ארגון הבריאות העולמי עדכן אתמול (שלישי) כי מידע ראשוני שמגיע ממדינות מסוימות, כלל דרום אפריקה ובריטניה, מצביע על כך שבהידבקות באומיקרון יש סיכון מופחת לאשפוז. כמו כן, בארגון דיווחו על ירידה או התייצבות בהופעתו של הווריאנט במדינות רבות בעולם. למרות העדכון האופטימי, בארגון מדגישים שיש עוד צורך במידע נוסף כדי להבין טוב יותר את ההשפעה של האומיקרון – במיוחד בחלקים בעולם שבהם שיעור המחוסנים נמוך יותר. מה חושבים על כך המומחים בישראל? N12 בדק.
"להערכתי צפויה דעיכה בתחלואה", טוען פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקות הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם. "יכול להיות שהתזמון שלה מבלבל לאור החסר בבדיקות, אבל לא אתפלא אם כבר מתחילה".
פרופ' צביקה גרנות מהאוניברסיטה העברית, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, מסביר כי כדי לדעת אם יש ירידה בתחלואה צריך לבדוק פר מדינה. לדבריו, "אם בודקים פחות מן הסתם ימצאו פחות, אבל בדרום אפריקה שנמצאת עם אומיקרון הכי הרבה זמן בפירוש רואים דעיכה והיא כנראה תאפיין גם מדינות אחרות".
פרופ' צבי פרידלנדר, מומחה למחלות ריאה מביה"ח הדסה עין כרם, העדיף שלא לטעון שכבר ישנה ירידה בתחלואה בישראל, אך ציין שבמדינות אירופה שבהן האומיקרון התחיל מאוד מוקדם ייתכן וכבר מתחילה הירידה. לדבריו, "באף אחת מהן אין ירידה בתמותה, אבל זאת תמיד מאחרת אחרי הירידה בתחלואה".
"ייתכן שההתייצבות בחלק מהמדינות נובעת מקצה גבול היכולת לבדוק, ולא מירידה אמיתית במספרים", מציין ד"ר אורן קובילר, וירולוג מומחה מאוניברסיטת תל אביב. "גם אצלנו בקרוב נגיע למקסימום שניתן לזיהוי - זה לא בהכרח מצביע על מצב טוב". לדבריו, "החדשות הטובות הן שברוב המקרים, המחוסנים חווים מחלה קלה מאוד, הסיכון האישי למחוסנים למחלה קשה או לסיבוכים נמוך".
האם הקורונה הופכת לאנדמית?
ארצות הברית ומדינות אחרות בעולם עדיין מתמודדות עם עלייה בתחלואה שנגרמת עקב וריאנט האומיקרון. במערכות הבריאות ממתינים בחשש ועוקבים אחר העלייה במספר הנדבקים, כשהדאגה היא שמעומס יתר על בתי החולים שיביא לקריסתם.
עקב הממצאים האחרונים שמראים שהמחלה שגורם האומיקרון קלה יותר לעומת זני הקורונה האחרים, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס אמר כי הוא מתכוון לבקש מגורמים אירופיים להתחיל לטפל ולעקוב אחר הקורונה כמו בכל מחלה אנדמית אחרת – שפעת לדוגמה.
בראיון לרדיו Cadena SER בספרד, אמר סנצ'ס כי שיעור מקרי המוות המתועדים ירד באופן דרמטי מאז תחילת המפגה. לדבריו, הוא מאמין שהמגפה הגיעה כבר לנקודה שבה ניתן "להעריך את התפתחות המחלה עם פרמטרים שונים". סאנצ'ז אמר שזה יהיה תהליך הדרגתי וזהיר אבל הגיע הזמן לפתוח את הדיון "ברמה הטכנית וברמת אנשי מקצוע בתחום הבריאות, אבל גם ברמה האירופית".
סנצ'ס גם אישר דיווח מהעיתון המוביל במדינה El País, לפיו רשויות הבריאות בספרד כבר מנסחות מערכת ניטור חדשה שבה לא יהיה צורך לרשום כל נדבק חדש, ושאנשים עם תסמינים לא בהכרח ייבדקו אלא פשוט - יקבלו טיפול.
על פי בלומברג - הרעיון להתייחס לקורונה כמחלה אנדמית תופס בהדרגה אחיזה ויכול לעורר הערכה מחדש ואסטרטגיות חדשות להתמודדות עם הנגיף. שר החינוך הבריטי, נדים זהאווי, אמר השבוע ל-BBC כי בריטניה כבר נמצאת "בדרך לקראת מעבר ממגפה לאנדמית".
אך בארגון הבריאות העולמי לא אוהבים לשמוע את הדיבורים האלה. בכירה בארגון, קתרין סמולווד, אמרה בתדריך כי אנדמיות מחייבת שידור יציב וכזה שניתן לחיזוי. לדבריה, "עדיין יש לנו כמות עצומה של אי ודאות על הנגיף שמתפתח די מהר, ומציב אתגרים חדשים. אנחנו בהחלט לא בנקודה שבה אנחנו מסוגלים לקרוא לזה אנדמי". לדבריה, הנגיף יכול להפוך לאנדמי בשלב מסוים – "אבל להצמיד את זה לשנת 2022 זה קצת קשה בשלב הזה".
המכון הלאומי לבריאות בארה"ב הסביר שנגיף לא עובר משלב מגפה לשלב אנדמי כאשר נגיף נכחד. הדרך לשלב האנדמי מתרחש כאשר שכיחות הנגיף יורדת, לצד ירידה בחומרת המחלה שהוא מפתח.
הולנד: זינוק בנדבקים, ירידה בחולים קשה
ראש הממשלה בנט הזכיר אמש מספר פעמים את הולנד כמקרה שממנו יש ללמוד על התנהגות הנגיף. מספר הנדבקים החדשים בקורונה בהולנד עבר את ה-200 אלף בשבוע הראשון של ינואר, הזינוק השבועי הכי גדול מאז שפרצה המגפה – כך על פי דיווח של הרשויות בהאג. מדובר בעלייה של 77% לעומת השבוע האחרון של דצמבר.
מספר הבדיקות החיוביות בהולנד היה הגבוה ביותר בקבוצת הגילאים 18 עד 29 וכמעט לא נצפתה עלייה בקרב בני 60 ומעלה. הנתון המעניין הוא שמספר חולי הקורונה המאושפזים (גם ביחידות לטיפול נמרץ) דווקא ירד. זה עולה בקנה אחד עם העובדה שיחסית מעט אנשים מבוגרים נמצאו חיוביים בשבועות האחרונים. בין 3 בינואר ל-9 בינואר אושפזו 873 איש בבית החולים, לעומת 1,046 בשבוע קודם לכן. כמו כן 143 חולים אושפזו בטיפול נמרץ, לעומת 171 בשבוע הקודם.
חשוב להדגיש: הולנד נמצאת תחת סגר מאז 19 בדצמבר – רק חנויות חיוניות, מוסדות הבריאות ותחנות הדלק רשאיות להישאר פתוחות. הסגר אמור להימשך עד 14 בינואר.
צרפת, גרמניה ואיטליה גם שוברות שיאי הדבקה
שר הבריאות הצרפתי אוליבייה וראן אמר הבוקר שמוקדם מדי לומר אם הגל הנוכחי של נגיף הקורונה הגיע לשיאו במדינה שמדווחת מדי יום על שיאי הדבקה חדשים. "אנחנו עדיין צריכים קצת זמן כדי להבין אם אנחנו קרובים לשיא הקורונה הנוכחי או לא", אמר וראן לרדיו הצרפתי, והוסיף כי הגרסה המסוכנת יותר של הדלתא הולכת ופוחתת בצרפת.
רשויות הבריאות הצרפתיות דיווחו אתמול על 368,149 נדבקים בקורונה, המספר הגבוה ביותר ביום אחד מאז שפרצה המגפה. כמו צרפת, גם גרמניה, איטליה ורומניה רושמות כולן שיאים חדשים של מספר נדבקים יומי.
ארגון הבריאות העולמי אמנם הצהיר אמש כי יותר ממחצית מהאירופאים בדרך להידבק בווריאנט האומיקרון בחודשיים הקרובים, אך יותר ויותר ממשלות שומרות על בתי ספר פתוחים ועל כלכלות מתפקדות ככל האפשר. הממשלות סומכות על החיסון שקיבלו האזרחים, תחת התפיסה הרווחת שהחיסונים הם הגורם המרכזי שמנע מהאומיקרון לגרום למחלה קשה.
בינתיים, הפוליטיקאים מנסים להבין כיצד להכיל את התפשטות הנגיף, במיוחד כאשר לרחובות הערים המערביות יוצאים יותר ויותר מפגינים שדורשים לשים קץ למגבלות (יוצאות דופן הן אירלנד ובלגיה שמשאירות את הבחירה להתחסן בידי האזרחים).