לנוכח העלייה בתחלואה עם התפשטות האומיקרון - קבינט הקורונה התכנס אמש (שלישי) לישיבה בקריה בתל אביב, שהסתיימה ללא החלטות מיוחדות. השרים קיימו דיון לאחר 3 שבועות שבהם לא התכנס קבינט קורונה, וכן שעות אחרי שהוחלט על קיצור הבידוד למאומתים לשבוע ועל הארכת התשלום על ימי הבידוד לעצמאים.

סיקור שוטף ב-N12:

מחשש להדלפות ולהקלטות, השרים התבקשו להשאיר את הטלפונים הניידים מחוץ לחדר שבו מתקיים קבינט הקורונה. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי הוא מאחל בריאות לשר החוץ לפיד ולדבריו, שרים רבים עוד יידבקו. ההמלצה העיקרית של משרד הבריאות לקבינט - "מוכנות לבלימה".

אלקין הטיח בבנט: "אם אני לא מקבל תשובות - אין פלא שהציבור לא מבין"

במהלך הדיון בקבינט, התפתח ויכוח בטונים צורמים בין השר זאב אלקין לבין ראש הממשלה. אלקין הטיח בבנט: "3 שבועות לא היה קבינט קורונה, אם אתה מקיים את הישיבה רק בשביל לעשות וי או כדי לשלוח אותנו להתראיין, אז לא צריך שאלות - אבל אם רוצים שנבין אז צריך לשאול. אין פלא שהציבור לא מבין, אם אני כחבר קבינט קורונה לא מקבל תשובות".

שר הביטחון בני גנץ אמר כי "האומקירון מדביק יותר ומהר יותר. מקווים שקצת פחות קשה, אבל לא יכולים לשכוח שגם הדלתא קיימת. אני חושב שככלל המדיניות נכונה -  צריך להמשיך להתמקד בחיסון ובבדיקות. הבידוד של 7 ימים נשמע לי סביר מבחינת ההמשך שלו". לצד זאת, הדגיש: "אני חושב שהדיון הבא צריך להיות בעוד 4 ימים, כדי לראות אם המגמות ממשיכות כמו שחשבנו ואז נקבל החלטות". 

תומך באלקין לראשות העיר (צילום: חדשות)
אלקין הטיח בבנט | צילום: חדשות

בנט אמר במהלך הדיון: "באומיקרון יהיו דברים שנאלץ לשחרר בהינתן חוסר קיבולת. אנחנו נעשה את האיזונים כרגע כמות המאומתים עדיין לא משביתה את המדינה. אם נראה בעוד 20 יום שבאיזון בין האפדימיולוגיה להשבתה של מערכות חיוניות צריך לקבל החלטה חדשה, אז נעשה את זה".

משרד הבריאות נגד שאשא-ביטון: "מודל הכיתה הירוקה יביא לתוצאה הפוכה"

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ביקשה להחזיר את מודל הכיתה הירוקה, אך מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש הביע התנגדות נחרצת לאפשרות הזו. "אנחנו חושבים שזה בעייתי מאוד להפעיל מודל כיתה ירוקה, זה יביא להמון הדבקות. יהיו יותר מאומתים ויותר אנשים בבית, זה יביא לתוצאה הפוכה", הוא הדגיש.

פרופ' אש אמר בדיון כי "להערכתנו כל 2.7 ימים - תהיה הכפלה. יש לנו למעלה מ-3,000 אנשי סגל מאומתים ו-100% מהמחוברים לאקמו הם חולי קורונה". ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות שרון אלרעי-פרייס הדגישה כי "צריך לעשות אבחנה בין אומיקרון לדלתא".

נחמן אש ויפעת שאשא ביטון (צילום: יונתן סנדל , נועם ריבקין פנטון, פלאש/90 )
אש נגד הדרישה של שאשא-ביטון להחזרת מודל הכיתה הירוקה | צילום: יונתן סנדל , נועם ריבקין פנטון, פלאש/90

לפיד טען כי "ההנחיות ברורות, אני אומר את זה גם בתקשורת. לא צריך להגזים בתיאורים". הוא הוסיף בצחוק: "נדבקתי ואני הולך למות ואתם תהיו נורא עצובים שלא אהיה כאן. היו שלום".

פרקש-הכהן אמרה כי יש לבחון את הורדת הגיל לקבלת המנה הרביעית: "הייתה קפיצת מוגנות דרמטית למחוסנים בחיסון הרביעי. צריכים לשקול בעתיד (הלא קרוב) שהתו הירוק יהיה לבני 60 ומעלה בכפוף לחיסון הרביעי. ציפיתי לדיון יותר משמעותי במתווה החינוך. זה צפוי להיות גורם לשיבוש המשק בקרוב, לנוכח העובדה שהילדים יצטרכו להיות בביתם. מן הראוי לבחון זאת ולהציג לנו כעת ולא לחכות". פרופ' אש ציין: "אין מספיק נתונים בצוות לטיפול במגפות שדורשים את הורדת הגיל לחיסון הרביעי".

חיסון פייזר (צילום: שי פרנקו)
אש: "אין נתונים שדורשים את הורדת הגיל לחיסון הרביעי" | צילום: שי פרנקו

על פי הנתונים שהציגה אלרעי-פרייס בקבינט הקורונה, 24 בתי חולים בבריטניה הרימו דגל אדם, מפני שהם לא עומדים בעומס. עוד היא אמרה כי יש עלייה של פי 5-4 באשפוזי הילדים, לאו דווקא בטיפול נמרץ. 91% מהילדים שמתאשפזים ובני למעלה מ-11 לא מחוסנים לקורונה. 

שר הבריאות ניצן הורוביץ אמר בקבינט כי "יש אמירה שאני שומע אותה הרבה כאילו הרמנו ידיים. אלו דברי הבל. היקף החיסונים, התרופות, המאמצים העצומים שלנו בכל התחומים מראים להיפך, אנחנו לחלוטין לא מרימים ידיים. אלו דברים חסרי שחר".

שר הבריאות ניצן הורוביץ
הורוביץ: "אומרים שהרמנו ידיים, דברי הבל"

עוד הוא הוסיף כי "יש וריאנט שמגמד את כל הגלים הקודמים. מה שמדאיג זו העלייה המהירה של החולים קשה. מה שנדרש עכשיו זה חיזוק של בתי חולים, זה דבר שנחוץ לגל הזה וגם להמשך הדרך. בימים כאלו אנחנו צריכים לעמוד יחד - זה אתגר שקשה לכל המדינה וחשוב מאוד שהממשלה תראה חזית אחידה".

האם מספר ימי הבידוד ישתנה שוב בקרוב? אלרעי-פרייס טענה כי "קיצור הבידוד ל-5 ימים בארה"ב נעשה בגלל מחסור בכוח אדם". שרת החדשנות אורית פרקש-הכהן התייחסה לדבריה: "את בעצם אומרת לנו שהבידוד למאומתים יקוצר ל-5 ימים. אז למה לא להיערך לזה מראש, הרי זה יקרה". בנט לא פסל את האפשרות הזו: "כרגע המשק יכול לספוג בידוד של 7 ימים. אבל לא שולל בעתיד לשנות".

משרד הבריאות: להפחית מגעים למינימום האפשרי

יש מחלוקת ברורה בין המומחים לגבי דרך הפעולה שבה יש לנקוט בשלב הזה. ראש קבינט המומחים פרופ' רן בליצר, בגיבוי פרופ' אש וד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרו כי ככל הנראה תהיה פגיעה מסוימת בטיפול בחולים קשה בבית החולים והם המליצו לצמצם למינימום את המגעים במשק, לרבות עבודה מרחוק. 

פרופ' סגל: סגר לא ישפיע על תמונת התחלואה, בנט תומך בגישה הזו

מנגד, פרופ' ערן סגל הגיע לקבינט עם תחזית אחרת לחלוטין וסבור כי אין דרך לעצור את גל התחלואה הזה. על כן, הוא מבהיר כי סגר כמו בהולנד לא ישפיע על תמונת התחלואה. ראש הממשלה בנט תומך בגישה הזו - ונראה כי האסטרטגיה נותרת בעינה.

לקראת ישיבת הקבינט, המליצו המומחים להנהיג הגבלה על התקהלויות נרחבות ולהחיל תו סגול בחללים סגורים, לפרק זמן תחום של כמה שבועות - כדי לנסות להקטין את מספר החולים הקשה בשיא הגל. בסוגיית מערכת החינוך, המומחים לא המליצו על סגירת בתי הספר ובמקום זאת הציעו לאפשר למידה היברידית. בנוסף, המומחים המליצו להנחות את המבוגרים שבקבוצות הסיכון להקטין למינימום את המגעים עם אנשים אחרים, לרבות מעבר לעבודה מרחוק בלבד.

המומחים הבהירו כי לא ניתן להכריע בין המודלים השונים והסותרים להמשך התפשטות התחלואה והתחלואה הקשה, ויש סיכון לא מבוטל לפגיעה בטיפול הרפואי שיינתן בשיא הגל. המומחים לא המליצו לסגור את בתי הספר, אלא לאפשר למידה היברידית בשל ריבוי הנדרשים לכך עקב בידוד, בן בית בקבוצות סיכון ועוד.

לפני ישיבת הקבינט, קיים ראש הממשלה נפתלי בנט מסיבת העיתונאים - ובה הזהיר כי בגל התחלואה הנוכחי ישראל תגיע למיליוני נדבקים. "אנחנו ניצבים מול גל הידבקות חסר תקדים בכל העולם", הדגיש בנט. לדבריו, הממשלה מנהלת את המשבר תחת שלוש הנחות יסוד: להשאיר את המשק פתוח, להגן על הפגיעים ביותר ולהשאיר את מערכת החינוך פתוחה.

באוצר הציגו אמש את הפתרון שלהם לבעיית ימי הבידוד שמשביתה את המשק בגל החמישי ומקשה על המעסיקים לצלוח את התקופה הקשה. במסגרת המתווה שהוצג לפיצוי על ימי הבידוד, ישופר המתווה לשכירים שכבר נכנס לתוקף בגלים הקודמים, ויאושר בכנסת מתווה חדש של ימי בידוד לעצמאיים. על פי גורמים באוצר המתווה החדש יחד עם השיפור במתווה השכירים יעלו למשק כ-200-250 מיליון שקל בסך הכול.