"שני מיליון נדבקים, עם כ-300 אלף נדבקים חדשים מדי יום": זוהי התחזית שהציג אמש (רביעי) פרופסור ערן סגל ממכון ויצמן ביחס למגמת העלייה בתחלואה. לפי ההערכה של פרופ' סגל, בשבועיים הקרובים נגיע לשיאי תחלואה כאשר נראה הכפלה, או אפילו שתי הכפלות של מספר הנדבקים, בדומה לתחלואה במדינות אחרות.
במחלקות הקורונה בבתי החולים ברחבי הארץ נערכים לעלייה הצפויה ולמספרי הנדבקים חסרי התקדים. לדבריה של ד"ר יעל שחור, סגנית מנהל בית החולים רמב"ם, הצוותים הרפואיים מתורגלים להתמודדות עם התחלואה הגואה, גם בקרב אנשי הצוות עצמם. "לפני שנה היינו במצב דומה מבחינת תחלואת צוות – זה היה שיא גם מבחינת אשפוזים וצוות רב היה חולה ובבידוד. אנחנו ערוכים למחלקת הקורונה הבאה שתיפתח, ונערכים גם לתחלואת ילדים במתווים מתאימים. כמערכת אנחנו כבר מיומנים ומתורגלים, למרות שכל פעם יש אתגרים והצוות עייף. עברנו שנתיים לא פשוטות עבור העובדים ובכלל למשק".
על כך מוסיפה מיכל שטיינמן, הממונה על החניון התת-קרקעי בהנהלת הסיעוד בבילינסון, מקבוצת כללית: "המספרים של הצוותים בבידוד גדלים מרגע לרגע והצוותים שאינם בבידוד מוסיפים משמרות. הקמנו מערך לדיגום יומיומי של צוות שנחשף, במטרה לאפשר להם לעבוד. אנחנו כמובן מנסים לצמצם חשיפה בהנחיות ובקרות לצוותים בנושא מיגון ומרחק חברתי. כמו בכל השנתיים האחרונות - בכל יום ממציאים תורת לחימה חדשה ומתמודדים".
ד"ר שחור מציינת כי בעקבות דרישות המגפה, השתפרה המיומנות של הצוותים הרפואיים: "היום יש יותר צוותים שמיומנים באקמו, שזה עניין משמעותי. אנחנו נערכים ככל הניתן לשחרר מטופלים עם קורונה שלא זקוקים לאשפוז ולהעביר אותם למסגרות המשך כמו גריאטריה". שטיינמן מוסיפה כי "אנחנו מיומנים בכל ההיבטים הנדרשים ומנהלים את האירוע בגמישות הנדרשת למצב המשתנה ללא הרף. התחלנו לקבל השבוע חיילי יחצ"ב (היחידה הצבאית בבתי החולים), וברמה הלוגיסטית הסיוע שלהם משמעותי - נקווה כי נקבל נוספים". בהתאם לכך, גם החניון התת-קרקעי בבית החולים בילינסון נערך לשינוי הצפוי.
לדברי שטיינמן, "מתחם הקורונה בחניון התת-קרקעי הוקם בסיום הגל הראשון כדי להיערך לכמות מטופלים גדולה, תוך המשך תפעול בית החולים: 190 מיטות אשפוז, כולל יכולת הנשמה, אקמו וכל הנדרש לטיפול בכל מתאר. השליטה באמצעות מצלמות במעגל סגור ו-4 חדרי בקרה. מבחינת תשתיות, המתחם ערוך לתפוסה מלאה, מלבד ציוד מתכלה שכמותו מותאמת לצרכים. מבחינת כוח אדם, ההערכות מורכבת יותר וככל שעולה כמות המטופלים ומורכבותם - כך נדרש צוות גדול יותר, היורד מיתר המחלקות. מכיוון שאנו מרכז המורכב משני בתי החולים קיים ויסות כוח אדם משולב".
שטיינמן מציינת כי "בשיא ההפעלה עבדו 2 קומות החניון במקביל עם 15 מטופלים של טיפול נמרץ ולצידם כ-65 מטופלים בפנימית. כרגע מאושפזים בחניון 25 מטופלים, מתוכם שני מונשמים ומספר מטופלים הנזקקים לתמיכה נשימתית". לדבריה, במקרה של כמות חולים מאסיבית "קיימת תוכנית מדרגית של סגירת מחלקות אך אנו רחוקים בשלב זה מהמתאר המלא. אם קצב האשפוזים יגדל נסגור מחלקה פנימית רגילה בבילינסון בשבוע הבא ונוריד את הצוות לפתיחת מחלקה נוספת בחניון. יש לציין כי סגרנו מחלקה פנימית בבית החולים השרון כדי לתפעל את החניון בתפוסה הנוכחית".
ד"ר שחור מדגישה כי המחסור בציוד רפואי מורגש בעת הטיפול בחולים, וגם התחלואה בשפעת נותנת את אותותיה בשטח. "אחד החוסרים המשמעותיים הוא במיטות הטיפול הנמרץ", היא אומרת. "עם האקמו וגם עם התחלואה שנמשכה לאורך זמן, זה משהו שמצריך היערכות קדימה - לאתגרים הבאים. השנה, בשונה מהגלים הקודמים, אנחנו חווים גל של שפעת בנוסף לקורונה גם באוכלוסייה. בשנה הקודמת כמעט ולא היו חולים קשה של שפעת, והשנה היא הגיעה בצורה נרחבת, וגם נותרנו עם חולי אקמו וחולי קורונה קשים שלא החלימו לגמרי מהגלים הקודמים ואנחנו עדיין מטפלים בהם".
"חשוב להגיד - למרות שהחולים במצב קשה באומיקרון הם חולים פחות קשים מחולים בווריאנטים אחרים – עדיין לא-מחוסנים חולים בצורה קשה באומיקרון", מזכירה ד"ר שחור, ומדגישה את חשיבות ויעילות החיסון: "אנחנו רואים תחלואה קשה בקרב הלא-מחוסנים".