N12
פרסומת

העומס על מתחמי הבדיקות נמשך: כמה זמן ייקח לכם לקבל תוצאת בדיקת PCR?

החלטת משרד הבריאות לעבור לבדיקות אנטיגן ביתיות לא פתרה את בעיית התורים הארוכים במתחמי בדיקות ה-PCR • זמן ההמתנה לקבלת תוצאה בחלק מעמדות פיקוד העורף עמד על יותר מ-80 שעות • גם אף אחת מקופות החולים לא עומדת ביעד 18 השעות שנקבע להן לשליחת תוצאה • כמה זמן תמתינו עד לקבלת תשובה אם אתם חיובים או שליליים? אלה המספרים

יולן כהן
פורסם:
בדיקת קורונה במכבי שירותי בריאות
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הקישור הועתק

מדיניות הבדיקות החדשה לא פתרה את בעיות העומס על מתחמי הבדיקות והמעבדות: זמן ההמתנה הממוצע לקבלת תוצאת PCR בחלק מעמדות פיקוד העורף הגיע ליותר מ-80 שעות - זאת למרות שהיעד שנקבע עבורן הוא 12 שעות. גם קופות החולים לא עומדות ביעד שנקבע עבורן - 18 שעות. נוסף על כך, ל-N12 נודע כי 1,500 ישראלים נדרשו להיבדק שוב, זאת לאחר שהדגימות שנלקחו מהם נזרקו לפח.

כדי לנסות להוריד את העומס במעבדות ובמתחמי הבדיקות משרד הבריאות החל לפני כשבוע במדיניות חדשה של מעבר לבדיקות אנטיגן ביתיות לבני 60 ומטה שלא בקבוצות סיכון. למרות זאת, כ-200 אלף ישראלים עוברים בדיקת PCR מדי יום. בהשוואה למספרים של שבוע שעבר, לפני שהמדיניות החדשה נכנסה לתוקף, אין שינוי במספר הבדיקות.

תורים עמוסים לבדיקות קורונה
מדיניות הבדיקות החדשה לא פתרה את בעיות התורים | צילום: Avshalom Sassoni/Flash90

העומס הרב גורם לגם שישראלים רבים ממתינים זמן רב לתוצאות הבדיקה, שכאמור הגיעו בחלק מהמקרים ליותר מ-80 שעות. בשבוע האחרון זמן ההמתנה הממוצע במתחמי פיקוד העורף, מרגע הדגימה ועד לתוצאה, עמד על בין 44 ל-60 שעות. כלומר אף אחד מהמעבדות לא עמדה ביעד שנקבע – 12 שעות.

זמן המתנה ארוך נרשם גם בבדיקות שעורכות קופות החולים. כמה זמן ייקח עד שתקבלו תוצאה? אלה המספרים: בקופת החולים כללית - 37 שעות, לאומית - 31 שעות, מאוחדת - 26 שעות ובמכבי 20 שעות. אף אחת מהקופות לא עומדת ביעד שנקבע עבורן.

"כבר היום בעומס שיש על המעבדות, פרק הזמן לקבלת תשובה לבדיקת PCR הוא בלתי סביר – לעיתים עד כדי חשש שהטיפול התרופתי החדש יהפוך בעבור חלק מהמאומתים ללא רלוונטי", מזהיר ד"ר עדי ניב-יגודה, מומחה למדיניות בריאות וחבר בקבינט המומחים שמייעץ למשרד הבריאות. "המצב אף עשוי להחמיר לאור ההערכות שבשבוע וחצי הקרובים אנו צפויים לחוות עלייה משמעותית נוספת במספר המאומתים - וכפועל יוצא גם עלייה בדרישה לבדיקות".

פרסומת
ד"ר עדי ניב-יגודה
צילום: מקס מורון



ניב-יגודה מוסיף: "במציאות הנוכחית אין למדינת ישראל את הפריווילגיה לבצע בדיקת PCR רק כדי לספק את הרצון של אדם צעיר לדעת ברמת וודאות גבוה יותר אם הוא מאומת או שלא - הגם שאין תועלת קלינית למידע". לדבריו, העקרונות המנחים לביצוע בדיקת PCR צריכים להיות קיום הצדקה רפואית לביצוע הבדיקה (כמו הופעת תסמינים), לצד התועלת הקלינית מביצוע הבדיקה – אם התשובה תשפיע על מתן הטיפול הרפואי.