5 מחקרים חדשים מרחבי העולם מגלים ממצאים מעודדים שהאומיקרון לא גורם לתחלואה קשה בקרב רוב הנדבקים בו - כך פורסם הערב (חמישי) ב"מהדורה המרכזית". המחקרים, בלתי תלויים זה בזה, מצביעים על כך שהמחלה שהאומיקרון גורם לה שונה מהמחלה שגרמו הווריאנטים הקודמים.
מדובר על מחקרי מעבדה בתרביות תאים מהונג קונג ומקיימברידג', מחקרים באוגרים מיפן ומבלגיה ועוד מחקר בעכברים - מאוניברסיטת ליברפול. כל חמשת המחקרים מראים תמונה דומה - אומיקרון פחות מגיע לריאות ופחות פוגע בהן.
מחקר נוסף בדרום אפריקה מצביע על כך שתאי ה-T של מערכת החיסון יודעים להתמודד עם אומיקרון, גם אחרי חיסון וגם אחרי הדבקה. הנוגדנים, שהתרגלנו למדוד, הם רק מרכיב אחד של מערכת החיסון, שאומנם הכי קל לבדוק - אבל לא הכי חשוב מול וירוסים. תאי ה-T, לעומת זאת, הורגים את התא אחרי שהווירוס נכנס אליו והם מונעים מהווירוס להתפשט בגופנו. הם לא מונעים הדבקה, אבל מקטינים את הנזק שנגרם. הם עושים זאת כבר אחרי המנות הראשונה והשנייה של החיסון של פייזר, וכן של ג'ונסון אנד ג'ונסון, שלא ניתן בישראל.
גם בגזרת התרופות האנטי-ויראליות יש קריאת כיוון חיובית. מחקר עדכני בלתי תלוי מראה שהן שומרות על יעילות נגד אומיקרון לא פחות מאשר נגד דלתא, כולל ה"פקסלוביד" של פייזר, שהגיעה היום לישראל.
עדיין לא ברור אם זו יכולת הפגיעה האבסולוטית של אומיקרון שקטנה, או שחיסון וחשיפה מונעים ממנו לגרום מחלה קשה, כנראה שגם וגם. בכל מקרה, המחקרים האלה, כמו גם נתוני התחלואה והאשפוזים, מראים שמערכת החיסון ערוכה להתמודד טוב יותר עם אומיקרון מאשר עם הווריאנטים הקודמים, כך שיהיו המון מאומתים, אבל חלק קטן יותר מהם יפתח מחלה קשה.