התופעה החדשה שהולכת ומתרחבת מאז המעבר לבדיקות אנטיגן ביתיות נוגעת למחלימים רבים שאינם זוכים לתעודת מחלים. מי שנרשם כמאומת במשרד הבריאות בחצי השנה האחרונה, ברגע שהחלים - הוגדר כ"מוגן" על פי משרד הבריאות. הבעיה היא שרבים לאחרונה סבורים שאומתו לקורונה אך לא נרשמו במשרד הבריאות - מצאו עצמם ללא תעודת מחלים, למרות שהם יודעים בסבירות גבוהה שנדבקו. אפשר לקבל תעודת מחלים באמצעות בדיקה סרולוגית, אך רק בתנאים מסוימים. 

הסיבות לכך שאנשים מאומתים אבל זה לא דווח למשרד הבריאות מגוונות: יש מי שנמצא חיובי בבדיקה ביתית אך לא ניגש לבצע את הבדיקה המוסדית כנדרש על פי ההנחיות, יש כאלה שנמצאו חיוביים-גבוליים בבדיקת PCR או בבדיקת אנטיגן מוסדית, ויש כאלה שנדבקו בווריאנט החדש - והבדיקות הביתיות "פספסו" אותו. ההשלכות הן לכאורה לא משמעותיות לאור הצמצום בתו הירוק, אך במקרה של נסיעה לחו"ל עלולות להתעורר בעיות. 

מתחם בדיקות סרולוגיות של נוגדנים בילדים בגילאי 3 עד 12 במרכז קצרין (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
מתחם בדיקות סרולוגיות של נוגדנים בילדים בגילאי 3 עד 12 במרכז קצרין | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

איך בכל זאת אפשר להיות מוכר כמחלים בלי עדות להדבקה?

כדי שמדינת ישראל תכיר במחלים שאושר על ידי בדיקה סרולוגית חייב להתחסן לפחות במנת חיסון אחת על מנת להיות מוכר כ'מוגן' במשרד הבריאות. יש שני סוגים של בדיקות סרולוגיות: בדיקה מסוג S שרק מזהה נוגדנים לקורונה, ובדיקה מסוג N שיודעת להבדיל בין נוגדנים שהופקו בגוף בשל מחלה ובין נוגדנים כתוצאה מחיסון.

בביצוע בדיקה מסוג S, מכיוון שאינה מבדילה בין סוגי הנוגדנים, ניתן לקבל הכרה כמחלים למי שאינו התחסן כלל. לכן ההכרה כמחלים לפי בדיקה זו נפוצה בקרב ילדים שאינם בגיל החיסון (עד גיל 5). באשר לבדיקה מסוג N, מחוסן יכול לקבל הכרה כמחלים-מחוסן באמצעות ועדות החריגים של קופות החולים, שכן הבדיקה הזו יכולה לזהות אם הנוגדנים שלו הופקו גם כתוצאה ממחלה. חשוב להדגיש - הבדיקה לא מראה מתי במדויק הייתה המחלה ולכן משרד הבריאות מבקש ממבוגרים בנוסף על ההחלמה לבצע מנת חיסון אחת לפחות.

אילנה, בת 52 המתגוררת בעמק-חפר מספרת שלא התחסנה כלל ולפני שלושה שבועות נדבקה. "לא הבנתי שאני חולה בקורונה כי הבדיקות הביתיות שעשיתי יצאו שליליות ולכן לא הטרחתי את עצמי לבצע בדיקת אנטיגן מפוקחת", היא מספרת. "אחרי ששמעתי מחברה שלי על התסמינים שלה הבנתי שיכול להיות שהייתה לי קורונה. עשיתי בדיקה סרולוגית שלושה שבועות לאחר ההחלמה ואמרו לי שאכן הייתי חיובית ואף נדבקתי בווריאנט BA2 החדש".

היא הוסיפה: "במשרד הבריאות לא היו מוכנים להכיר בבדיקה הסרולוגית בתור החלמה. זה מעצבן אותי. הייתי חולה בזן החדש שהתגלה בישראל אבל לא מוכנים להכיר בי כמחלימה. מכיוון שביטלו את התו הירוק בארץ כאן זה פחות משמעותי אבל אם ארצה לטוס לחו"ל למשל, אתקל בבעיה מכיוון שאין לי תעודת מחלים".

מתחם בדיקות סרולוגיות של נוגדנים בילדים בגילאי 3 עד 12 במרכז קצרין (צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90)
מתחם בדיקות סרולוגיות של נוגדנים בילדים בגילאי 3 עד 12 במרכז קצרין | צילום: מיכאל גלעדי, פלאש 90

קרן, בת 48 המתגוררת ביישוב במרכז הארץ מספרת ל-N12: "פגשתי חולי קורונה מאומתים ולפני שבוע וחצי התחלתי להיות חולה: היו לי כאבי ראש, תחושה של דלקת באוזן, האף שלי נזל. הרגשתי כאבי ראש, גרון ואוזניים. עשיתי בדיקות ביתיות והתוצאות היו שליליות ובכל זאת הלכתי לבדיקת PCR אך התוצאה הייתה שלילית. לכאורה לפי הבדיקות לא נדבקתי בקורונה אבל אני כמעט משוכנעת שהחלמתי מהנגיף, אולי מהווריאנט החדש שהצליח לחמוק מבדיקת הPCR. אני מחוסנת במנה השלישית וגם אם אעשה בדיקה סרולוגית לא אוכל לדעת האם הנוגדנים נובעים מהחיסון או מהחלמה".

ילד מתחסן (צילום: פלאש 90)
ילדים מתחסנים | צילום: פלאש 90

ד"ר יאן מיסקין, ראש חמ"ל הקורונה של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים אמר ל-N12: "יש נטייה של חלק מהאנשים שיוצאים חיוביים בבדיקה הביתית להתעלם מהתוצאה, הם לא עושים עם זה כלום ולא ניגשים כראוי לבדיקה המוסדית. עם הזמן אנשים מבינים שהם רוצים לקבל את אישור ההחלמה אך חלף חלון ההזדמנויות לעשות זאת. אנחנו מקבלים בקשות ממבוטחים שמציגים לנו תוצאות בדיקות סרולוגיות ומבקשים להיות מוכרים כמחלימים. משרד הבריאות מכיר באפשרות להוכיח החלמה על ידי בדיקה סרולוגית כל עוד מדובר בבדיקה שיודעת לזהות מחלה פעילה ולא נוגדנים מחיסון".

ד"ר מיסקין מתריע: "גם לבדיקות הסרולוגיות יש תוקף: מי שיבצע בדיקה חודשים רבים לאחר המחלה, סביר שאינה תדע לאתר אותו. בכל אופן כדי להיות מוכר כמחלים בכפוף לבדיקה סרולוגית יש צורך באישור ממשרד הבריאות. רוב החברות שעושות את הבדיקות הללו משדרות את הנתונים למשרד הבריאות".

הגר וקסלר, מנהלת משל"ט הקורונה ב'מאוחדת' אמרה בשיחה עם N12 ש"אין לנו יכולת לדעת האם הבדיקה הביתית אכן מדויקת ולכן כדי שההחלמה תהיה מתועדת במערכת צריך לבצע בדיקת אנטיגן מוסדי או PCR". היא הוסיפה: "מי שקיבל תוצאה חיובית-גבולית יוכל לעשות בדיקה חוזרת תוך שבעה ימים והבדיקה הראשונה נחשבת ליום תחילת הבידוד. תופעה נוספת שאנו מזהים אלה אנשים שלא סומכים על בדיקת האנטיגן ומבקשים לבצע בדיקת PCR. על פי ההנחיות צעירים מתחת לגיל שלושים לא זכאים לבדיקה הזו אלא אם הם משתייכים לאוכלוסיות הסיכון. אנחנו לא מעודדים ביצוע בדיקות סרולוגיות ונאשר זאת רק במקרי קצה. משרד הבריאות הוא זה שאמון על אישור החלמה למחוסנים על בסיס בדיקה סרולוגית מסוג N".