ראש הממשלה נפתלי בנט טען אתמול (ראשון) במסיבת העיתונאים שאנחנו עלולים לחצות בקרוב את רף 50 אלף המאומתים ביום, מספרים שלא נראו עד כה בארץ בשנתיים של מגפה. הטענה הזאת מעלה שאלות רבות באשר לאופן שבו תתמודד מערכת הבריאות, ובכלל המשק – עם היקף הבידודים והנדבקים שצפוי להגיע לכאן.

סיקור הגבלות הקורונה ב-N12:

רבים טוענים שאם ההנחיות הנוכחיות לא ישתנו – ישראל תגיע ל"מיני סגר", "סגר דה-פקטו" בעקבות המצב. ברגע שבו עשרות אלפי עובדים, חלקם עובדים חיוניים, יצטרכו להישאר בבית – עולה חשש כיצד המשק יתמודד. איך הממשלה מתכוננת למנוע את זה? השאלות הפתוחות על התחזית הקודרת.

איך יעבוד מערך החקירות האפידמיולוגיות?

בגלים הקודמים, מערך הבדיקות האפידמיולוגיות קרס כבר כשהתגלו כמה אלפי מאומתים בודדים ביום. הצפי כעת הוא לעשרות אלפים, איך יתמודד המערך עם גל כזה של נדבקים? האם יצליחו לקטוע שרשראות הדבקה, אם בכלל? אם ייאלצו לוותר על המערך, נראה שהמשמעות של צעד כזה יהיה מודל של "הדבקה המונית", שממנו עולות שאלות רבות באשר להתמודדות הממשלה עם המצב.

האם תבוטל חובת הבדיקה לחולי קורונה והבידוד ייעשה "בהתנדבות"?

שיא המאומתים היומי שישראל הגיעה אליו אי פעם עומד על 11,345, והוא נרשם בספטמבר 2021. לפי התחזית שהציג בנט אתמול, בשיא גל האומיקרון אנחנו עלולים להגיע למצב של פי חמישה נדבקים ביום – כ-50 אלף. ישראל כבר מבצעת מספר בדיקות גבוה ביחס לעולם, אבל ללא שינוי במדיניות הבדיקות - המשמעות תהיה שמערך הדיגום ייאלץ לבצע פי 5 יותר דגימות, משימה שתהפוך לבלתי אפשרית ללא תוספת של כוח אדם ותקציב.

אומנם, ייתכן שבמשרד הבריאות ישנו את מדיניות הבדיקות כך שבדיקת אנטיגן מוסדית חיובית לא תצריך בדיקת PCR נוספת אלא תשלח את המאומת ישר לבידוד. ועדיין, בהיקף הנדבקים הזה, נדמה שיהיה צורך בצעדים נוספים.

תורים עמוסים לבדיקות קורונה (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)
יפטרו חולים מבדיקות? תורים עמוסים לבדיקות קורונה בתל אביב אתמול | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

כרגע, הממשלה שוקלת לחייב בבדיקת PCR רק מי שיש לו תסמינים, ולבקש ממי שאין לו תסמינים לא להיבדק. אבל לפי המספרים האסטרונומיים שבנט דיבר עליהם, ואם אכן הולכים למודל של הדבקה המונית, ייתכן שגם זה לא יספיק. עולה השאלה מה יקרה אם ניאלץ להגיע לשלב שבו מבקשים גם ממי שסובל מתסמינים וחושש שנדבק לא ללכת להיבדק. אם זה אכן יקרה, איך זה ישפיע על הניסיון למנוע שרשראות הדבקה? איך מתכוונים להגיע למצב של שליטה על המגפה במצב כזה?

בידוד שיוצר "מיני סגר" – איך מתמודדים?

אחד החששות הגדולים ביותר באשר לתחזית לעשרות אלפי מאומתים, הוא יצירת "מיני סגר", או במילים אחרות "סגר דה פקטו". מצב שבו רק בגלל היקף ימי הבידוד הגדול שמתרחש בגלל מספר המגעים העצום – שיעור רב בקרב האזרחים נשאר בבית, מה שעלול לפגוע קשות במשק, בפרט במצב שבו למקומות שמספקים שירותים חיוניים יחסרו עובדים.

אחד הפתרונות שיכולים לאפשר דבר כזה הוא קיצור הבידוד למאומתים. כיום, כל מי שמתגלה כחיובי חייב להיות בבית לבידוד של שבוע לפחות – וזה רק אם הוא מחוסן והקפיד לבצע 2 בדיקות PCR שליליות שיאפשרו את יציאתו מבידוד. אם המחוסן לא ביצע בדיקות – הוא ייצא מהבידוד רק אחרי 10 ימים, שלא נדבר על לא מחוסנים מאומתים שיוצאים מבידוד רק אחרי שבועיים.

בדיקת קורונה במכבי שירותי בריאות (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
בדיקת קורונה במכבי שירותי בריאות | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

בארה"ב כבר החליטו על קיצור בידוד למאומתים ל-5 ימים, והשאלה שעולה היא אם גם בישראל מתכוונים לעשות צעד דומה. מדובר בדילמה קשה, מצד אחד יותר אנשים משתחררים לעבוד במשק, מצד שני זה עלול לסכן אחרים שלא נדבקו, שכן בבידוד כה קצר עולה חשש שהמאומת עדיין מידבק.

כמה חולים קשה זה קו אדום שממנו הולכים להגבלות?

אחד הדברים שכבר די בטוחים לגבי גל האומיקרון שהוא יהיה שונה. מצד אחד קצב ההדבקה יהיה גדול יותר מכל מה שהכרנו, אבל מצד שני עדויות מכל העולם מראות שהוא לא גורם למחלה קשה כפי שגורמים וריאנטים קודמים של הנגיף, כמו הדלתא למשל. נוסף על כך, בניגוד לגל הדלתא, כיום כבר יש תרופות ביתיות שמטפלות בחולי קורונה והטיפול בחולי קורונה התקדם.

באיזה שלב ידרוש משרד הבריאות הקשחה בהגבלות, אם בכלל? בגלים הקודמים במשרד הבריאות טענו שסף הספיקה בבתי החולים הוא כ-1,000 חולים קשה. לאור הטיפול הרפואי שהתקדם, האם במשרד הבריאות יציבו רף דומה או רף גבוה יותר? נזכיר, שישנן כמה הערכות שלמרות שהאומיקרון גורם למחלה פחות קשה, בגל הזה יהיו כ-1,000 חולים קשים בישראל.