכולנו סיטואציות לא פשוטות. צריך לכסות על הפער הזה בכל משמרת ומשמרת. זה בא לידי ביטוי בכך שמנהל משמרת מוצא את עצמו רץ מאירוע לאירוע. זה מגיע למצב שיש משמרות שבהן אנחנו בקושי מצליחים לשתות כוס מים. יש אירועים קשים ולי כאחראית על עובדי האבטחה, יש אחריות כבדה מאוד להחזיר אותם הביתה בדיוק כפי שבאו למשמרת".
"מאבטחים הגנו בגופם על הצוות ועל המטופלים ונפצעו בעצמם"
המציאות הביטחונית המורכבת בירושלים מורגשת היטב בשערי חדר המיון בבית החולים שערי-צדק. יוני שמעון, מנהל מערך האבטחה בשערי-צדק תיאר בשיחה עם N12: "מאבטחים מגיעים למשמרת בידיעה שיכול לקרות בכל רגע אירוע אלימות. נוכחות של מאבטח שנמצא מול משפחה או מטופל שמנסה להפר את הסדר, יכולה לעזור להרגיע את השטח. בירושלים הכל תלוי במצב הביטחוני: זו עיר מאוד דינמית שאי אפשר לצפות מה יקרה היום. אנחנו מקבלים מטופלים שנפצעים במהומות בהר הבית, בעיסאוויה, במזרח העיר".
כדי להתמודד עם האלימות הגואה, בשערי-צדק תגברו את מערך האבטחה ב-30 אחוזים מהעובדים למשמרת: "לפני חצי שנה היה אירוע של חיסול בין חמולות במזרח ירושלים. הגיעו אלינו מטופל מחוסר הכרה ומשפחתו. כמעט 300 אנשים באו בבת-אחת, ואנחנו המאבטחים היינו צריכים להשתלט עליהם כשהוציאו את כל הזעם, התסכול והעצבים שלהם על זה שקרוב המשפחה שלהם נרצח".
יוני מתאר אירוע חריג נוסף: "בפברואר היה מקרה שביקשו ממשפחה לעטות מסכה בחדר המיון והם החלו להתפרע, לזרוק קסדות של אופנועים וציוד רפואי. מאבטחים הגנו בגופם על הצוות ועל המטופלים ונפצעו בעצמם. מאבטח שעמד כחיץ בין הצוות לבין המשפחה חטף זעזוע מוח ונאלץ לעבור בדיקה וטיפול בבית החולים".
הפתרון שאותו דורשים במערכת הבריאות הוא הצבת נקודת משטרה בכל בית חולים גדול, מה שקורה היום רק באופן חלקי. "המשטרה צריכה להיות בתוך בית החולים 24 שעות כי אירוע יכול להתפתח בכל רגע: בשמונה בבוקר או באמצע הלילה", מתאר יוני. "עד שאנחנו מקבלים את הסיוע המשטרתי עובר זמן לכן הדבר הנכון הוא להציב שוטרים שיהיו באופן קבוע סמוך לבית החולים. המאבטחים הם שכבת ההגנה הראשונית של הצוות וסופגים על גופם את הזעם והאלימות. המשטרה צריכה להיות בזמינות מיידית כי הכל יכול להתהפך תוך דקות".